מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[minimalman]

היית/ם ממליץ/ים להתחיל דווקא עם ה״עיר והעיר״?

כי שניהם מחכים לי על המדף בבית..

 

[Bacio]

העיר והעיר

אני הרגשתי שהספר מורכב משלושה חלקים. הפתיחה שהיא סופר מעניינת (תיאור החיים שם וכו׳), ואז החלק של התעלומה הבלשית (קצת חלש יותר, אבל עדיין מושך, בעיקר החלק של האגדות), ואז לא זוכרת למה עשיתי הפסקה (אני קוראת בנסיעות, אז כנראה ירדתי מאוטובוס), ופשוט לא האמנתי שהסוף נכתב ע״י אותו סופר. ממש הפיתרון ההזוי ביותר האפשרי, ואני עדיין תוהה אם הוא נתקע באיך לסיים את הסיפור, או בחר בסוף הזה בכוונה.
&nbsp
בקיצור, אני הייתי קוראת את העיר והעיר, כמעט עד הסוף, ואז ממציאה לעצמי סוף לסיפור (בוודאות יהיה יותר מעניין מהסוף הקיים).

 

[ניימן3]

פרדידו יותר אופייני לכתיבה של מייאוויל

והוא גם נכתב בז'אנר שפירסם אותו: wierd fantasy. אז תלוי מה אתה מחפש. אם אתה מחפש להכיר את מייאוויל, אז פרדידו. גם הרבה אנשים חושבים שזה ספר גאוני. אני אישית העדפתי את העיר והעיר, אבל אני לא יודע אם כדאי למישהו אחר להסיק מזה משהו..

 

[minimalman]

תודה. רשמתי לעצמי

יקח לי קצת זמן להגיע אליהם אבל כרגע זה נראה ש "העיר והעיר" איט איז

 

[מיכאל ג]

התאכזבתי מכל ספר שלו אחרי פרדידו

וגם לפרדידו אין לי בדיוק אהבה לא מסויגת. הוא מעניין ומוזר ויש בו קטעים מקוריים ויוצאי דופן אבל הוא לא בדיוק "טוב" לדעתי.
העיר והעיר... אני אצטט את עצמי ממנה שכתבתי אחרי שקראתי אותו:

ספר שקשה להשעות את האמון בעלילה שלו.
הרעיון הכללי הוא לא פנטסטי ולא דורש מדע. בגדול מדובר בעיר במזרח אירופה שמחולקת לשניים בין שני עמים שונים - משהו כמו ירושלים המזרחית/מערבית - אבל מעורבבת בצורה בלתי ניתנת לחלוקה מבחינה גאוגרפית, כשלפעמים באותו רחוב יש בתים משתי התרבויות השונות. מתישהו בעבר הרחוק שתי התרבויות התחילו לחיות כשתי מדינות שונות, כשכל צד מתעלם לחלוטין מקיומו של השני, וזה מעוגן בחוק, ככה שלתרבות א' אסור אפילו להסתכל על מישהו מתרבות ב' וההפך, אפילו כששניהם הולכים במה שהוא בעצם אותו הרחוב. ומי שחוטא - יש משטרה חשאית משותפת לשתי הערים שמעלימה אותו. הספר עצמו עוסק בתעלומת רצח שמערבת את שתי הערים.
אז הרעיון עצמו אדיר, והוא מבוצע בצורה מאוד ראליסטית, זה לא לונדון התחתית של גיימן, התיאור הוא של עיר מזרח אירופאית מודרנית אמינה למדי.
הבעיה העיקרית היא שהספר מעלה כל מיני שאלות ואתה מצפה שהוא יעסוק בהיסטוריה של העיר ואיך היא הגיעה למצב הזה, והספר רומז כל מיני דברים במהלכו אבל בסוף פשוט לא מספק שום תשובה, אלא "רק" פותר את תעלומת הרצח, בצורה לא הכי מעניינת יחסית לרמזים שהוא מפזר. בקיצור, אכזבה שהסופר היה יכול להמנע ממנה - הוא לא היה חייב לפזר את הרמזים האלו בכלל, הם לא רלוונטים ליתר העלילה. אלא אם כן הוא מתכנן המשך ואז זה סתם מעצבן.

