

והיום בפינתנו "לאלון בא לזין ת'שכל ואתם סובלים"- הסטירה.
אולי האקט הבדסמי שנכנס הכי הרבה לרשימת הגבולות ויוצא ממנה באותה קלות בה הוא נכנס אליו
לא חושב שפגשתי הרבה נשלטות שהחליטו לחקור את הבדסמ מתוך הונילה שסטירות לא היו ברשימת הגבולות שלהן, ומשפטים כמו "בחיים לא!" ו"מי שיעיז..!!!" ואחרי מספר (כזה או אחר) של סשנים נהיה האקט הכי מחרמן.
אז למה הרתיעה ואיך היא מתפוגגת לה?
סטירה, מעבר לאקט הפיזי שלה, היא קודם כל אקט פסיכולוגי. הוא אקט של ענישה, אקט שנתפס משפיל, מחנך. אקט ש"מעמיד במקום" את הנסטר וקובע, מיידית, יחסי כוחות של שולט ונשלט.
וזו גם סיבת הרתיעה ממנו.
יש נשלטות שההתנגדות שלהן לסטירה היא פשוט חוסר חיבור לסוג הכאב הזה, אבל אצל הרוב, הרתיעה מהאקט היא פשוטה- הן לא מוכנות לסוג ההשפלה, החינוך וההתמסרות הזו.
מנסיוני, אצל מי שהגיעה לרצון להתמסר, הרצון להתכופף (נפשית, לא רק פיזית), הרצון לקבל מרות- הסטירה הפכה להיות מאקט שהוא גבול, למשהו שמתחיל את הסשן, ומסמל את המעבר שלה מהאישה החזקה והעצמאית של "בחוץ" לנשלטת שלי, כאן בפנים.
לבסוף- המדריך לסוטר. שיהיה.
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/507/178431966