מה אתם מחליטים? - הפתעה או תיכנון מראש?

Optimistic Girl

New member
בוא נתחיל מההתחלה


תספר לי בבקשה בפירוט רב, מה היה במלחמה הזאת שאני לא זוכרת כרגע איך שקראו לה -בשנת 90 ??
מה אתם עשיתם?
לאן ברחתם?
מה אכלתם?
מה שתיתם?

כל הכל הפרטי הפרטים

זה מאוד מעניין אותי !
 

Purple Mushroom

New member
בשנות ה90?

לפי מיטב זכרוני, היתה רק מלחמה אחת, מלחמת המפרץ ה-1. מאז ה 15.1.1991, עד פורים 1991.
מה השנה שנולדת? יכול להיות שגם את היית בה, והיית ילדה יותר קטנה ממני.
אני הייתי בן 15, למיטב זכרוני, אמא שלי לקחה את כל הילדים שלה 5
. והיינו גם אנחנו העריקים של שלמה להט צי'ץ. צ'יץ, מהשכנים של צ'יץ, ראש עיריית תל אביב. (שלפני כמה שנים, היה לי הכבוד להיות איתו באותה מעלית בצוותא. וגם ראינו את שמעון פרס, וכו'.

ערקנו לאיזור ו', ליישוב דתי שנקרא אבן שמואל, לדודה שלי, אחותה הגדולה של אמא שלי, ואני זוכר שנטענו עצים בטו בשבט, וגם שיחקתי המון במחשב. הגעתי עד דרגה לבל 18 בפופ קורן, (הארקנויד הצרפתי), ואז היתה אזעקה נחש צפע,
והלכנו לחדר האטום.
היו צחוקים אז, היו מסכות, (אני יודע איפה המסכה שלי עכשיו גם).
והיה את העולם הערב, עם ארז טל, ואברי גלעד, ויאיר ניצני, (שאכל פעם במסעדה בתל אביב שעבדתי בה, לפני שהגיע לכוכב נולד)
.
וזהו, היו קטעים, ילדותי העליזה, שלא נגמרת.. (ניסיתי לקצר).

כתבתי על יום סיום האולטימטום, 20 שנים אחרי. (וזכיתי בבול ירוק ! )
.
אולי אנסה לחפש ביו טיוב , גם קטעים מהעולם הערב- מחלמת המפרץ. (לא להזריק אטרופין !
. )
 

goldy

New member
יושבים בחושך, ומחכים שהטיל יפול

הממשלה ידעה מראש שרק גוש דן מטווחת, ובכ"ז הכניסו את *כל* המדינה לחדרים האטומים.
יושבים בחושך, שומעים גל"צ, מסתכלים לפנס שברחוב, ומחכים שהטיל יפול.
וגל"צ עם המנטרה המזדיינת שלהם: "אם לא שמעתם את הטיל, הטיל נפל".

אם היה לי טיפה יותר שכל הייתי שולח את התישקורת של אז לקיבינימט.
 

Puskas

New member
הייתי גם במלחמת המפרץ

לא ברחנו לשום מקום, ישבנו ב"חדר מוגן" אפילו מקלט לא היה..
סתם ישבנו בחדר של ההורים ו"אטמנו" את הדלת מסביב בדבק החום המסריח הזה..
ישבנו עם מסיכות אב"כ רוב הזמן ואני אישית סתם שיחקתי בלגו וצעצועים..
לא זכור לי שפחדנו במיוחד.. סתם היינו מוגבלים בתנועה..

מה שכן, היה מגניב להסתכל מהחלון ולראות כל הזמן סקאדים בשמיים עפים על ת"א ור"ג.
סוריאליסטי לגמרי.. בתור ילד לא הכי הבנתי מה הולך אבל אני זוכר שאף אחד לא היה בלחץ.
 

