תסלחו לי, אני נשבעת שאני לא אדם רשע, אבל קצת גיחכתי לי
צפיתי עכשיו בקטע שאסף בוכה אחרי ביקור אחותו.
זה הזכיר לי לוויות. כשלמשל האלמנה עומדת, וכולם חולפים בנימוס לידה,
מחבקים אותה כל אחד בתורו, ולוחשים כמה דברי נחמה...
זה היה נורא מצחיק.
והבכי שלו... אני ממליצה על משחק עדין יותר ומאופק .
גם כשהוא נסער באמת, הוא לא שוכח את בימוי הסצנה.