מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?
- פותח הנושא avivs
- פורסם בתאריך
סתם לא מדווחים
אני קורא את The Three Body Problem שהוא מד"ב סיני שתורגם לאנגלית. ספר בהחלא לא רע, תחושה טיפה מיושנת אבל שימוש יפה בהיסטוריה המודרנית של סין לעיצוב הדמויות והעלילה. במקביל את "אדם האחרון" - השלישי בטרילוגיה של אטווד שהתחילה עם "בז וניאלה". יש לי תחושה שהסדרה הזו מתדרדרת ככל שהיא נמשכת.
עזבתי באמצע את Three Parts Dead - ספר נואר/פנטסיה בעולם שבו אלים הם אמתיים. הכתיבה סבירה, אבל העולם והדמויות לא ממש דיברו אלי. יש סיכוי שעוד אחזור מתישהו, בעיקר כי הנושא של דת מעניין אותי במיוחד ואולי גולדברג יצליח לעשות אתו משהו מעניין.
בתכנון בקרוב City of Stairs כי שמעתי עליו דברים טובים; Ancillary Sword אמנם בניגוד לרוב העולם אני לא נפלתי מהראשון (ואפילו הצהרתי שלא אקרא את ההמשך), אבל הוא מועמד להוגו מול TBP ואני רוצה לקרוא אותו; ספר הסיפורים של המילטון שתורגם לעברית לאחרונה; The Grace of Kings של קן ליו.
קראתי את "תלת-עולמי" של סמית שתורגם לעברית במסגרת תרגומי הקלאסיקות של "סיאל" והוא רע. כן, אני יודע שהוא ישן ושהוא אבי אופרות החלל, אבל הכתיבה רעה בכל קנה מידה.
אני קורא את The Three Body Problem שהוא מד"ב סיני שתורגם לאנגלית. ספר בהחלא לא רע, תחושה טיפה מיושנת אבל שימוש יפה בהיסטוריה המודרנית של סין לעיצוב הדמויות והעלילה. במקביל את "אדם האחרון" - השלישי בטרילוגיה של אטווד שהתחילה עם "בז וניאלה". יש לי תחושה שהסדרה הזו מתדרדרת ככל שהיא נמשכת.
עזבתי באמצע את Three Parts Dead - ספר נואר/פנטסיה בעולם שבו אלים הם אמתיים. הכתיבה סבירה, אבל העולם והדמויות לא ממש דיברו אלי. יש סיכוי שעוד אחזור מתישהו, בעיקר כי הנושא של דת מעניין אותי במיוחד ואולי גולדברג יצליח לעשות אתו משהו מעניין.
בתכנון בקרוב City of Stairs כי שמעתי עליו דברים טובים; Ancillary Sword אמנם בניגוד לרוב העולם אני לא נפלתי מהראשון (ואפילו הצהרתי שלא אקרא את ההמשך), אבל הוא מועמד להוגו מול TBP ואני רוצה לקרוא אותו; ספר הסיפורים של המילטון שתורגם לעברית לאחרונה; The Grace of Kings של קן ליו.
קראתי את "תלת-עולמי" של סמית שתורגם לעברית במסגרת תרגומי הקלאסיקות של "סיאל" והוא רע. כן, אני יודע שהוא ישן ושהוא אבי אופרות החלל, אבל הכתיבה רעה בכל קנה מידה.
מד"ב סיני מאוד אופנתי כרגע
קלארקסוורלד גייסו כמעט 13K דולר לפרויקט תרגום סיפורים מסינית השנה. זה גורם אחד, גורם אחר זה המתרגם שלו, קן ליו, שהוא אחד השמות החמים ביותר בספרות הספקולטיבית כרגע. התכוונתי ממילא לקרוא אותו בגלל הבאז סביבו, הוא הרי נכנס לרשימה של ההוגו אחרי שאחד המועמדים של הכלבלבים פסל את עצמו. אם זה היה ספר של סופר אמריקאי, הוא לא היה מקבל כזאת תשומת לב, הוא פשוט לא *עד כדי כך* טוב.
