שיבוט

לדעתי זה טוב

זה יכול לתרום המון בתחום הרפואה - כגון השתלת איברים המתאימים ב100% וכך אפשר יהיה לחסוך את השימוש בתרופות מדכאות מערכת חיסונית
כי תרופות כאלו חושפות אותנו לסכנות אפילו מצינון קל
 

רותי 11

New member
חשבתם על זה שבעצם צריכה להיות נשמה

שתסכים לזה? איך אפשר ליצור אדם בלי נשמה?
שנית כאשר אדם נולד הוא מביא אתו לכאן מערך
גנטי וספרייה שלמה שמצורפת אליו בתוך הד.נ.א
כמובן מה יהיה עם אותם משובטים? עם איזה ספרייה
הם יחיו?
 

חני1110

New member
נעשה סדר בדברים

כמה שיקולים מדעיים עשויים להרגיע מעט את הרוחות: שכפול גנטי של אנשים איננו שכפול של נפשות או נשמות.
אי אפשר לשכפל את אישיותו של אדם.

אילו יכולנו, למשל, לשכפל את פיקסו, אין זה ברור כלל וכלל שהיינו מחיים את יכולתו האמנותית, ואילו שכפלנו את איינשטיין, המשוכפל לא היה יודע פיזיקה מיום לידתו, וכלל לא בטוח שהיה הופך לפיזיקאי מחונן, גם אם היינו מעניקים לו את החינוך הפיזיקלי הטוב ביותר.

שכפול הכבשה דולי איננו בדיוק "שכפול",
כי אם שיבוט גנטי מסוג מסוים,
שבו יוצרים שבט שכל המשתייך אליו דומה לזולתו בדבר אחד: במרבית המידע התורשתי הגלום בתאי גופו, וליתר דיוק,במידע התורשתי הכלול בגרעיני תאיו.
אי אפשר להבטיח שהזהות תהיה מוחלטת. מוטציות, למשל, עשויות לגרום הבדלים גנטיים,
אך ככלל יש לצפות שבני אותו שבט גנטי יהיו זהים מבחינה גנטית כמעט לחלוטין.

למידע התורשתי הגלום בגרעין התא יש תפקיד מכריע בקביעת תכונותינו,
אבל גם הסביבה שבה מצוי הגרעין משפיעה על כך.
כאשר משתילים גרעינים של תאים שמוצאם בפרט מסוים בביציות של נשים שונות,
יש לצפות שהפרטים בשבט שיתפתח לא יהיו זהים לחלוטין בכל תכונותיהם.
זאת ועוד: גם הסביבה שבה עובר מתפתח משפיעה על תכונותיו,
ויש להניח שבני שבט אחד שכל אחד מהם התפתח ברחם של אישה אחרת לא יהיו זהים זה לזה.
גם תאומים זהים - שבט גנטי מעשי ידי הטבע, המתפתחים בעת ובעונה אחת מאותה ביצית ברחם של אישה אחת, עשויים להיות שונים במקצת מבחינה גופנית,
ולעתים קרובות יש ביניהם הבדלים ניכרים באופי ובתכונות.
הבדלי ההתנהגות הללו מיוחסים בדרך כלל להבדלים בסביבה שבה התאומים גדלים ומתפתחים. למשל, זה שהגיח מהרחם כמה דקות לפני אחיו ייחשב לבכור במשפחה, או תאום שגילה נטיות אמנותיות וזכה לטיפוח בכיוון זה, וכדומה.

קיצורו של דבר, שכפול או שיבוט אדם אינו מבטיח יצירת עותק זהה.
עדיין יהיה צורך לחנך שבטים שאמורים להיות חיילים או פועלים לשמש בתפקידם המיועד, ואפשר שכמה מהם לא ימצאו את מקומם במסגרת שהותאמה להם לפני שנולדו, גם אם מוצאם מחייל מעולה או מפועל מצטיין. יהיה קשה אפילו למנוע את האפשרות שבנו המשובט של שליט רודן או של מוזיקאי מחונן יקום ויתמרד נגד אביו ולא יממש אף אחת מהציפיות שתולים בו. הוא הדין גם בהורים המשכפלים ילד שמת על מנת להחיותו מחדש. הם לא ישיגו את מטרתם, משום שיהיה זה ילד אחר, לא יהיה ילדם המת ואפילו לא תאום שלו.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17607
 

חני1110

New member
ויגיע היום בתקופות מאוחרות


שעל ידי מחשבה בלבד יוצר ילד .
בזמן אחר ובמקום אחר ...
ומה דעתכם על כך ....
 

