מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

ניימן3

New member
באמת כבר לא ברור מה מאפיין ספר לנוער כיום.

כנראה שזה עניין של תחכום כתיבה ומסרים - כי זה הדבר היחיד שמפריד בין אדום עולה לספר מבוגרים. מכל בחינה אחרת הוא אלים, מלא מין ומראה את הטבע האנושי במלוא עליבותו.

בקשר לנשים: יש בהמשך כמה דמויות נשים חזקות מאד - אם כי ההכי-הכי מגניבים וחזקים הם עדיין הגברים..
 
אני ממש לא מסכימה

אני לא מכורה לספרי נוער סתם כי אני רגילה לעשות אותם עם קטניפ, אני מכורה אליהם כי הם פשוט טובים יותר מספרות מבוגרים. עמוקים ומתוחכמים ו...טוב, אני אתעלם מעניין המסרים כי אני ממש לא אוהבת ספרים שמנסים להטיף לי, ולא משנה לאיזה גיל הם מיועדים.
אני לא חושבת שאי פעם הצלחתי להזדהות באמת עם דמות בספר מבוגרים. כולם כ"כ זקנים ומשעממים. וזה מצחיק, כי בגדול גם אני זקנה (ואולי משעממת, עובדה שלפעמים אני משעממת את עצמי אז אני פה, אם הייתי מספיק מעניינת הייתי פשוט מדברת עם עצמי כל היום), אבל עדיין רק עם דמויות צעירות אני יכולה ממש להזדהות. אולי זה בגלל שאין להם ילדים ובעלים ודאגות יומיום ושאר דברים שרחוקים ממני שנות אור (הנה, נניח עם וין מסדרת מיירון בוליטר אני כן יכולה להזדהות. כי הוא ילד ברוחו. ילד פסיכופתי ברוחו, אבל עדיין). אולי חלק מהעניין הוא שדמויות צעירות עוברות שינויים גדולים יותר משכל מבוגר יוכל אי פעם לעבור. אולי גם העובדה שהשינויים האלה מעניינים. אפילו בספרי המבוגרים המעטים שאני אוהבת - למשל משחקי הכס הפשוט-אלוהי - יש הרבה דמויות צעירות, ואתם יודעים מה? בלעדיהן הייתי אוהבת אותו הרבה פחות.
אנשים נוטים לזלזל בספרי נוער בגלל דמדומימים למינהם, אבל אתם צריכים לזכור שגם בספרות מבוגרים יש את 50 גוונים של אפור. זה לא קשור לגיל היעד, זה קשור לקבוצת היעד - נשים טיפשות ושגרתיות או ילדות שיגדלו להיות נשים טיפשות ושגרתיות.
אבל תנסו להגיד לי שאין עומק במשחקי הרעב. או בבת העשן. או בגיבורי האולימפוס. או באקדמיה לערפדים. או בהארי פוטר. אין שם דמויות מורכבות ומערכות יחסים מורכבות בינהן? אין עלילה מורכבת? אין נושאים קשים לעיכול?
מה כן מבדיל אותם מספרות מבוגרים, אתם שואלים? טוב, אני מניחה שאף פעם לא יצא לי לקרוא ספר נוער עם תיאורי סקס מפורטים. יש תיאורי מזמוזים, אבל בשום מקום לא מזכירים אברי מין, וגם על פטמות וכאלה לא ממש מדברים, ובאופן כללי מנסים לעשות את התיאורים יותר...רגשיים כאלה. שזה דוקא הגיוני, כי סבילות לאלימות מתפתחת יותר מוקדם מסבילות לסקס (ומי שמנסה לטעון שלא שכח את תקופת הגן שלו. לדבר עם בנים היה איכס, לקחת ביס מבנים ככה שהם יצטרכו חיסון נגד כלבת - לא
)
 

ניימן3

New member
לא אמרתי שאין עומק בספרות נוער..

אז אני לא יודע עם מה את לא מסכימה:)

אמרתי שההבדל הוא "תחכום כתיבה" ו"מסרים". בתחכום כתיבה התכוונתי למשהו כמו נוירומנסר, שבו כל משפט הוא פואטיקה עמוסה (בעוד שספרי נוער כתובים בצורה קריאה). ומסרים? כלומר שהם מדברים על נושאים שיותר מעניינים בני נוער (ופחות על ילדים, בעלים ודאגות יומיומיות). יותר טוב לקרוא לזה 'נושאים' - מסרים באמת נשמע כמו הטפה.