זו לא בדיוק תרבות סינית מסורתית. מי שמצפה למשהו בסגנון "גשר של ציפורים" רק במדע בדיוני יתאכזב. הספר מתחיל במהפכת התרבות של 1966, וזה אחד הגורמים המעצבים החשובים ביותר של הגיבורים. מהבחינה הזו זה מעניין וחדש, ולא במקרה יש בספר כמה עשרות הערות שוליים של המחבר והמתרגם.
קלארקסוורלד גייסו כמעט 13K דולר לפרויקט תרגום סיפורים מסינית השנה. זה גורם אחד, גורם אחר זה המתרגם שלו, קן ליו, שהוא אחד השמות החמים ביותר בספרות הספקולטיבית כרגע. התכוונתי ממילא לקרוא אותו בגלל הבאז סביבו, הוא הרי נכנס לרשימה של ההוגו אחרי שאחד המועמדים של הכלבלבים פסל את עצמו. אם זה היה ספר של סופר אמריקאי, הוא לא היה מקבל כזאת תשומת לב, הוא פשוט לא *עד כדי כך* טוב.
זו לא בדיוק תרבות סינית מסורתית. מי שמצפה למשהו בסגנון "גשר של ציפורים" רק במדע בדיוני יתאכזב. הספר מתחיל במהפכת התרבות של 1966, וזה אחד הגורמים המעצבים החשובים ביותר של הגיבורים. מהבחינה הזו זה מעניין וחדש, ולא במקרה יש בספר כמה עשרות הערות שוליים של המחבר והמתרגם.
בתור מי שקרא, לא ממש.
הספר מושפע בצורה מאוד ברורה ממד"ב מערבי כמו ניבן, גרג בר, סטיבן בקסטר וכאלו. יש בו מדע קרוב לקשה מהסוג שאלו אוהבים לכתוב, שמערבב קונספטים מבוססים יותר עם סטיות לכיוון ההנפצות הפרועות. החלקים הטובים יותר שלו הם אכן אלו שמתרחשים בהיסטוריה הסינית הקרובה, ממהפכת התרבות והלאה, אבל גם היתר, למרות שהוא לא יצירת מופת, פשוט מותח ומעניין ומלא דמיון. ויש בו סוג של מסר רלוונטי.
הספר מושפע בצורה מאוד ברורה ממד"ב מערבי כמו ניבן, גרג בר, סטיבן בקסטר וכאלו. יש בו מדע קרוב לקשה מהסוג שאלו אוהבים לכתוב, שמערבב קונספטים מבוססים יותר עם סטיות לכיוון ההנפצות הפרועות. החלקים הטובים יותר שלו הם אכן אלו שמתרחשים בהיסטוריה הסינית הקרובה, ממהפכת התרבות והלאה, אבל גם היתר, למרות שהוא לא יצירת מופת, פשוט מותח ומעניין ומלא דמיון. ויש בו סוג של מסר רלוונטי.
גלי1היחידה
New member
מי כתב את City of Stairs?
גלי1היחידה
New member
תודה
geffenshay
New member
הסוף באמת טיפה מאכזב
חושב שזה בגלל שזה החלק הראשון בטרילוגיה.
מאוד אהבתי את הספר.
לא מושלם אבל גם המדע ה"קשה" וגם הנגיעות בהיסטוריה הסינית המודרנית היו מרתקים.
הספר מכוון ממש גבוה ולא לחלוטין פוגע אבל עדיין, מומלץ מאוד.
חושב שזה בגלל שזה החלק הראשון בטרילוגיה.
מאוד אהבתי את הספר.
לא מושלם אבל גם המדע ה"קשה" וגם הנגיעות בהיסטוריה הסינית המודרנית היו מרתקים.
הספר מכוון ממש גבוה ולא לחלוטין פוגע אבל עדיין, מומלץ מאוד.
