מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[avivs]

מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

 

[מיכאל ג]

ספרים על לונדון, בלונדון - The Silkworm, The Rhesus Chart

לפני שטסתי לוורלדקון אמרתי לעצמי, שאם אני כבר בלונדון, אקרא ספרים על לונדון.
בקינדל לקחתי את החדש של סטרוס, האחרון בסדרת ה- laundry על הזרוע הסודית של הממשל הבריטי בלוחמה נגד איומים על טבעיים לאבקראפטיאנים. באודיו לקחתי את ספר המתח האחרון של רולינג.
יצא לי ממש טוב, כי הייתי באזורים שהוזכרו בספר וזה אחד הדברים האהובים עלי, אפשר ממש לראות סצנות בדמיון.
הספר של סטרוס עוסק בערפדים. אבל בעולם של סטרוס בו קסם נובע ממתמטיקה, לא צריך להנשך. מספיק שתראה איזה רפרזנטציה פרקטלית של גרף חמש מימדי והופ, נפתח צוהר לעולם אחר ואתה מוצא את עצמך עם תאווה לדם ועור מאוד רגיש לשמש. בספר זה קורה לצוות מתכנתים בחברת אלגו טריידינג בקאנארי וורף (המרכז הפיננסי הבריטי - קרוב למדי למרכז הכנסים בו נערך הוורלדקון), והם מטפלים בזה בדרך שצוות מתכנתים אמור לטפל בכל בעיה - עם פגישות סטנדאפ יומיות, תכנון ספרינטים ולוח משימות. כרגיל בספרים של סטרוס אימה, כלכלה ותרבות ההייטק נפגשים בצורה משעשעת ולא צפויה.
הספר של רולינג (תחת השם רוברט גלבריית) לעומת זאת מתרחש בחלקו הגדול במרכז העיר, לשם עברתי אחרי הכנס, אז יצא לי לעבור כמה פעמים ברחוב בו אמור להיות המשרד של גיבור הספר ובעוד כמה רחובות שהוזכרו. הספר עצמו נחמד בינתיים.

 

[מיכאל ג]

ובונוס קטן ל- גלי1היחידה

תמונה מלונדון, וציטוט:
He turned into Denmark Street feeling drained and sore, looking forward to the short sleep he might be able to squeeze in before his next client arrived at nine thirty. With a wave at the girl in the guitar shop, with whom he often took cigarette breaks on the street, Strike let himself in through the black outer door beside the 12 Bar Café and began to climb the metal staircase that curled around the broken birdcage lift inside.

 

[גלי1היחידה]

מקסים

תודה רבה!

 

[avivs]

זה מתוך ספר?

 

[גלי1היחידה]

כן

 

[מיכאל ג]

זה מתוך The Silkworm של רולינג

(בעצם רלוונטי גם לקריאת הקוקיה). הצלחתי לזהות את הבניין הספציפי בו נמצא המשרד של הגיבור, שבניגוד לבייקר 221B אשכרה קיים.

 

[מיכאל ג]

וגם סיימתי את The Magician's Land

הספר האחרון בסדרת הקוסמים של לב גרוסמן. אני לא בטוח אם אהבתי אותו. קוונטין אשכרה מתבגר ומפסיק להיות בכיין, שזה טוב, אבל העלילה הופכת להיות סופר-דופר עצובה בסוף, ברמות דיכאון שאפילו אבי ביטר לא מגיע אליהן. הזכיר לי את הכרך החמישי של הסנדמן, a game of you .

 

[avivs]

הגל החמישי.

אני מזגזג בין ספרים, אז נראה לי שספר סטייל "משחקי הרעב" יבוא טוב בסופ"ש הקרוב.
אני עוד בהתחלה, אבל כבר אפשר לומר שני דברים:
1. הדמות הראשית חופרת.
2. הכתיבה מאוד זורמת.

 

[avivs]

מתלבט גם בין עוד שני ספרים...

מישהו קרא את:
&nbsp
The Man Who Never Missed של סטיבן פרי.
ואת...
Grass של שרי טפר?
&nbsp
(השני נשמע לי מאוד מוכר).

 

[D O 7]

ענתיקות

לא קראתי, אבל כמה אנשים אמרו לי שה- The man who never missed ספר טוב מאוד ומהנה, ושכדאי לי לקרוא את זה. מתישהו אני אגיע לזה, אבל אני אשמח לשמוע ממך מה אתה חושב על זה.

