מה קראנו/שמענו השבוע?

[avivs]

מה קראנו/שמענו השבוע?

 

[pix37]

חולצות אדומות - סקאלזי וגם גוונים של אפור ג' פורד (לא הפורנו

ממשיך לקרוא את חולצות אדומות של סקאלזי - וזה ממשיך להיות נחמד - לא כבד - סיפור לא רע - רעיון נחמד ובכלל המשחק על המתח בין המציאות לבדיון זה בהחלט נושא שצריכים לכתוב עליו יותר - ואם עושים את זה סופרים טובים כמו סקאלזי זה בכלל מצויין.
כמו שכתבתי בהודעה הקודמת - התרגום לא נורא אבל משהו בו לא זורם טוב מספיק - יותר מידי נסיון לשמור על מבנה המשפט באנגלית על חשבון המקצב העברי. (אני בטוח שהמתרגמים המקצועיים כאן בפורום יצליחו להסביר את זה יותר טוב ממני)

במקביל - התחלתי לשמוע את "גוונים של אפור" של ג'ספר פורד - שהוא כרגיל אצל פורד מעולה - מופרע - ומקורי לחלוטין. אף אחד לא חושב כמוהו, אף אחד לא כותב כמוהו ואף פעם אין לך יכולת לחזות לאן הולכים הספרים. לקח לי קצת זמן להתרגל להקראה הנוכחית (שמעתי ברצף כמה הקראות אמריקאיות של ויל ויטון אז לחזור למבטא האנגלי הנכון דורש הסתגלות)

אבל נכון לכרגע הספר סבבה לגמרי וגורם לי הרבה שעות הנאה בנסיעות.

 

[ווסאבי74]

גוונים של אפור

היה לי נורא קשה לפחות במחצית הראשונה שלו. זה לא רק שהכל נוראי ומאיים להיות נוראי יותר, זה גם הכל מתרחש בעולם שמצוייר בקווים כלליים כאלה של משלי איזופוס, בלי פירוט מעשי שיסביר איך דברים נהיו ככה, ולמה אנשים מוכנים שיתיחסו אליהם ככה.
&nbsp
רק בהמשך קווי הרישום האלה קצת מתמלאים והופכים את זה מאלגוריה לסיפור ממש.
&nbsp

 

[ניימן3]

לפי ת'רזדיי נקסט

(הסדרה היחידה של פורד שקראתי), הוא לא מהאנשים שמנסים להכניס הגיון והסברים לספרים שלהם. פירוט מעשי מבחינתו זה שם של מאכל יפני.

 

[pix37]

כמה רחוק הגעת בסדרה של ת'רסדיי ?

תמיד יש הגיון בספרים שלו - אבל הוא מגלה אותו בערך פרק אחד לפני הסוף, ואז הכל מסתדר.
שים לב שהם הולכים ונהיים מורכבים וסוריאליסטיים יותר ככל שמתקדמת הסדרה.
וחוץ מזה ת'רסדיי הזקנה פחות מגניבה.

 

[ניימן3]

נשברתי בספר השלישי

יש הגיון עלילתי בספרים שלו - כן. אבל הגיון בבניית העולם? אולי באלמנט אחד או שניים. אבל בגדול? הוא פשוט דוחף את כל מה שמגניב פנימה ויוצר שענטז מגניב נורא אבל לא "הגיוני". נראה לי ברור שהעולם של ת'רזדיי לא יכול להתקיים, לא?

 

[ווסאבי74]

אבל אצל ת'רסדיי יש המון פרטים

הם לא מתחברים בצורה שהיינו מצפים, כי אצלנו אין דודואים וניאנדרטלים ואף אחד לא צריך להבריח גבינה - אבל בכל שלב המבנה של המציאות ברור (הוא רק עלול להיות באלכסון)
בהתחלה של גוונים של אפור זה נראה כאילו יש איזה שלטון אימים אבל אנחנו לא רואים את השלטון הזה. אחר כך ככל שהגיבור לומד לראות יותר מהמציאות הסיפור נהיה יותר שלם

 

[ניימן3]

פרטים? יש. אבל *פירוט מעשי*?

ממש לא .הוא לא מסביר למה יש דודואים ונידרטלים ואיך החזירו אותם מהכחדה ולמה יש כמה גרסאות של הדודואים. הוא בכלל לא מסביר כמעט שום פרט מדעי בעולם שלו. זה הכל קסם.