~ספוילרים~
הפרקים האחרונים, אלה שמסופרים מפי החייזרים, הם מזעזעים. הוא לא טורח אפילו ליצור דמויות. כל מה שיש שם זה מישהו ששואל שאלות, שהמטרה היחדה שלהן היא שמישהו אחר יסביר. זה כתוב איום ונורא. זו נטייה שחוזרת לאורך כל הספר, ושם היא מגיע לשיא.
יש שני דברים אחרים שם שממש הפריעו לי. האחד זה השטות של "לפרוס" פרוטון מ-11 ממדים לשניים. שאלתי ד"ר לפיזיקה של אנרגיות גבוהות והוא אומר שמבחינה מתמטית התיאור הזה הוא בולשיט. ואני מאמין שאם נשאל מדען מחשב על הדרך שבה הוא מתאר את ה"מעגל המודפס" שנצרב על הפרוטון הוא יאמר משהו דומה.
האחר הוא הרבה יותר בעייתי מבחינתי. הנטייה של סופרי מד"ב להתייחס לבינה מלאכותית כאיזה ג'יני להגשמת משאלות מטופשת. אם זאת בינה אמתית, כלומר ישות עצמאית, למה שהיא פשוט תעשה מה שאנחנו מבקשים ממנה? אפשר לחשוב שהם בחיים לא נתקלו בילד שאומר "לא רוצה!" אם זאת רק תוכנה, היא בחיים לא תהיה מספיק מתוחכמת לעשות את מה שהוא מתאר. וזה החלק הבעייתי השני. לשני הפרוטונים האלה אין שום מגבלות. הם רואים הכול, הם נמצאים בכל מקום, הוא הורסים מאיצי חלקיקים וחורטים ספירה לאחור על פילמים.
זה היה כל כך מטופש ומעצבן, שזה הרס לי לחלוטין את הספר. כן, אני מבין שהוא רוצה להפוך את החייזרים לכל יכולים כדי שאחר כך הניצחון של בני האדם יהיה יותר גדול. "דוק" סמית עשה את זה בשנות החמישים. התקדמנו מאז.
הפרקים האחרונים, אלה שמסופרים מפי החייזרים, הם מזעזעים. הוא לא טורח אפילו ליצור דמויות. כל מה שיש שם זה מישהו ששואל שאלות, שהמטרה היחדה שלהן היא שמישהו אחר יסביר. זה כתוב איום ונורא. זו נטייה שחוזרת לאורך כל הספר, ושם היא מגיע לשיא.
יש שני דברים אחרים שם שממש הפריעו לי. האחד זה השטות של "לפרוס" פרוטון מ-11 ממדים לשניים. שאלתי ד"ר לפיזיקה של אנרגיות גבוהות והוא אומר שמבחינה מתמטית התיאור הזה הוא בולשיט. ואני מאמין שאם נשאל מדען מחשב על הדרך שבה הוא מתאר את ה"מעגל המודפס" שנצרב על הפרוטון הוא יאמר משהו דומה.
האחר הוא הרבה יותר בעייתי מבחינתי. הנטייה של סופרי מד"ב להתייחס לבינה מלאכותית כאיזה ג'יני להגשמת משאלות מטופשת. אם זאת בינה אמתית, כלומר ישות עצמאית, למה שהיא פשוט תעשה מה שאנחנו מבקשים ממנה? אפשר לחשוב שהם בחיים לא נתקלו בילד שאומר "לא רוצה!" אם זאת רק תוכנה, היא בחיים לא תהיה מספיק מתוחכמת לעשות את מה שהוא מתאר. וזה החלק הבעייתי השני. לשני הפרוטונים האלה אין שום מגבלות. הם רואים הכול, הם נמצאים בכל מקום, הוא הורסים מאיצי חלקיקים וחורטים ספירה לאחור על פילמים.
זה היה כל כך מטופש ומעצבן, שזה הרס לי לחלוטין את הספר. כן, אני מבין שהוא רוצה להפוך את החייזרים לכל יכולים כדי שאחר כך הניצחון של בני האדם יהיה יותר גדול. "דוק" סמית עשה את זה בשנות החמישים. התקדמנו מאז.
