מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?

[Y. Welis]

שיר חדש מקומי על עב"ם. שווה.

https://www.youtube.com/watch?v=388yxve3bdo
&nbsp
עב"ם-בם-בם... (מזכיר ברוחו את 'איזי והפתולוגים'. מבטיח מאוד).

 

[מירטל נקודה]

קריאת הקוקייה של רוברט משהו.

שזה למעשה שם העט של רולינג, מישהו רוצה לענות לי על שתי השאלות הכי לא פתורות בו?

 

[מיכאל ג]

--ספוילרים נוראיים לקריאת הקוקיה-- מוכן לדסקס את זה

אבל תצטרכי להזכיר לי מה השאלות הלא פתורות. כל מה שאני זוכר זה שהעלילה הזו של רוצח שמבקש מבלש לבדוק את הרצח כדי להסיר מעל עצמו חשד היתה אידיוטית. לא באמת היתה לו סיבה טובה לעשות את זה. וברגע שזה בעייתי למי אכפת מהיתר.

 

[מירטל נקודה]

לקן הקוקיה.

1. מי ששוכר אותו הוא אחיה המאומץ של הנרצחת, גם היא מאומצת. והוא הרוצל - אז למה בכלל הוא שוכר אותו? הוא הרי זה שנפגע ממה שמתגלה בסוף.

2. מדוע הוא בחרה להוריש הכל לאח הביולוגי שלה ?

 

[מיכאל ג]

טוב, אלו לא ממש תהיות.

זה פשוט דברים שקרו בספר. הסיבה שהוא שכר את סטרייק כתובה שם אם אני לא טועה, כדי להסיר מעצמו חשד, כי למרות שלא היו הוכחות, אנשים חשדו בו. ואולי להאשים את האח הביולוגי ברצח, כדי שהוא עצמו יקבל את הירושה. זה היה מהלך דבילי במיוחד, זה נכון, אבל מה לעשות - זו העלילה שרולינג בחרה לספר.
לגבי שתיים, לא זוכר בדיוק, אולי היא חשדה שאחיה המאומץ הוא פסיכי ולא רצתה שהכסף יגיע אליו?

 

[חתול השיממון]

אם אני זוכרת נכון

הסיבה הקלושה לדבר המופלץ הזה היתה דוקא שהוא פסיכופת, ופסיכופתים אוהבים להשוויץ (מה שנכון, אבל זאת דרך ממש מוזרה להשוויץ. פסיכופתים גם לא אוהבים להיתפס ולהגיע לכלא. הם ישוויצו רק אם הם יודעים שזה לא יפגע בהם (נניח כמו ב...אה, ספר מסוים ספוילרספוילר).
זה טיפשי נו. בכלל הספרים החדשים של רולינג טיפשיים. גם כיסא פנוי. לפעמים, כטוב ליבי בקפאין, מתעוררות בי מחשבות מוזרות לגבי זה שהיא קנתה את הארי פוטר מאיזה סופר צללים עלום, בזמן שהיא עצמה למעשה סופרת בינונית מינוס (וכשהארי הצליח כ"כ היא רצחה את הסופר העלום. גופתו לא נמצאה עד היום

). בשאר הזמן אני חושבת שהיא פשוט מנסה בכוונה לכתוב דברים גרועים כדי לראות אם אנשים ימשיכו לקנות ולהלל אותם בכל זאת. מן ניסוי חברתי.

 

[מיכאל ג]

זה לא היה ספר רע

באמת שנהניתי ממנו. רק הסוף היה מחורבן.
הקורמורן סטרייק השני דווקא היה יותר טוב מהבחינה הזו. היה לו סיום מוצלח, כלומר רוצח עם סיבה טובה לרצוח וכזה שהקורא לא חשד בו ישר. אפילו פיענחתי חלקים מסוימים מהחידה ועדיין הסוף הפתיע אותי. והספר עצמו כרגיל היה טוב.
מסכים איתך לגבי כיסא פנוי. הניסיון לדחוף את כל חוליי החברה המודרנית לישוב קטן אחד היה מוגזם. זה היה כמו בדיחה גרועה - סוציופת, נערה אובדנית, בחורה עם בעיות שליטה בכעסים, מכורה לסמים ואדם עם OCD נכנסים לבר...

 

[חתול השיממון]

אני אגיד לכם מה לא אהבתי בו

הוא די חופר. לפעמים הוא פשוט עוצר את העלילה לפסקה או שתיים...וחופר. אני מניחה שאני רגילה לספרי מתח הרלן-קובן-סטייל, שהם אולי מאוד פשוטים תעלומתית אבל הכל כאילו קרב שנינויות והתרחשויות אחד גדול.
מהשאר, זה לא כאילו שסבלתי. אהבתי את הדמויות (שהיו מקוריות, מגניבות ומגוונות), אהבתי את התעלומה והחקירה (לפחות עד לפתרון ההזוי שלה). הייתי שמחה אם סגנון הכתיבה היה יותר דומה לה"פ, שהיה יותר קצבי ויותר שנון (כי אני דוקא לא ראיתי דמיון בכלל!)
ובכל מקרה אני מתכוונת לקרוא את ההמשך כשיתורגם, מה שמוכיח שלא סבלתי *עד כדי כך*.

 

[מירטל נקודה]

למה? מלבד שתי הסיבות הלגמרי לא ריאליות האלה

הספר הוא טוב, ולמען האמת, דומה בצורה חשודה ל"פ.

כיסא פנוי הוא אופרה אחרת, ואני ממש אהבתי אותו, אולי בגלל העובדה שכל הדמויות שם הן הגיוניות ברמה כזו או אחרת, ואין שם שתי דמויות נורמליות לחלוטין שחיות בעולם של .... אה.... בהיעדר מילה אחרת, יצורים.