הספר השני של שרי טפר שרשמת הוא לא מה- True Game (מקווה שאני זוכר נכון את השם), נכון ? אם לא - אז אני לא מכיר. אם כן - אז אני יודע שהסדרה של True Game נחשבת YA שלא בדיוק פועל לפי חוקי הפנטזיה הקלאסית, ושיש בה ספרים טובים.

אני אשמח לשמוע מה קראת בסוף, והאם אהבת

 

[הייזל]

הספר של שרי טפר תורגם ל"עשב"

קראתי אותו
http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=20895
&nbsp
חתיכת ספר מדכא. אבל זו אולי הייתי אני.

 

[Y. Welis]

פורטיס הזכיר אותו פעם בראיון. גם חובב מד"ב

הבעיה שם היא המתרגמת גבתי.

 

[avivs]

טוב, הספר הזה

פשוט מתרסק באמצע שלו.
הופך להיות מחווה לדמדומים, אחרי שסיים להיות מחווה למשחקי הרעב.
חבל, אבל לא בדיוק מפתיע.

 

[חתול השיממון]

1. כן, קצת.

לפחות אחרי שכל הפלשבקים מסתיימים. את הפרקים מנקודת המבט של בן יותר אהבתי. (והאם זה שיש שתי נקודות מבט אומר ששניהם דמויות ראשיות?)
2. נכון.

 

[minimalman]

ממשיך להתחרבש עם ה - "Day Watch"

חודש ובקושי עברתי את האמצע כשבתכלס זה ספר שאפשר לגמוע בקלילות בשבוע ..חוסר בזמן,אנרגיות וכו'
מאזן ביניים: הסיפור הראשון (כמו בספר הראשון ,גם פה הספר בנוי כמקבץ סיפורים שקשורים כרונולוגית ועלילתית ) די חלש . הסיפור השני לעומת זאת , עד עכשיו, מצוין.
כמו שזה נראה מדובר בספר "מראה" לספר הראשון ולא רק מבחינת זוית ההתרחשויות אלא גם ברעיון הכללי. גם פה גיבורי הסיפורים הם בעצם פיונים בקרבות השח שמנהלים שני הבוסים היריבים מעל לראשיהם. הרעיון נחמד ,הכתיבה טובה אבל נראה לי שאני קרוב למצות את העניין..

 

[avivs]

אם אני זוכר נכון...

את הספר הראשון אהבתי מאוד. את הספר השני איכשהו צלחתי, אבל בשלישי כבר איבדתי עניין.
&nbsp
&nbsp

 

[minimalman]

כן..זוכר שכתבת את זה כשעוד דיברנו על "Night Watch"..

ואם אתה כבר פה, על איזה ספר היית ממליץ ללכת אח"כ ?
The Red Knight
The Lies of Locke Lamora
The Blade Itself
או שכבר נתחיל את ה - City &The City..

 

[avivs]

אמממ...

מבחינת האביר האדום זה קצת מסובך.
הספר ממש טוב, לדעתי. למרות האורך.
אבל השבוע וויתרתי באמצע ההמשך שלו. ההמשך ממש חלש, ארוך מדי, משעמם ועם עודף דמויות מטורף.
אבל זה ספר שכן עומד יפה בפני עצמו, אז אני לא מרגיש פספוס בגלל שהפסקתי באמצע השני.
&nbsp
את הלהב עצמו אהבתי מאוד. פנטזיה אפלה ומגניבה. השני גם טוב והשלישי הוא החלש ביותר, אבל לא גרוע. בכללי זו טרילוגיה טובה.
&nbsp
את לוק רמורה הפסקתי מהר מאוד יחסית. הדמויות היו מרגיזות ומשהו בסיפור לא התקדם טוב, גם הרגיש מטופש.
אבל אולי אתה כן תאהב.
&nbsp
&nbsp
בתכלס הייתי ממליץ ללכת על PROMISE OF BLOOD. הפנטזיה הטובה ביותר שקראתי בשנים האחרונות (חוץ ממאלאזן, אבל לא בפער גדול).

 

[minimalman]

וואלה ? דווקא זממתי על הלמורה

משבחים אותו מכל כיוון..למרות שכמובן , כ"א והטעם שלו
ה- Promise of Blood ב- To Read שלי , יקח קצת זמן עד שאני אגיע אליו
תודה בכל אופן