גלי1היחידה
New member
הספר ברשימתי
מירטל נקודה
New member
לצערי הרב לא,
וזה כולל לא ז'אנרי, אני מוצאת את עצמי מדפדפת לפני השינה בספר הבישול הלא רישמי של הארי פוטר.
כי לא כולם מסיימים ספר בשבוע...
החלטתי לפני מספר חודשים לעבור לקריאה באנגלית בלבד כך שקצב הקריאה שלי הואט משמעותית.
בחודש האחרון התרכזתי בסדרות שנכתבו ע"י האל קלמנט, "מסקלין" וה"מחט" שלאכזבתי היו נחמדות אך לא יותר מזאת. הבעייה העיקרית איתן היא ה'עתיקות' שלהן, בספר הראשון במסקלין לא מוזכרת דמות נשית אחת ובספר הראשון במחט (שמתרחש על כדור הארץ בשנות ה 50-60 של המאה העשרים) הן מוזכרות מעט מאוד....
 
אני תוהה אם להמשיך לנובלות שלו או לעבור למשהו חדש, ניסיתי כבר לקרוא מספר מהספרים היותר חדשים שהומלצו כאן והתאכזבתי קשות. station eleven היה כמעט נטול עלילה ומה שכבר היה שם היה איטי ונמרח, Robopocalypse הכיל כל כך הרבה חורים עלילתיים שגרמו לכך שאפסיק אותו באמצע.
חשבתי על The Three Body Problem אך אני תוהה אם ההתלהבות נובעת בחלקה מכך שהוא ספר סיני ולא בגלל איכותו.
בכל מקרה אני עומד להמשיך להשלים סדרות בעתיד הקרוב ומה שמחכה הוא Merchant Princes של צ'רלס סטרוס (רק הראשון יצא בעברית).
החלטתי לפני מספר חודשים לעבור לקריאה באנגלית בלבד כך שקצב הקריאה שלי הואט משמעותית.
בחודש האחרון התרכזתי בסדרות שנכתבו ע"י האל קלמנט, "מסקלין" וה"מחט" שלאכזבתי היו נחמדות אך לא יותר מזאת. הבעייה העיקרית איתן היא ה'עתיקות' שלהן, בספר הראשון במסקלין לא מוזכרת דמות נשית אחת ובספר הראשון במחט (שמתרחש על כדור הארץ בשנות ה 50-60 של המאה העשרים) הן מוזכרות מעט מאוד....
 
אני תוהה אם להמשיך לנובלות שלו או לעבור למשהו חדש, ניסיתי כבר לקרוא מספר מהספרים היותר חדשים שהומלצו כאן והתאכזבתי קשות. station eleven היה כמעט נטול עלילה ומה שכבר היה שם היה איטי ונמרח, Robopocalypse הכיל כל כך הרבה חורים עלילתיים שגרמו לכך שאפסיק אותו באמצע.
חשבתי על The Three Body Problem אך אני תוהה אם ההתלהבות נובעת בחלקה מכך שהוא ספר סיני ולא בגלל איכותו.
בכל מקרה אני עומד להמשיך להשלים סדרות בעתיד הקרוב ומה שמחכה הוא Merchant Princes של צ'רלס סטרוס (רק הראשון יצא בעברית).
אני ממליץ בחום על Leviathans Awake
שהוא ספר חדש שהתלהבתי ממנו אך ורק בגלל שהוא פשוט ספר כיפי. אופרת חלל kick ass כמו שקרא לה ג'ורג' מרטין. הבעיה היחידה איתה היא שזה מד"ב רך - אז אם אתה מחפש רעיונות מדעיים חדשניים זה לא המצב. חוץ מזה, אדיר, ועלילה לא חסר שם.
