סיימתי את deathless
של קתרין וולנטה, re-telling של אגדה רוסית. אני לא ממש מכירה את המקור (רק קראתי עליו קצת בוויקיפדיה, וקצת בספר the secret history of moscow של אקטרינה סדיה, שהיה נחמד אבל לא הותיר עלי רושם לאורך זמן), אבל העולם הזה הצליח להקסים אותי. בזמן האחרון התרגלתי לקצב קריאה יותר מוצלח מספר לשבוע (אפילו כשהספרים באנגלית), וחוסר הזמן שלי לא עשה טוב לקריאה של ספר מהסוג הזה, שדרש ממני תשומת לב ורצון לשקוע בעולם של הספר. אז ההתחלה של הספר, שהיתה יותר ישירה, עברה מהר, אבל איפשהו באמצע הספר הפך יותר ויותר לfairy tale והכתיבה נעשתה יותר ויותר מעורפלת ודמויית-חלום, והעלילה נעשתה מפותלת ומוזרה. אז הקריאה היתה לי קשה (יותר בגלל לוח הזמנים שלי ופחות בגלל הספר עצמו) אבל הספר נהדר, ואני עדיין מוצאת את עצמי מהרהרת בו מדי פעם.
עכשיו החלטתי שאני רוצה משהו קליל יותר, אז אני קוראת את dealing with dragons,שזה חור בהשכלה שאני צריכה לסתום. ספר ילדים-נוער על נסיכה שמואסת בחיי הנסיכות וכדי להתחמק מנישואים פוליטיים לנסיך משעמם, מחליטה להיחטף על ידי דרקון. אני די בהתחלה, אבל מאד נהנית.
ובנוסף (כן, אני קוראת ספרים במקביל. הרגל נוראי שקשה להיפטר ממנו) אני נגררת עם "סוואמפלנדיה!" של קרן ראסל. מתחיל די ריאליסטי, אבל עם כמה נגיעות ז'אנריות (נערה שמנהלת רומנים עם רוחות שהיא מעלה בסיאנס) ונראה לי שזה הולך להתקדם יותר לכיוון הריאליזם הפנטסטי, או איך שלא קוראים לסגנון הזה. אולי התרגלתי יותר מדי לקרוא באנגלית, אבל משהו בתרגום של הספר ממש לא זורם והעלילה בינתיים לא ממש מרתקת, אבל אני נותנת לספר צ'אנס..
