מקום 6
John Frusciante - Sleep
קישור לאלבום המלא, כין אין את "סליפ" באיכות נורמלית בנפרד:
https://www.youtube.com/watch?v=uk0tG9XlgWw
אז אחרי שנרגע כל הבלאגן שהיה לי עם שמות השירים באלבום הזה (למי שזוכר - הורדתי גרסה שבה משום מה שמות השירים היו מסודרים לא נכון, כך שבמשך תקופה לא קצרה מתתי על השיר הזה וחשבתי שקוראים לו Zone
) עדיין נשארתי עם מה שאני מחשיב כאחד האלבומים הכי טובים של 2014.
ג'ון מוכיח פה שוב, בפעם המי-סופר, את הגאונות שלו.
השיר הזה הוא ככל הנראה ההפקה הכי מאתגרת ואמיצה במצעד הזה - כל כמה שניות הוא משנה כיוון ומפתיע אותך מחדש, כמו מחליט פתאום באמצע שהוא בעצם שיר אחר - ואיכשהו - עדיין, הכל מתחבר באופן יפה ומלודי וסוחף, גם אם נקודת המבט משתנה. אתה לא מרגיש שאתה שרוי בבלאגן מחרפן, אלא נמצא בידיים טובות של יוצר שאוחז במושכות במיומנות ויודע לגמרי מה הוא עושה.
טוב, בגלל זה קוראים לזה גאונות.
ג'ון הוא באמת אחד הגאונים המוזיקליים הבולטים של ימינו. לא מספיק שהוא אחד הגיטריסטים המוכשרים של התקופה (וכנראה הגיטריסט הזכור ביותר לטובה של רד הוט צ'ילי פפרז, מבין כל אלה שעבדו איתם לאורך השנים), לא מספיק שהוא אחד הכותבים המוכשרים, לא מספיק שהוא עובד בסגנונות שונים (ובכולם הוא מוצלח!) אז גם קצב העבודה שלו די מטורף (ב-2004 לבדה הוא הקליט חמישה אלבומים!), מה שלא מפחית אפילו בטיפה מאיכות העבודה שלו.
יש גם היבט מרגש נוסף, לפחות מבחינתי, כשאני שומע את השירים של ג'ון ויודע כמה הוא עבר בחייו הלא פשוטים עד לאותה נקודה יצירתית. בקלות הגאון הזה היה יכול להיקטף מאיתנו כבר לפני שנים, כמו שקרה לקודמו בתפקיד ברד הוט צ'ילי פפרז, הגיטריסט הלל סלובק. אבל הוא "שרד כדי לספר על כך", ואנחנו הרווחנו עוד ועוד אלבומים מלאים במוזיקה גאונית ומרגשת.