 

[minimalman]

מעניין, תודה.

אז אתה אומר פרדידו..
במבט שטחי "העיר והעיר" נראה לי יותר נגיש (במילים אחרות, יותר קצר) וכרגע לא בא לי להתייסר על 600+ עמודים.
מצד שני ה" מעניין ומוזר ויש בו קטעים מקוריים ויוצאי דופן" מושך לכיוון הפרדידו..
נראה לי שבסוף זה יסגר לפי כמה "רעב" אני אהיה כשאני אגיע לשם.

 

[nimrodds]

ספר שסיימתי, ספר שאני ממשיך, ספר שאני מתחיל:

סיימתי את הרביעייה של כריסטופר פאוליני, חזרתי לספרון ננסי המשאית, התחלתי את מכרות המלך שלמה

קריאה נעימה

 

[elings]

Fool's Assassin של הוב (בדיוק סיימתי)

סיימתי לפני כמה שעות האמת, ועל הדרך נדחוף כאן קצת ביקורת (ללא ספוילרים) למי שמעוניין.
&nbsp
מי שקרא את הטרילוגיות הקודמות על פיץ - חייב לקרוא את זה, בכל זאת, זה פיץ. גם בסה"כ יש שם דברים מאוד מסקרנים שקורים, בעיקר לקראת סוף הספר.
&nbsp
מצד שני, משהו בספר לא נכון בכלל. חסר פה עורך שיאפס את הוב ויכוון אותה.
&nbsp
ידעתי שיש לה נטייה למרוח לפעמים ולחזור על עצמה, וכן, בדרך כלל היא מורחת הכי הרבה בספר הראשון בכל טרילוגיה, אבל הפעם היא התעלתה על עצמה.
כמו כל טרילוגיה שלה, חלקו הראשון של הספר הראשון הוא הקדמה, אבל 450 עמודים הקדמה שמשהווים 70% מהספר - זה בעיה.
ובפרט אם זאת הקדמה שלא קורה בה המון, בעיקר התרפקות על נוסטלגיה, ומעט מאוד מסתורין או מתח.
&nbsp
יש שם ממש חזרות מטורפות על דברים, במרחקים מאוד קצרים,
פיץ נזכר / מסביר דברים שקרו בעבר בספרים אחרים (הוא עושה את זה תמיד), אבל הוא יכול לתאר אירוע עבר, ו-20 עמודים אחרי, לתאר שוב את אותו אירוע בדיוק. או למשל שמלא דמויות כל הזמן אומרות למישהו לעשות X, ועד שלא כל הדמויות שקיימות בספר אמרו את זה (כולן!), זה לא יקרה.
&nbsp
ממש דילגתי על עמודים שלמים. היה אפילו פרק שלם שפשוט דילגתי עליו (כי לא קרה בו כלום).
&nbsp
ב-150 עמודים האחרונים של הספר, הוא תופס קצב טוב, ורק ב-30 עמודים האחרונים באמת קורים דברים בקצב שאני רגיל אליו מהטרילוגיה הראשונה (הרואים למרחק).
&nbsp
מנסיון עבר עם שאר הטרילוגיות שלה, הספר הבא אמור להיות הרבה יותר מהיר וטוב.
אני מקווה.

 

[avivs]

אני באמת לא מופתע.

לדעתי גם הספר הראשון בטרילוגיה של האיש הזהוב הוא 70% הקדמה. שני הספרים האחרים מספרים את אותו הסיפור, אבל הראשון נכתב כאילו היה אמור להיות ספר בודד ולא קשור.
&nbsp
בגלל הקטע של העורך הפסקתי לקרוא את הספרים שלה. זה היה צורם בחלק האחרון של האיש הזהוב, ועוד יותר בטרילוגיה של הספינות. מבחינת הספר הראשון של בן החייל בכלל מדובר בספר שהעורך היה צריך ללחוץ delete על הקובץ.
&nbsp
אני כמובן אנסה לקרוא את הספר, אבל אדאג להנמיך ציפיות אחרי שורת האכזבות מהוב.
&nbsp
תודה על הביקורת.