Puskas

New member
מדהים איך אפילו מלחמות

אנחנו זוכרים בחיובי בדיעבד חח :)
 

EdisonGirl

New member
היה לי כיף

הייתי בתחילת כיתה א', והייתה לי חבילה של אותיות גדולות (כל אות על בריסטול נפרד בגודל A4), דפים וצבעים, ואני זוכרת שהעתקתי את האותיות (כמו שקף) לדף אחר וצבעתי אותן, והיה ממש ממש כיף לשבת ביחד עם אחותי, ועם ההורים בחדר שלהם. היה מן גיבוש נעים כזה.. וכתושבי גוש דן כמובן שמענו את ה"בומים", ואבא שלי גם הסיע אותנו למקומות שהתפוצצו, שנראה.. וזה היה מגניב. לא פחדנו ולא שמנו מסכות. רק אטמנו את החדר של ההורים וישבנו שם עם רדיו דולק בווליום חלש יחסית. החלק המפחיד היחיד שאני זוכרת במלחמה הזו היה האזעקה. בקול קר וצורם שדרן היה אומר פתאום: "נחש צפע, נחש צפע" ואז הייתה האזעקה ורצנו לחדר האטום (אם לא היינו שם כבר). זה מתנגן לי בראש בצורה מדויקת ביותר.

מה אכלנו ושתינו? לא היה צורך להתארגן על אוכל יותר מידי.. סה"כ היינו לפעמים גם מחוץ לחדר. זה לא היה רציני.
 

Puskas

New member
במדינה נורמלית, אנחנו לא אמורים לדעת כלום

אפקט ההפתעה היא קריטי במלחמה קשה כזו וישראל עשתה שטות כשהעלית את זה לדיון ציבורי בצורה סמויה.
זה צריך להיות כמו המתקפה על הכור הסורי בזמנו וכמו על עיראק בימי בגין, בשקט ובכוח.
אז אני אישית מעדיף להיות חלק ממדינה שחיה על פי המשפט "when you wanna shoot, shoot, don't talk".
 
תהיה.. לא תהיה.. בנתיים משהו מעודד [:

שיר חדש: "אחמדינג'אד" האזנה מצחיקה מהנה ומעודדת - מובטחת!! [:
 
אני רק חושבת על....

זה שאני אצטרך להיתע עם השכנים שלי במקלט וזה כבר גורם לי לרצות למות!
 
עשית בשכל.

אני מחזיקה בממ"ד כבר שנים (בתחלופה!) קופסאות שימורים (ופותחן - אחרת זה חסר טעם...), בקבוקי מים ונרות.
מסכות אב"כ ערוכות לפקודתי על המדף וכל מה שחסר זה נייר טואלט, מוצרי היגיינה ו... דלי. אני לא מתכוונת להתאפק כל המלחמה.

אבל עזבו מלחמה - מה עם רעידת אדמה?
בהנחה שנהיה בבית - אין לי כוונה להישאר בסלון ולצפות בקירות שלי מתמוטטים.



לפי התגובות כאן, נישאר רק את ואני במדינה.
דברי איתי כשייגמר.
 

dubit1234

New member
עדיף לקנות תאורת חרום במקום נרות

נרות לשוט זוללי חמצן.
תאורת חירום עולה כ15- ש"ח מקסימום1
 

Optimistic Girl

New member
כן אה חחח

וואו אני שמחה שיש עוד אנשים שמתכוננים
כבר חשבתי שאני היחידה


לגבי רעידות אדמה,
את מעלה סוגייה חשובה,
גם לזה צריך להתכונן ולתרגל עשייה של=מה אנחנו עושים רעידה.

אבל בתכלס
יחסית זה ''בסדר'' למות ברעידת אדמה שזה אסון טבע
מאשר להיות קורבן שמת במלחמה... שהממשלה החליטה בשבילנו
 
מלחמה?איך תדעו שישראל תתקיף את איראן?

כשהנסיכים לבית שקרניהו יצאו לחופש לחו"ל.. תדעו.
 
לא קוראים לך 'אישה אופטימית'


אני לא יודע מה איתך, אבל אני בזמן אזעקה כללית אורז חפצים וטס למילואים
קראתם טוב, למילואים לא לחו"ל...
 
למעלה