מה אנחנו קוראים/שומעים הסופ"ש?
- פותח הנושא avivs
- פורסם בתאריך
ב- ToG
אמורים להיות שישה ספרים סה"כ, ככה הסדרה תוכננה מראש. רוב הסיכויים שהיא לא תספיק לסיים את הסדרה עד 2017 בהתחשב בזה שהיא כותבת עכשיו עוד סדרה חדשה. שמעתי שהסדרה רק משתפרת ונהיית סדרה טובה מאוד בהמשך,אז תעדכני מה דעתך על הסדרה.
קראתי פעם איזה משהו שלה וזה היה נחמד.כמו שאמרת - נראה שהסגנון שלה בלי יותר מדי חידושים, אבל העלילה זורמת וכיף לקרוא את זה.
אמורים להיות שישה ספרים סה"כ, ככה הסדרה תוכננה מראש. רוב הסיכויים שהיא לא תספיק לסיים את הסדרה עד 2017 בהתחשב בזה שהיא כותבת עכשיו עוד סדרה חדשה. שמעתי שהסדרה רק משתפרת ונהיית סדרה טובה מאוד בהמשך,אז תעדכני מה דעתך על הסדרה.
קראתי פעם איזה משהו שלה וזה היה נחמד.כמו שאמרת - נראה שהסגנון שלה בלי יותר מדי חידושים, אבל העלילה זורמת וכיף לקרוא את זה.
קומיקסים.
יש משהו מאוד ממכר בקריאה של קומיקס. כל כך מהר מסיימים כרך ועוברים למשהו אחר. אני מוצא את עצמי מזגזג בין סדרות, וזה לא משהו שהייתי מצליח לעשות עם ספרים.
 
אני קרוב לסוף של PREACHER, ומקווה לא להתאכזב בסוף. עם כמה שהסדרה הזו נפלאה, היא באמת מרגישה ארוכה מדי. יש שם קטעים שלגמרי סוטים מקו העלילה הראשי, והם נמשכים על פני יותר מדי זמן.
 
קראתי את הכרכים האחרונים של EAST OF WEST שלקח להם המון זמן לצאת. מבחינת האנימציה זו יצירת מופת, גם בתור סיפור מד"ב הוא הנאה גדולה. מומלץ בחום.
 
קראתי קצת את BEATCH PLANET שהיה חביב, אבל קצת מבולגן.
יש משהו מאוד ממכר בקריאה של קומיקס. כל כך מהר מסיימים כרך ועוברים למשהו אחר. אני מוצא את עצמי מזגזג בין סדרות, וזה לא משהו שהייתי מצליח לעשות עם ספרים.
 
אני קרוב לסוף של PREACHER, ומקווה לא להתאכזב בסוף. עם כמה שהסדרה הזו נפלאה, היא באמת מרגישה ארוכה מדי. יש שם קטעים שלגמרי סוטים מקו העלילה הראשי, והם נמשכים על פני יותר מדי זמן.
 
קראתי את הכרכים האחרונים של EAST OF WEST שלקח להם המון זמן לצאת. מבחינת האנימציה זו יצירת מופת, גם בתור סיפור מד"ב הוא הנאה גדולה. מומלץ בחום.
 
קראתי קצת את BEATCH PLANET שהיה חביב, אבל קצת מבולגן.
קורות הציפור המכנית - הארוקי מורקמי
התחלתי לקרוא את הספר הזה לפני כמה שנים והוא לא תפס אותי.
חזרתי אליו לפני כשבוע והוא ממש מתאים לי עכשיו, מבחינת הקצב והתכנים.
כנראה שלכל ספר יש זמן מתאים משלו.
קראתי כאן בזמנו שזהו ספר ז'אנרי. אם כך, אז כנראה שהוא ז'אנרי באותה מידה ש"מאה שנים של בדידות" ז'אנרי.
אני אוהבת את הכתיבה של מורקמי למרות שאת הספר הקודם שלו שקראתי, "יער נורבגי", מבחינת העלילה לא כל כך מצא חן בעיני, אבל הכתיבה וחלון ההצצה לעולם היפני, מאד מוצאים חן בעיני.
גם בספר זה ("קורות הציפור המכנית") סגנון דמויות דומה: נשים שחוו טראומות או כאלו שנוטות לאובדניות או כאלו פיקחיות ומבוזבזות בעולם שלא מצליח לתת להן מרחב ביטוי, לצד הגיבור, המספר בגוף ראשון, הגבר הנוח וההוגן - כנראה כך רואה הסופר את עצמו.
אלא שהפעם שיש מיסטיות וכנראה שהיא נוטה להתיישב על הגבול שבין מציאות לסוריאליזם.
אני רק בתחילת הספר.
(אוהבת לאחרונה ספרים עבים וכבדים)
התחלתי לקרוא את הספר הזה לפני כמה שנים והוא לא תפס אותי.
חזרתי אליו לפני כשבוע והוא ממש מתאים לי עכשיו, מבחינת הקצב והתכנים.
כנראה שלכל ספר יש זמן מתאים משלו.
קראתי כאן בזמנו שזהו ספר ז'אנרי. אם כך, אז כנראה שהוא ז'אנרי באותה מידה ש"מאה שנים של בדידות" ז'אנרי.
אני אוהבת את הכתיבה של מורקמי למרות שאת הספר הקודם שלו שקראתי, "יער נורבגי", מבחינת העלילה לא כל כך מצא חן בעיני, אבל הכתיבה וחלון ההצצה לעולם היפני, מאד מוצאים חן בעיני.
גם בספר זה ("קורות הציפור המכנית") סגנון דמויות דומה: נשים שחוו טראומות או כאלו שנוטות לאובדניות או כאלו פיקחיות ומבוזבזות בעולם שלא מצליח לתת להן מרחב ביטוי, לצד הגיבור, המספר בגוף ראשון, הגבר הנוח וההוגן - כנראה כך רואה הסופר את עצמו.
אלא שהפעם שיש מיסטיות וכנראה שהיא נוטה להתיישב על הגבול שבין מציאות לסוריאליזם.
אני רק בתחילת הספר.
(אוהבת לאחרונה ספרים עבים וכבדים)
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.