 

[ניימן3]

חוץ מהטרילוגיה הראשונה

יש עוד משהו שלה שצריך לקרוא? באותה הרמה?

מאד אהבתי את הטרילוגיה הראשונה. מאד מאד מאד. מה שכן, קראתי אותה לפני כל כך הרבה שנים, שכדי להמשיך עכשיו הלאה, אצטרך לחזור ולקרוא אותה שוב. אני לא יודע אם זה שווה את המאמץ אם שאר הספרים שלה לא באותה הרמה..?

 

[avivs]

הייתי מוותר על הספינות,

למרות שהרבה אהבו.
&nbsp
הטרילוגיה השלישית, האיש הזהוב, טובה בכללי, אבל ארוכה מדי. שווה לנסות.

 

[ניימן3]

תודה. אזכור זאת לעתיד

 

[Bacio]

קוראת את סדרת Tairen Soul בפעם השלישית

ואני לא מצליחה להניח אותה מהיד כמו בפעם הראשונה. (אגב איך אומרים quintet בעברית? חמישיית?!)
&nbsp
זו פנטזיה רומנטית, אבל הבחור והבחורה כבר ביחד בערך מהעמוד השני של הספר, רק נשאר להם להציל את העולם ואחד את השני מהרוע האולטימטיבי. ולפתור תעלומות כמו מה הבחורה באמת, מי ההורים שלה, וכו׳ וכו׳. אהה, ויש הרבה קרבות לחובבי הז׳אנר. ועולם שלם של קסם.
&nbsp
וא״כ, אולי יחזור לי המוג׳ו, ואני אחזור לקרוא ספרים (אין זמן אחרי שיולדים תאומים).

 

[Y. Welis]

חמישיה; חמישולוגיה. ברכות על התאומים (טוב שלא היו 5..)

 

[Bacio]

הן נולדו לפני שנה

אבל תודה רבה!

 

[תמר 0]

האמפריה האחרונה

כמה זמן לא נהנתי ככה מספר! לעלילה לוקח קצת זמן להתניע והספר לא חף מפגמים, אבל הדמויות עגולות ואמינות. הספר מעלה שאלות ועונה עליהם לסרוגין בצורה מספקת (כמובן יחסית לספר שהוא ראשון בטרילוגיה). זה נחמד לקרוא על סיפור חניכה גם מצד החניך וגם מצד המנטור (מצד שני, הייתי מסתפקת רק בPOV של וין וקלסייר ומוותרת על הPOV של הדמויות האחרון. זה יותר מהודק ככה בעייני). אהבתי לפקפק במוסר של קלסייר ובדרכים שלו והשאלות שהספר מעלה לגבי המרד ודרכי הפעולה הם מאוזנים למדי - לא פשטני מידי, לא אמביוולנטי לחלוטין.
אהבתי גם לעבור את התהליך ביחד עם וין מבחורה שנחבאת אל הכלים למישהי שמוצאת את המקום שלה בקבוצה. אם משווים אם זה לתיכון, זה לא שהיא הפכה ל"מקובלת" אלא פשוט מצאה את הקליקה של האנשים שאיתם היא יכולה להסתדר.

יש דברים שפחות עבדו בשבילי, אבל בסופו של דבר די נשאבתי לעולם הזה ולדמויות שבו. הרבה זמן לא התלהבתי ככה מספר.

 

[D O 7]

אכן ספר מדהים

אני זוכר שדווקא ממש מההתחלה הספר הוא בקצב טוב . אני לא זוכר בדיוק מי היה POV ומי לא, אבל חוץ מוין וקלסייר אהבתי בספר הראשון גם את סייזד ובריז.

דברים טובים מאוד עוד לפנייך, תהני

 

[תמר 0]

pov = point of view

ואני באמת מקווה שההמשכים מוצלחים כמו הראשון!

 

[avivs]

Lexicon

סיימתי את הספר. נחמד מאוד. קצב טוב ולא מעט הפתעות.
הרעיון מקורי ואהבתי במיוחד את הדיאלוגים.
מומלץ.
&nbsp
מניח שאקרא בעתיד ספרים נוספים של הסופר.

 

[גלי1היחידה]

עכשו ראיתי שהספר תורגם לעברית.

אקראו באנגלית.
&nbsp