כואב לי הלב
הסצנה האלימה הזאת החזירה אותי
כמה שנים אחורה, כיתה ז'. סביר להניח שאני לא הראשונה ולא האחרונה שעברה חרם. אמרו עלי דברים שאני לא מאחלת לשונאים שלי לשמוע, ברור שעם השנים זה חיזק וחישל אותי אבל באותם רגעים תהיתי לעצמי איך זה שהילדות המקסימות של השכבה, אלה שמקבלות תעודות לשבח על טוב ליבן והעזרה לזולת, רואות את ההשפלה והנידוי היומיומיים(שאולי הן אירגנו... עד היום אני לא יודעת ועברו הרבה שנים מאז), יושבות להן ומצחקקות. מול הפרצוף שלי.
אני זוכרת שבאותם ימים הדבר היחיד שפיללתי לו היה מישהו לדבר איתו. לא עלי, לא על מה שאני עוברת אלא סתם לדבר, לתקשר.
הצחוק של שי מיקה הזכיר לי את השמחה לאיד המרושעת הזאת, להיות עדים לרמיסה של בן אדם ולהעביר על זה דאחקות.
חשבתי שבאיזשהו שלב בחיים המושפעות עוברת ואנשים מפתחים עמוד שדרה משל עצמם. לא חייבים לאהוב אבל גם לא לרמוס, בטח שלא להגיע לרמות כאלה של השפלה ורוע.
נשבר לי הלב על שי חי, לא רק שהוא עומד לבד מול חבורת המפלצות, גם אין לו עם מי להתפרק, להרגע, להתחזק. ועזבו את זה, סתם לדבר. יש לבחור הזה כל כך הרבה כוחות ואני מקווה בכל רמ"ח איבריי שכל עם ישראל יתן לו את הגב שמגיע לו, כי בהחלט מגיע לו.
אור - מכשפה. הדברים ששי אמר לה בפינתו האהובה הם אפסיים לעומת מה שאני אישית חושבת על האישה הנוראית הזאת. כמה רוע קיים בה... היא עובדת עם נוער בסיכון? היא, זאת שמעודדת חרם ונידוי חברתי, שלא מפסיקה לטנף את הפה שלה, שמתנהגת בבריונות, שמלבינה פני אדם ברבים למרות שבא להתנצל, שאין בה ולו טיפה אחת של חמלה ורגישות - היא???? אוי ואבוי לעתיד הנוער אם אישה כזאת אמורה להוות עבורם דמות מחנכת.
ברק - איכסססס!!! הערס המצוי שמנסה להרים את הבטחון העצמי הרופס שלו על חשבון חלשים. ולא שחלילה שי חי(המלך) חלש, אני בטוחה שבחוץ הוא לא יורק לכיוונו ממטר, אבל בסיטואציה חברתית כזאת לברק יש פור מסויים עליו. איזה דיבור מגעיל, רץ להתלהב לחבר'ה כמה שהוא נכנס בו והשתיק אותו וסתם לו את הפה. וחבורת הטמבלים מתמוגגים: "כן, איזה פה יש לך, דיברת יפה". מה ל-ע-ז-א-ז-ל?! מה, אתה ילד בכיתה ט'? זה כאילו מגניב לצאת על בן אדם ולמחזר משפטים בסגנון של "אתה שקל תשעים, וזה עוד אחרי שפירגנתי לך"? איזה מגניב יואווו, אפשר להיות חברה שלך פליז??
טמבל.
סלים - אין מילים. מעניין באיזה צבע הלשון שלו מרוב ליקוקי התחת. זה כבר מגיע לרמה שמביך לראות את זה, חשב שהוא פיצח את הנוסחה הסודית להתקרבות לשאר הבית אבל הוא לא מבין שגם אם הוא ישרוד את ההדחה השבוע(מה שסביר להניח לא יקרה), הוא הראשון שיצא לדיירים מהפה בהעמדה להדחה.
תמימות? טיפשות? לא יודעת איך לקרוא לזה אבל מה שבטוח הוא יאכל אותה בענק.
מחזיקה אצבעות לראות מחר את אור וסלים מושפלים במעלה המדרגות, יקבלו סטירה כזאת מצלצלת. זה מה שקורה ליהירים...
מקווה שהאח הגדול יקח לברק העלוב את החסינות.
וכל השאר אחריהם.
שלום ולא להתראות! לעולם! אף פעם! באמת!
תעודת עניות לחברה שלנו שמעדיפה ליקוקי תחת וצביעות על פני האמת. זה רק מוכיח כמה הבטחון העצמי שלהם נמוך מים המלח, כי בן אדם באמת חזק לא צריך שיחמיאו לו ויעשו לו קוצי מוצי פוצי שמוצי כדי להרגיש שלם עם עצמו. אהמשיחיאהמ.....
הגבלתי את עצמי ל-3 סיגריות ביום אבל מרוב העצבים לא התאפקתי. אופסי.
אוהבת את שי חי כפול אלף ומקווה שהוא ישאר חזק, רק עוד שלושה חודשים והוא יצחק על כולם שם מהבית החדש
עד כאן שידורינו להיום.