אני לא מצליח להיזכר עכשיו בכל המד"ב או הספרים הישנים שקראתי - אבל דמויות נשיות זו לא המצאה של השלושים שנה האחרונות. להיינליין היו וואחד דמויות נשיות בשנות החמישים, ואם הולכים לספרות לא ז'אנרית, אז מן הסתם היו ג'יין אייר וכל מיני כאלה. אז למרות שאני בהחלט מכיר בכך שהדמות הנשית פורחת בשנים האחרונות לעומת העבר, עדיין מעצבן קצת כשסופר קלאסי כותב ספר עם גברים בלבד. מרגיש כל כך לא טבעי..
שהוא ספר חדש שהתלהבתי ממנו אך ורק בגלל שהוא פשוט ספר כיפי. אופרת חלל kick ass כמו שקרא לה ג'ורג' מרטין. הבעיה היחידה איתה היא שזה מד"ב רך - אז אם אתה מחפש רעיונות מדעיים חדשניים זה לא המצב. חוץ מזה, אדיר, ועלילה לא חסר שם.
אני לא מצליח להיזכר עכשיו בכל המד"ב או הספרים הישנים שקראתי - אבל דמויות נשיות זו לא המצאה של השלושים שנה האחרונות. להיינליין היו וואחד דמויות נשיות בשנות החמישים, ואם הולכים לספרות לא ז'אנרית, אז מן הסתם היו ג'יין אייר וכל מיני כאלה. אז למרות שאני בהחלט מכיר בכך שהדמות הנשית פורחת בשנים האחרונות לעומת העבר, עדיין מעצבן קצת כשסופר קלאסי כותב ספר עם גברים בלבד. מרגיש כל כך לא טבעי..
תודה, אך קראתי.
ה- The Expanse Book הייתה הסדרה ששיכנעה אותי לקרוא רק באנגלית. נהנתי גם עם ה Dread Empire's Fall של Walter Jon Williams כך שאני בהחלט נהנה מאופרות חלל.
 
ישנם לא מעט ספרים "עתיקים" שאינם מזכירים נשים, למשל "עדן" של סטניסלב לם (נדמה כי הוא אפילו לא מזכיר את שמות הגיבורים...) ורובם משתייכים לז'נאר של המד"ב הנוקשה. אך לקרוא את זה שוב היום נותן הרגשה מוזרה... (כמו הפיסיקאי שמוציא סרגל חישוב כדי לפתור בעיה)
ה- The Expanse Book הייתה הסדרה ששיכנעה אותי לקרוא רק באנגלית. נהנתי גם עם ה Dread Empire's Fall של Walter Jon Williams כך שאני בהחלט נהנה מאופרות חלל.
 
ישנם לא מעט ספרים "עתיקים" שאינם מזכירים נשים, למשל "עדן" של סטניסלב לם (נדמה כי הוא אפילו לא מזכיר את שמות הגיבורים...) ורובם משתייכים לז'נאר של המד"ב הנוקשה. אך לקרוא את זה שוב היום נותן הרגשה מוזרה... (כמו הפיסיקאי שמוציא סרגל חישוב כדי לפתור בעיה)
נראה לי שיש גם כיום
בטח כל הדברים האלה שכותבים החבר'ה של ה - sad puppies ו - rabid puppies. למרות שזו סתם השערה - לא קראתי, לא יודע.
קראתי את הספרים של לם לפני מלנתלפים שנה, אז קשה לי קצת לזכור אותם עכשיו - אבל אם אין אצלו נשים אז זה גם מוזר וגם לא בסדר - בעיקר כי הוא מתרבות קומוניסטית בה היו נשים מדעניות מצליחות מאד.
בטח כל הדברים האלה שכותבים החבר'ה של ה - sad puppies ו - rabid puppies. למרות שזו סתם השערה - לא קראתי, לא יודע.
קראתי את הספרים של לם לפני מלנתלפים שנה, אז קשה לי קצת לזכור אותם עכשיו - אבל אם אין אצלו נשים אז זה גם מוזר וגם לא בסדר - בעיקר כי הוא מתרבות קומוניסטית בה היו נשים מדעניות מצליחות מאד.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.