אגב, ב - Red Rising, שהתחיל את השרשור הזה, יש תיאורי סקס ואברי מין מפורטים (מדי).

בכל מקרה, אני לא מזלזל בספרות נוער. הארי פוטר נהדר, ומשחקי רעב ממש כיף (למרות שאני לא חושב שיש בו עומק - אבל זה דיון אחר). ההבדל העיקרי בינינו זה שאני אוהב גם ספרות למבוגרים..
 

avivs

New member
נהניתי כל כך

מהספר הזה, למרות שיש לו כמה בעיות.
&nbsp
הספר השני יוצא עוד מעט, ומביקורות ראשוניות הוא אמור להיות מצוין.
&nbsp
כמובן שכבר עובדים על הסרט
 
בנוגע לקטע עם ג'וליאן (ספוילר) אני לא מסכים איתך

ג'וליאן תקף אותו בעוצמה רבה ולא הותיר לו ברירה אלא להחזיר, ואז קרתה תאונה. בפירוש לא היה כאן הרג מכוון שלא מתוך הגנה עצמית. ואני דווקא אומר את זה בצער, כי זה לא כל כך נעים לקרוא פוליטיקלי קורקט.
&nbsp
הקטע הזה מאוד הרגיז אותי, נדמה לי שאפילו כתבתי על כך בביקורת שלי, כי זה נראה היה מלאכותי, כאילו שהסופר היה חייב להעביר את דארו קדימה ולכן היריב שלו חייב למות אבל הוא עשה את זה באיזה מין קומבינה כזאת ככה שייצא שהוא לא התכוון להרוג אותו. זו נראתה לי כתיבה פחדנית.
 

Bookish

New member
מה שזכרתי משם (ספוילרים, כמובן)

היה שדארו הבין שהוא חייב להרוג את ג'וליאן, וג'וליאן ניסה להתמקח איתו ולהתחמק מלהרוג אותו בהתחלה. וממה שאני זוכרת, כתוב שם שדארו עשה את הצעד הראשון לקראתו, אבל אולי אני לא זוכרת הכל (שזה קצת עצוב לאור העובדה שסיימתי את הספר לפני שניה, בערך).
אז כן, סיימתי את הספר ודארו הספיק להרוג עוד הרבה אנשים. אולי זה לא היה ממש הרג ישיר, בדם קר, אבל היו שם כמה רגעים שבהם הוא ממש לא התנהג כמו הגיבור שבדרך-כלל יש בספרים מהסוג הזה (ההרג של ג'וליאן הוא דוגמה אחת. וגם כשהוא נתן לאנטוניה להרוג את ליאה כדי להציל את עצמו, למשל) - שלא מוכנים לעשות הכל ולהקריב את המוסריות שלהם בשם המטרה הנעלה.
 

ווסאבי74

New member
mistborn - The Final Empire

זה חביב, אני לא בטוחה אם הסיפור מתקדם לאט מידי או אני קוראת בצורה יותר מפוזרת ומקוטעת לאחרונה. הדמות של קלסיאר מתחילה לעצבן אותי עם הקטע של לסובב את הכיסא כל פעם, כמו כל מורה שרוצה להיות מגניב בסרט אייטיז
&nbsp
&nbsp
 

MonicaF

New member
סיימתי את "נשיפה" של צ'אנג

סיפור קצר, או סינגל, שקניתי און ליין.
חמוד מאד אבל לא יותר מזה.
עולם חלופי בו הפרטים אינם בנוים מבשר ודם אלא מתכות בעיקר, ומה שזורם בהם הוא למעשה האוויר.
מתרחשת תקלה שמביאה את הכותב לעשות ניסוי בעצמו - מאד אהבתי את הניסוי והתאורים.
לא נשארתי נפעמת מהסיפור אבל מצא חן בעיני שהצלחתי לחבב דמות מתכתית זו יותר מאשר דמויות בשר ודם ביצירות אחרות.
 
למעלה