למה לא.
אף פעם לא עשיתי (עד כמה שזכור לי, יכול להיות שאני סנילית
). זה מצחיק איך גדלנו עם הפורום הזה ואיך הרשימות שלכן התפתחו עם השנים. מרתק.
אז גם כי זה מפתה, וגם כדי לא להיות סטוקרית ולחלוק גם קצת מחיי האישיים בתמורה לסיפורים שלכן -
להמשיך לתרגל בכיף ובנחת. הסטודנטים שקיבלתי פשוט מקסימים אחד אחד.
להגיש את כל הסמינרים בזמן, לא לאחר לדד-ליינים.
לכתוב המון, גם בשביל עצמי.
להגיש בקשה למלגת מחקר ולהחזיק אצבעות.
להרים את היפנית בעוד רמה, נמאס להיות תקועה.
לעבור דירה, לדירה שבה בעל הבית יסכים שנחזיק חתול.
ו... אני אהיה ריאלית ואסיים את הרשימה פה. יש גבול למה שאני יכולה להבטיח לעצמי.