מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[גלי1היחידה]

Promise of Blood נהדר!

 

[D O 7]

מה ?????

השלישי של הלהב עצמו הכי חלש ?!?! בלי שום ספק הוא הספר הכי טוב בסדרה.
האמת, שלא חשבתי שמישהו פעם יגיד את זה

 

[avivs]

באמת?

אני חושב שכל ביקורת שקראתי כאן על הטרילוגיה אמרה משהו בסגנון הזה.
הוא היה ארוך מדי. הקרב בסוף בערך 400 עמודים.

 

[D O 7]

האורך בסדר גמור

אני לא חושב שזה היה ארוך. כדי שהספר יצא מעולה היה צריך את כל זה, ולא הייתה אף סצנה מיותרת.

 

[גלי1היחידה]

את לוק רמורה גם אני לא אהבתי.

ממליצה בחום על The Blade Itself. יש המלצה עליו בבלוג שלי.

 

[avivs]

מגניב שהטעם שלנו דומה

 

[רונן שפירא1]

לא התלהבתי מBLADE ITSELF

היו שם יותר מדי קרבות לטעמי....לא שאני "צמחוני" לגמרי...אבל אני שונא עמודים שלמים על איזה קרב מטופש...
ולדעתי הדמויות היו אמנם מעניינות אבל ממש לא התפתחו....

 

[גלי1היחידה]

אני מאד אהבתי.

על טעם וריח...

 

[minimalman]

סיימת ולא אהבת או שנטשת באמצע?

לגבי ה״להב עצמו״ - הבנתי כבר שהוא כמעט קונצנזוס ולא רק פה. מה שמעניין זה שסדרת הג׳נטלמן בסטרדס של לינץ׳ מוזכרת הרבה פעמים באותה נשימה עם זו של אברקרומבי וגם כסוג של קלסיקת גרים-פנטסיה עכשווית . טוב, נצטרך לקרוא ולהחליט.אגב, רפרפתי על הבלוג שלך , לא מצאתי את ה״להב״ אבל כן ראיתי הרבה מורקמים

קראתי לא מעט שלו אבל דווקא ״ מרדף הכבשה״ , הראשון שקראתי ולכאורה מהפחות נחשבים שלו , נשאר הפייבוריט שלי .

 

[גלי1היחידה]

סיימתי עד הסוף, אך לא אהבתי.

הספר שיעמם אותי, אך סיימתי אותו כדי לדעת מה יהיה הסוף. קראתי אותו בתקופה בה טרם כתבתי המלצות ולכן לא העלתי סקירה עליו. אגב יצא לרמורה ספר שני, אך לא טרחתי להמשיך אליו.

מצרפת לך קישור להמלצה שלי על הלהב:

[URL]http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2526520[/URL]

אכן אני אוהבת את מורקמי וקראתי את כל ספריו, כולל החדש שייצא זה מכבר.

 

[eyalg1972]

הצלחת יותר ממני

אני פרשתי אחרי 75% מהספר, פשוט- לא התחברתי לסגנון הכתיבה של לינץ', מצד העלילה זורמת לאט, מצד שני- לא קולחת.

כשהייתי בטוח שהוא יתחיל לתת יותר קצב, ואז ראיתי שהעלילה ממשיכה להימרח- פשוט ויתרתי.

 

[minimalman]

קראתי. נראה שבאמת חיבבת אותו ( וואו, ועוד וואו)

 

[גלי1היחידה]

 

[גלי1היחידה]

גם אני נעצרתי אחרי השלישי.

 

[ניימן3]

11/22/1963 - סטיבן קינג

ספר שהתחלתי מזמן, זנחתי קצת והשבוע סיימתי.

הוא הספר הראשון של קינג שאני קורא אחרי... 16 שנה(!). בספר אחד נזכרתי בכל מה שאהבתי ושנאתי בקינג.

מחד, הוא ארוך. ארוך מאד. יותר מתשע מאות עמודים - רובם די מיותרים. השליש הראשון של הספר מצוין והיה אפשר לסגור את הסיפור בו. אחרי זה מגיעים איזה ארבעים אחוז של שום-כלום (כתובים היטב, אבל עדיין כלום). ובסוף המערכה האחרונה הקצבית (בה נזכרתי שאני לא אוהב סופים של סטיבן קינג).

