רון, אני מעריך מאד את העובדה, שכעת אתה מודה... כי מודה ועוזב
ירוחם. וכן. אני קצת מקנא בך, על שיש בידך פסנתר וציוד לכיוון. זה תמיד סיקרן אותי, אבל מעולם לא נכנסתי לעובי הקורה.
ותתפלא! יום אחד, ישבתי שעה במחיצת מכוון מקצועי, שעובד לפי האוזן. מבלי ששוחחנו ומבלי שהוא התייחס אלי, לאחר פרק זמן כלשהו, קלטתי באוזני את הרגע בו הבנתי שהוא הגיע לכיוון הנכון ואכן שם הוא נעצר. דרושה מיומנות. דרוש ניסיון אבל כן. שומעים זאת.