מזג האוויר בהזמנה.
היה קר אבל לא ירד גשם. באחד הימים ראינו את השמש שהציצה לכבודנו. היה יבש שזה די שונה בלונדון.
בכל מקום סגור יש חימום. זה היה מצחיק, היינו מתפשטים ומתלבשים לסרוגין לאורך כל היום. לא יאמן כמה פעמים פתחתי וסגרתי את רוכסן המעיל. בשלב מסוים הפסקתי לספור.
טעמנו פיש אנד צ'יפס שהגישו לנו בצלחת מנייר. זה היה מעדן, עשוי בצורה נכונה, כל כך פשוט וכל כך טעים.
בנוסף, יש להם תרבות של אכילת נקניקיות מכל מיני צבעים וגדלים. מטעמי כשרות לא טעמתי אז לא יכולה להעיד לגבי הטעם.
טיילנו באוקספורד סטריט אבל למרבה הצער לא קינינו כלום אלא חטפנו כאבי גב.
לגבי הקפה.. טוב, אני ובעלי חננות עם דיפלומה ולא שותים קפה אבל הציעו לנו בבתי הקפה English tea. העדפתי קמומיל ללא חלב.
כל כך רציתי לשמוע בריטים ברחוב מדברים אנגלית במבטא בריטי אבל שמענו יותר שפות זרות מאשר אנגלית. היו מלא מלא מלא תיירים.
אבל בכל התחככות עם אנגלים, יש להם חינוך לא מהעולם הזה(בכל משפט שני שומעים sorry, שאת פירושה די שכחנו בארץ) והם מאד שירותיים.
אבל יש ביניהם, גם קרים מאד כמו מזג האוויר.
בקיצור, למרות החוויה השונה והמרעננת, טוב לחזור הביתה.
היה קר אבל לא ירד גשם. באחד הימים ראינו את השמש שהציצה לכבודנו. היה יבש שזה די שונה בלונדון.
בכל מקום סגור יש חימום. זה היה מצחיק, היינו מתפשטים ומתלבשים לסרוגין לאורך כל היום. לא יאמן כמה פעמים פתחתי וסגרתי את רוכסן המעיל. בשלב מסוים הפסקתי לספור.
טעמנו פיש אנד צ'יפס שהגישו לנו בצלחת מנייר. זה היה מעדן, עשוי בצורה נכונה, כל כך פשוט וכל כך טעים.
בנוסף, יש להם תרבות של אכילת נקניקיות מכל מיני צבעים וגדלים. מטעמי כשרות לא טעמתי אז לא יכולה להעיד לגבי הטעם.
טיילנו באוקספורד סטריט אבל למרבה הצער לא קינינו כלום אלא חטפנו כאבי גב.
לגבי הקפה.. טוב, אני ובעלי חננות עם דיפלומה ולא שותים קפה אבל הציעו לנו בבתי הקפה English tea. העדפתי קמומיל ללא חלב.
כל כך רציתי לשמוע בריטים ברחוב מדברים אנגלית במבטא בריטי אבל שמענו יותר שפות זרות מאשר אנגלית. היו מלא מלא מלא תיירים.
אבל בכל התחככות עם אנגלים, יש להם חינוך לא מהעולם הזה(בכל משפט שני שומעים sorry, שאת פירושה די שכחנו בארץ) והם מאד שירותיים.
אבל יש ביניהם, גם קרים מאד כמו מזג האוויר.
בקיצור, למרות החוויה השונה והמרעננת, טוב לחזור הביתה.
