שני הפני שלי על הנושא (מה שכתבת ועל הקמפיין)
אני בת 32 כמעט, ואני הייתי שמנה מגיל... וואוו אני אפילו לא זוכרת איזה, אבל רוב החיים אם לא כמעט כולם.
תמיד חייכתי, תמיד היו לי חברים, התגייסתי, הצלחתי, עשיתי, טיילתי, קניתי, התלבשתי יפה, התאפרתי, התפתחתי, התקדמתי ועשיתי הכל בדיוק כמו כולם (ואגב לא באתי מבית עם מצב כלכלי עשיר או ממצב כלכלי עני, גם לא באתי מבית שבו ההורים והמשפחה שלי לא היו בסביבה).
השומן לא מגדיר את מי ומה שאתה, אתה זה מי שמגדיר את עצמך.
הבחירה שלי לעשות את הניתוח לפני שנתיים, לא הייתה כי הייתי בדכאון, או כי לא חייכתי, או כי החיוך שלי היה קטן, אלא כי הייתי צריכה ורציתי את השינוי הזה.
לעשות את הניתוח לא יעשה אותנו מאושרים וטובים יותר, נכון שזה יכול לעזור, אבל העבודה האמיתית באה מבפנים.
אני אישית, וכתבתי את זה בכמה מקומות, חושבת שהקמפיין הזה הוא נוראי ומבייש, ומציג התנהגות אלימה ולא מוסרית כלפי השונה.
בקמפיין הזה, אין באמת איזשהו פתרון או הצעות שנותנים, אין איזשהו משהו קונקרטי שהורים או ילדים יכולים לתרגם למעשים מהקמפיין הזה.
מעבר לזה שזאת פרסומת פוגענית היא פועלת על דרך השלילה במקום לפנות לדרך החיוב ולעודד אכילות ערב משפחתיות בבית עם אוכל שבושל וירקות, הולכים על דרך השלילה ונותנים 'כאפות' לאנשים.
גם כשלי ניסו לתת 'כאפות' כשהייתי צעירה זה השיג בדיוק להפך.
מה גם שלפי מה שהבנתי ה'מחקרים' שעליהם הם התבססו לא ממש נכונים, לפחות לא בארץ והם גם לא היו עיקביים, על כל פוסטר כתבו 'נתון' אחר שלפעמים סתר את הקודם שנכתב על הפוסטר אחר....
למרות שזה מה שהקמפיין מנסה ליצור, ילדים רזים הם לא בהכרח ילדים רזים וילדים שמנים הם לא בהכרח אומללים.....