Apotheosis

New member
כשאת יוצרת בן אדם - יש בו נשמה - כשאת יוצרת

"שיפור" של אותו אדם כמו ניתוח - הנשמה מתייסרת גם היא מאחר והיא גם בתוך גוף פייז - לכן אל תמהרי להגיע לשיבוט - בשום מצב.. אם יש ניתוח צריך לנתח אבל אם את מדברת על שיבוט לצרכי מחקר - זה רק יזיק מאחר ואי אפשר להתאים דם ע"י יצירת משהו אחר מהאדם עצמו - כי זה סוגי דם שונים - גם אם תקחי ממנו דגימת דם - לא תוכלי לשלב אותה עם "בעל חיים בעל דגימת דם שונה" אלא פשוט תגרמי סבל לנשמה אחרת שצריכה להגיע לעולם.. ולייעודה..
 

Nachmanides

New member
מי קבע כי "צריכה להיות נשמה שתסכים לזה"?

מנין הגיעה קביעה זו?
 

Nachmanides

New member
כדי להבין על מה בדיוק את מדברת,

אני מבקש לדעת מהי בדיוק ההגדרה של המונח "נשמה" במילון שלך, ובמה היא נבדלת מן ההגדרה של "נפש" (שוב, על פי המילון שלך), או שמא אין הבדל, ומדובר באותו דבר עצמו, ואז רק נותרת שאלת ההגדרה המילונית

הנה דעתי בנדון:
אורגניזם "חי" הודות למשהו הקרוי "חיים" (אני יודע, זה נשמע מעגלי לכאורה).
"חיים" (?vitality) זו "תכונה" העוברת "מדור לדור" דרך תאי רביה.
אורגניזם רב-תאי (למשל, אדם) מעביר "תכונה" זו ל"דור הבא" באמצעות תאי זרע שלו, אשר חייבים להיות אף הם בעלי "תכונה" זו (הם חייבים להיות "חיים"). התהליך מתבצע בדרך של חבירה של תא רביה של זכר, אל תא רביה של נקבה, אשר אף הוא חייב להיות בעל ה"תכונה" המכונה בפינו "חיים"

כלומר, "חיים" הם תכונה של אורגניזם, והם מתקיימים כל עוד ה- life supporting systems של האורגניזם פעילים ולא כשלו.
ה- life supporting systems יכולות להיות מערכות מורכבות ביותר, כמו אצל אדם, או פרימיטיביות ביותר, כמו אצל בקטריה (bacterial microcompartments) או אצל פטריה או שמרים (אברונים, או organelles).
ברגע שה- life supporting systems כושלות, לא הכל ממש אבוד. עדיין ניתן לבצע "החיאה", אולם ההחיאה עשויה להצליח רק אם בוצעה תוך 5 עד 6 דקות, מכיוון שמעבר לכך - רכיבים מסוימים ב- life supporting systems עלולים לסבול מנזק בלתי הפיך, והאורגניזם לא יתאושש באופן מלא, או אפילו לא יתאושש כלל, וגם אם יחובר ל- life supporting systems מלאכותיות - יוכרז לבסוף כ"מת".
ברגע שאורגניזם "מת" - מתחילים תהליכי פירוק, כגון רקבון, שחיקה, בליה, התפוררות - כמו בכל דומם

לסיכום: "חיים" הם "תכונה" העוברת כ"לפיד" אצל אורגניזמים פרימיטיביים, כמו גם אצל משוכללים, "מדור לדור".
שרשרת "העברת לפיד" זו נקטעת ומסתיימת אם האורגניזם "מת" בטרם הצליח "להעביר לפיד", או שהצליח, אך "כל לפידיו כבו" בטרם הצליחו מצידם "להעביר לפיד" הלאה

אז, אחרי שאני מקווה כי הסברתי כהלכה (וגם שיכנעתי) מהם "חיים" - נשאלת השאלה מהי "נפש", ומהי "נשמה", לפחות במילון שלך
 
למעלה