אני חושב שהכוונה שלי הייתה שת'רזדיי נקסט הוא פנטזיה ולא מד"ב. או יותר מדויק: רעיונות מד"ביים מוסברים בדרך של ספרות פנטזיה. יש המון הגיון פנימי - אבל שום הסברי תכל'ס ללמה זה אפשרי.

 

[מיכאל ג]

חנות הספרים ללא הפסקה של מר פנומברה - ספר לאוהבי קינדל

יש ז'אנר כזה של ספרים לאוהבי ספרים. הם מתרחשים בחנויות ספרים קסומות ומאובקות בהן ניתן למצוא כרכים מיסתוריים ועתיקים. הם מהללים את חדוות הקריאה.
זה לא אחד מהספרים האלו.
הספר מתחיל בחנות ספרים אמנם, ועוסק בקונספירציה עתיקה, אבל הוא שיר הלל לטכנולוגיה המודרנית. הוא נכתב ע"י איש הייטק, מתרחש בסן פרנסיסקו, הקאסט שלו כולל מעצב גרפי / בונה אתרים, עובדת בגוגל, איש אפקטים מיוחדים ב- ILM ובעל חברת סטארטאפ בנושא משחקי מחשב. הוא מכיל קינדלים, כלים שונים ומשונים של גוגל ואמזון, ויזואליזציית מידע, טיפוגרפיה, דיונים על הסינגולריות ואפילו השוואות בין שפות תכנות שונות. בקיצור - ספר אובר-גיקי שמיועד לאובר-גיקים.
הוא גם משעשע למדי. מבחינת ז'אנריות הייתי שם אותו בערך ליד קוד דה-וינצ'י. לרעתו ניתן להגיד שאין בו יותר מדי אקשן או תחושת סכנה ומתח, אבל לקהל היעד שלו הוא יהיה ממתק טעים ומהנה.

 

[Y. Welis]

חשבתי שבאנגלית, אבל תורגם

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=967011
&nbsp
תודה על ההמלצה

 

[cordilio]

לקראת סיום של נפילת היפריון

מותח מאוד. אין לספר את אותו "feel" של היפריון הראשון, במובן זה שהוא לא מסופר באמצעות מספר סיפורים לא קשורים כמעט, אבל הוא בהחלט שווה קריאה, כתוב מצויין עם סיפור מצויין ומותח.

 

[ריבר סונג]

לבד על מאדים

אני לא מבינה איך הספר הזה עובד. כל פסקה בפני עצמה משעממת רצח, אבל קראתי אותו בנשימה עצורה ובכל רגע פנוי.
&nbsp
&nbsp

ספויילר
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
היה ברור לי שהוא יחיה ויחזור לחיק החברה האנושית. הוא חסר רגשות לחלוטין. אני יודעת יותר על תפוחי אדמה משרציתי לדעת. ובכל זאת, משהו עבד. נוצר איזשהו קסם.
&nbsp

 

[ניימן3]

A Darker Shade of Magic - ווי.אי שוואב

ספר מאד חביב בז'אנר של "פנטזיה בידורית". על עולם בו יש ארבע גרסאות של לונדון, וקוסם אחד ומיוחד שיכול לעבור ביניהן, וגם נערה גנבת ועוד שאר דברים מגניבים. הסופרת גיקית בריטית, חובבת שרלוק הולמס ומשעשעת לפרקים.

קריאה חביבה להעביר את הזמן. אפס עומק או ייחוד.

 

[is00]

"אסיר השמיים" - קרלוס רואיס סאפון.

בערך בנקודת השליש של הספר. בינתיים לא מוצלח כמו "צלה של הרוח". גם לצערי הבנתי רק אחרי שהתחלתי לקרוא את הספר שיש ספר אחר שמקשר בין "אסיר השמיים" ו"צלה של הרוח", שאולי היה עדיף שאקרא קודם.

 

[חתול השיממון]

אוי, אם לא קראת אותו אז מה הכיף?