עם זאת: ספר לא רע בכלל של מסע בזמן וארה"ב של שנות השישים. יש מצב שהייתי מתאהב בו אם הייתי אמריקאי (או יותר טוב: אמריקאי קשיש). בתור ישראלי צבר הוא היווה קריאה טובה, אבל לא מהממת.

 

[avivs]

אני נטשתי

במהלך ה40% אחרי השליש הראשון.
הוא התחיל באמת טוב והייתי בטוח שאני הולך לסיים אותו. ואז הגיבור הגיע לבית הספר הזה והתחיל לעבוד על הפקות של תאטרון, כמו בפרק של "גלי".
ברחתי.

 

[ניימן3]

כן, גם איפה שאני הפסקתי לראשונה.

מה גם שכל העניין עם אוסוולד לא ממש עניין אותי. בטח היה מעניין אם הייתי אמריקאי.

זה משתפר מאוחר יותר, אבל לא מספיק כדי שאומר לך שהפסדת.

 

[גלי1היחידה]

קראתי ונהניתי מרובו. כתבתי עליו המלצה בזמנו.

 

[Bookish]

סיימתי את Queen of Attolia

ו...כמעט לא נעים לי לכתוב את זה, אבל אני חושבת שהתאכזבתי. שזה מוזר, כי הספר היה מצוין, סוחף, עם דמויות נהדרות, אבל כנראה שמעולם לא היה לו סיכוי מול הביקורות הנלהבות-בטירוף שקראתי עליו לפני שניגשתי לסדרה. ופיתול עלילתי רומנטי מסוים בעלילה (שמוזכר בכל ביקורת על הספר ונרמז עליו באופן כבד בכריכה האחורית שלו) שהיה ידוע לי לפני שקראתי את הספר, לא נעשה בצורה הכי טובה. אולי אם לא הייתי יודעת עליו קודם הייתי מקבלת אותו טוב יותר, כי כשאני חושבת על זה עכשיו, הוא היה אמין במידה מסוימת ועשוי היטב, אבל בזמן הקריאה לא הצלחתי להרגיש חיבור. אבל כמובן שאמשיך לספר הבא בסדרה!
קראתי גם את "המעגל" של....אה, שתי סופרות שוודיות? הספר לא לידי. סיפור על שש תלמידות תיכון המתכנסות לילה אחד ומגלות שיש להן כוחות כישוף וצריכות להציל את העולם מהאפוקליפסה, אבל קודם-ממישהו שרוצה להרוג אותן. היה חמוד. קצת סטראוטיפי, קצת הזכיר לי חלקים מההתחלה של באפי (באופן די שטחי), אבל סיימתי אותו מהר והוא היה נחמד. הייתי אוהבת אותו יותר אם הוא היה מתרכז יותר בכישוף והמיתולוגיה סביב הנבואה שאיגדה את הבנות, ופחות במועדון ארוחת הבוקר שלהן. אבל צריך לשמור משהו להמשכונים.
דבר מגניב שגיליתי בשיטוטיי מול מדף ספרות הנוער בספריה העירונית (למרות שבגילי המתקדם אני כבר קצת מתפדחת לחקור אותו...)-תרגמו את the book of a thousand days של שאנון הייל! (ספר אלף הימים, משהו כזה). לא ידעתי שתרגמו אותו. זה עיבוד לאגדה maid maleen של האחים גרים, רק בממלכה דמויית מונגוליה העתיקה, ומנקודת המבט של דאשטי, המשרתת של הנסיכה. זה ספר ממש מקסים וחבל לי שלא שמעתי שהוא תורגם בכלל...
ועוד משהו נחמד-מצאתי את The magicians בחנות יד שניה ממש בזול והוא מחכה לי על המדף ואני מאד שמחה.
אבל קודם אני צריכה לסיים את perdido street station (לאטטטטטט).

 

[avivs]

ממליץ...

להנמיך ציפיות מThe magicians.
אני יודע שיש כאלה שמאוד אהבו, אבל מצאתי אותו איטי, משעמם ועם דמויות מרגיזות.
&nbsp
אבל אולי את תאהבי