-קוראים לזה " תורת היחסות.
נסכים שספורט ייצוגי הוא תרבות, ויש יגידו מתוך תכני תרבות ההמונים- תרבות מרכזית ככלי ליצירת הזדהות - כי בסופו של דבר במספרים גדולים ההשקעה היא קודם כל עבור ציבור האוהדים - אחרת אפשר לבזר תמיכה בין הרבה יותר אנשים בספורט עממי.
. באופן יחסי השקעה כספית בתרבות: (ואני חושב שבתוך תקציב תרבות אפשר לתעל כספים מתעשיות מלאכותיות שלא מכוונות להנאת כל הציבור הישראלי ) היא מותרות ביחס להשקעה בבטחון, בטחון פנים, בריאות, חדשנות מדעית ויזמות וכו'.
עם כל הכבוד - גם בלי מדליה אחת, מעתה ועד עולם, העם בישראל ימשיך להתקיים יפה מאוד, בלי המוזכרים היא תכנס למצב קשה.