איחולים לעצמי(ולמי שרוצה) לעונה החדשה של האח
צפיתי בכל העונות של האח הגדול, בחלקם יותר ובחלקם פחות אבל נראה לי שאף פעם לא לקחתי כל כך ברצינות אף עונה כמו האחרונה שהייתה.
אני מניחה שזה קשור לעובדה גם שהייתי חצי מובטלת באותה התקופה של שידור העונה וביליתי המון המון זמן בבית ומול המחשב ולפחות אצלי זה עובד בצורה שככל שאני צופה יותר בשידור החי ככה אני נקשרת יותר לדיירים ולסיפור בבית האח.
לא יכולה להגיד שלא נהנתי, היה מרתק ובניגוד להרבה אנשים שאני פוגשת שאומרים שהם "לא צופים בזבל הזה כי לא משעמם להם בחיים" אז אני לגמרי אחת שצופה ונהנית מהדרמה ומהצחוקים וממערכות היחסים בבית. וכמו שאני אוהבת לעשות יוגה או לאכול במסעדה,או ללכת לקולנוע אני נהנית מהצפייה באח הגדול. ואפילו נהנית כפליים מהשיחות פה בפורום על מה שקורה בבית,על הספקולציות,ההתרשמויות ההתערבות של ההפקה והסקנדלים .
מה שכן, כשהעונה הסתיימה שמתי לב שלקחתי דברים מאוד לא בפרופורציה. בסופו של דבר כל המתמודדים שם הם בני אדם (כן ,גם אלה שעיצבנו אותי עונה שלמה) ושבסה"כ מדובר בתוכנית ריאליטי ולא בחיים האמיתיים... תמצאו לי בן אדם שישימו אותו בתוך בית כזה ,יצלמו אותו 24 שעות ביממה ויכניסו אותו למצבים הזויים ולא יצבור לו שנאה כלשהיא ברשת.
גם הבנאדם לכאורה הכי נחמד וחתיך ואינטיליגנט וטוב לב יקבל את שלו מהמדיה.
נכון שהרבה מהשיח פה נעשה בהומור וזה חלק מהכיף של לדון בתכנית, להקצין ולהיות דרמטיים ולהשתעשע באבסורד שקורה על המסך אבל בסופו של דבר אף אחד שם לא באמת מלך מושלם,אף אחת שם לא באמת מכשפה וכולם בני אדם עם רגשות ונסיונות וטעויות וחיים פרטיים שהם אחר כך חוזרים אליהם.ובדיעבד מבינים כמה זה לא חשוב ולא משנה אם מישהו שטף כלים בתורנות שלו או שבר משימה באפיזודת שלושת החודשים הזאת שהייתה פעם.
אני חושבת על דודו למשל, כמה שהוא הרגיז אותי לפעמים,כמה פעמים תהיתי איזה מין בן אדם הוא שככה מדבר ומתנהג . ואני רואה אותו היום ,מתמודד עם אמא חולה ומטפל בה ומקדיש לה את החיים וחושבת לעצמי עד כמה זה לא משמעותי מה שקרה בתוכנית הזאת, היה עבר והחיים המשיכו.ואלו החיים האמיתיים של הבן אדם ולא סיר הלחץ ולונה פארק המניפולציות שעשו למתמודדים 3 חודשים כדי להגחיך אותם כמה שיותר בשביל הרייטינג.
נכון שהמתמודדים לא תמימים,ראו כבר מספיק עונות ונכנסים לשם ביודעין שמשתמשים בהם, עושים זאת תמורת הכסף והפרסום...זה אולי נותן לנו אפשרות לצפות בהם צוחקים,בוכים וכועסים 24 שעות ביממה,לאהוב או לא לאהוב, אבל זה לא נותן לנו זכות לשבור ולהשפיל אותם .
אז מה שאני מאחלת לעצמי(ואולי גם לכל מי שמעוניין) זה פרופורציות.
פרופורציות בצפייה,במחשבה,בשיח ובכל מה שקשור לאח הגדול.
מקווה לצפות הרבה פחות בשידור החי מאשר הייתי נוהגת בעבר - כמו כל דבר מהנה בחיים,שיהיה במידה. ולקחת את התוכנית הזאת כמו שהיא אמורה להיות - פשוט צפייה כיפית בתוכנית טלוויזיה ולא מעבר.
כבר מתגעגעת לשיחות ההזויות והמהנות פה בפורום ,בהצלחה לכולנו