1. לספר המקשר קוראים "משחקו של המלאך"
2. הוא אדיר! אני אהבתי אותו יותר מצילה של הרוח. יש בו גם אלמנטים של פנטזיה (הידד!) מהסוג הזה שאת יכולה לפרש כהפרעה נפשית (כי לכאורה זה לא ספר פנטזיה) או לקבל אותם כפשוטם (כי זה לא *מרגיש* הזיה), וזה, כידוע, סוג הפנטזיה הכי מגניב. מתרחש בתקופת אבא ואמא של דניאל (הם מופיעים שם לא מעט אבל הם לא הגיבורים). הגיבור הוא אסיר השמים. לפני שהוא היה אסיר השמים. אני חושבת שעצם זה שאת יודעת שהוא יגמור בתור אסיר השמים זה די ספוילר

אוף, ואת גם יודעת מי זאת איזבלה עכשיו, נכון? זה סופר-ספוילר!

תקשיבי לי מה תעשי: תעצרי כל עוד לא מאוחר מדי, תשיגי את משחקו של המלאך ותקראי אותו. אני מאמינה שתהני למרות הספוילרים הכבירים שהפלת על עצמך. אחר-כך תחזרי לאסיר השמים. זה לא שהוא ברמה של צשה"ר או משה"מ בכל מקרה, אבל אם את קוראת אותו אחריהם הוא ממש נחמד ומעניין. אם את קוראת אותו לפני...טוב, לא באמת אכפת לך מדייוויד או מאיזבלה כי את לא באמת מכירה אותם עדיין

 

[is00]

מאוחר מדי.

אני הגעתי כמעט לסוף כבר ו...אני לא חושב שפספסתי משהו כדי להינות מהקריאה בספר הזה, בלי לקרוא את"משחקו של המלאך". מה שבטוח זה שהוא הרבה פחות...על טבעי מ"צלה של הרוח.

 

[חתול השיממון]

למה עד עכשיו חשבתי שאתה בת?

אולי בגלל ה"00" בכינוי, שנראה קצת כמו ציצים אם מסתכלים עליו מזווית מסוימת?

אני חושבת שכן היית נהנה יותר מהאסיר אם היית קורא את משחקו של המלאך + היית נהנה יותר ממשחקו של המלאך אם לא היית קורא את האסיר. אבל טוב, נו, לא בוכים על חלב שנשפך, רק על דם

האסיר הרבה פחות פנטזיה, אכן, אבל משחקו של המלאך הרבה יותר! תנסה נו. מקסימום תחזור תרביץ לי.

נ.ב
מה שמעצבן הוא שהאסיר תורגם לפני שנה לפחות (די בטוח שיותר) והמשך לא נראה באופק. והוא די הסתיים בשיא המתח.

 

[is00]

טוב, סיימתי.

לא טוב כמו "צילה של הרוח", אבל מעניין בדרכו שלו. הדמויות הפעם סיפקו פחות קטעי קריאה ודיאלוגים מהנים מ"צילה של הרוח", אבל פה ושם היו קטעים כאלה. כל הקטע עם הטוויסט שמעלה את האפשרות שדניאל הוא הבן של דיוויד מרטין לא ממש מוצא חן בעיני ואני מקווה שזה לא יתממש. מסקרן אותי למה סאפון הביא את הדמות של סופיה עכשיו. להבדיל מ"צלה" הספר הנוכחי בהחלט לא מערב בתוכו שום סממנים על טבעיים. לפחות לא משהו מורגש, אבל לכו תדעו אולי ייתברר שלדניאל באמת יש איזה מלאך שומר, כמו שדיוויד רמז לו במכתב שהושאר לו.
הדמות של פרמין הייתה הרבה יותר קודרת והרבה פחות משעשעת, אבל אני לא בטוח אם זה דבר רע, כי בסופו של דבר זה הראה צדדים אחרים של פרמין ונתן לדמות שלו יותר עומק. מעניין אם מתישהו אנחנו נגלה את השם שפרמין נולד איתו.

 

[חתול השיממון]

אוי, פרמין, כפרה עליו

הרמיזה לגבי האבהות של דניאל מובנת לחלוטין למי שקרא את משחקושל אבל לגמרי לא נכונה, לפחות לדעתי (למרות שהייתי רוצה שהיא תהיה נכונה כי לדעתי דייוויד + איזבלה = שלמות טהורה. אבל היא בטח לא נכונה

למרות שלא באמת אפשר לדעת

)
אתה ממש צריך לקרוא את משחקושל! יש שם צחוקים ויש שם פנטזיה וכל מה שאתה אוהב!

 

[is00]

לא הפריע לי שיש פחות צחוקים. גם לא שיש שם פחות פנטסיה.

אני נהנה גם מספרים רציניים יותר, לפעמים.