לא הכרת אותה בהתחלה
הצלחת היתר של המקום דפקה את כל מה שהיה כיף מאוד בו.
בתחילת הדרך זה היה מקום שדווקא השירות האישי היה הצד החזק שלו - בשנים הראשונות הרבה מהלקוחות הכירו זה את זה, הבעלים הכיר את הלקוחות הקבועים בשמותיהם, פינק פה ושם בדברים קטנים ו"תטעמו את זה, אני חושב להכניס לתפריט" או אפילו בעיצוב צלחת מצחיק המותאם לאדם שהכיר, האווירה היתה נהדרת והצוות מאוד מקצועי ומלבב. ההמבורגר היה מצוין (אין לי השוואה להיום, לא הייתי בויטרינה כבר שנים), ולמען האמת בתחילת הדרך ממילא ההתמקדות היתה בנקניקיות עם מבחר גדול בהרבה ממה שהיה בהמשך.
באמת, הויטרינה בתחילת דרכה זכורה לי כמקום שבו חוויית השירות היתה יוצאת דופן, שגרמה לך לחזור. היתה פעם אחת שדיברנו בינינו כשישבנו על הבר על זה שלקח לנו 30 דקות למצוא חנייה (אנחנו לא מתל אביב), והבעלים מיהר לתת לנו טלפון כדי להודיע בפעם הבאה והוא יתחיל להכין את האוכל כדי שיהיה מוכן עד שנגיע, או יביא לנו לרכב כדי שנעשה טייק אוויי בלי למצוא מקום לעצור... כשניצלנו את ההצעה בהזדמנות אחרת, הוא אשכרה התקשר פתאום שהוא רואה מקום חנייה שבדיוק התפנה והוא שומר לנו אם בא לנו בכל זאת לחנות ולאכול בפנים...
בעקבות ההצלחה נהיה עומס. היה תור מעיק, הצוות התחלף וכנראה שעם העומס קשה למצוא אנשי צוות שנשארים לטווח הרחוק, מתמקצעים ושמים את הדגש על השירות כמו שהיה פעם, וממילא לא ריאלי לעמוד ולחכות בעיניי כל כך הרבה זמן לכסא פנוי, או להזמין אוכל שאצטרך לחפש מדרכה פנויה לשבת עליה כדי לאכול אותו - אז לא היה גם טעם לנסות, וכך הקהל הקבוע המקורי גם נעלם.