מאמיני בסתר- אמונות תפלות

[דאגרוטיפ]

יא, את יודעה שיש ריקוד גשם מיוחד?

המקבילה לזה שלנו, אבל באריזונה.
המקומיים, יען בני שבט כלשהו נועצים בשינהם סוגים
שונים של נחשים ומרקדים תוך כדי קדימה ולאחור סביב הרופא אליל
במשך ארבעה ימים.

 

[AnarchistPhilosopher]

אני אשאיר את זה לאנשים שיודעים לרקוד.

 

[קייזר סוזי]

סחתיקה

חסוס, איזו מילה מכוערת זו.
עאלק סחטיקה.

 

[קייזר סוזי]

אהממ

אני מאלה שאומרים הרבה "חמסה חמסה שום בצל מלח מים".
א. כי זה מצחיק אותי.
ב. אם יש עין הרע באמת, לא מזיק אף פעם להגיד את זה

יש לי עוד אמונה, שאם מעבירים סכין או מספריים מיד ליד,
שני האנשים האלו יריבו.

 

[דאגרוטיפ]

דמה מואה לה קוטו!

(זה אחד מהמשפטים הבודדים שאני זוכרת בפראנסאווית)

 

[רינתי77]

אני מכירה את זה לגבי

מלח שנשפך. אומרים שרבים.
אין לי ממש אמונות תפלות...חוץ מלזרוק זבל בחושך.
ותהרגו אותי, אני לא יודעת מאיפה זה בא לי ומה אמור
לקרות אם כן זורקים. ממש מוזר.

 

[דאגרוטיפ]

חשש טבעי מחתולות רעבתניות?

 

[קייזר סוזי]

דווקא אני לא מכירה את אילו שהזכרת חח

כ"כ הרבה דברים מוזרים יש בעולם

 

[Anna begins cc]

נקראתי לדגל.

את רוב חיי אני מעבירה במלחמה אחת גדולה,
המלחמה בין ההגיון לרגש.

לרוב אני אדם שנותן לרציונל להוביל אותו,
אין בעיה שאי אפשר לפתור אותה בהגיון (בעוד שהרגש המקולל רק יוצר בעיות)
אין ריב שאי אפשר ליישב בהגיון,
ואין רגש שאין לו סיבה שמקורה בהגיון,
כמו שאבא שלי אומר- מחשבה יוצרת רגש, בטל את המחשבה- בטל את הרגש.
(זה מאד מעצבן כשאני אומרת לו שאני עצובה והוא עונה לי "תפסיקי לחשוב על מה שעושה אותך עצובה ואז לא תהיי עצובה יותר"..)

ובכן, לרוב אני מצליחה. אני מנהלת את חיי בהגיון מופתי, עם מעידות קלות של אמוציות (אותן אני מווסתת דקות מעטות אחרי שהן מופיעות)

אמונות תפלות זה אחד הדברים היחידים שאני לא מסוגלת להחיל עליהם את ההגיון המופתי שלי,
זה המקום בו הפחד תופס את צורתו הנוראית ביותר ואינו ניתן לשליטה או ויסות.

אז כן,
יש לי אמונות תפלות לרוב,
נעל הפוכה מעבירה בי חלחלה,
כשמישהו מעביר לי סכין בידו אני נחרדת,
כשנכנסתי למקום כלשהו ברגל שמאל אני חוזרת אחורה ונכנסת שוב בימין,
כשמישהו נותן מחמאה סביבי אני מוכרחה לפלוט "בלי עין הרע"
כשמישהו קובע איתי משהו אני מוכרחה לסייג ב"בעזרת השם" או בן דודו החמור יותר "בלי נדר".
אני לא מניחה את התיק של על הרצפה פן הפרנסה תברח החוצה,
ובכל פעם שיד ימין שלי מגרדת אני חושבת לעצמי- הממ, האם שפע כספי עומד להכנס לחיי?
כשהעין שלי קופצת אני חושבת בחדווה- "מעניין מי חושב עליי.."
כשהאוזן שלי מגרדת אני מעציבה וחושבת "מי מדבר עליי רעות?"
כשהסיגריה שלי מפתחת שפיץ בקצה שלה שלא ניתן לאפר אני יודעת שיש מישהו שחושק בי,
וכשאני מתעטשת בזמן דיבור אני חושבת- "הידד, זה אומר שדבריי אמת לאמיתה."
יש משפטים מסויימים שאני נמנעת מלומר ויש משפטים מסויימים שאני חייבת לומר.
(לדוגמה, כשמדברים איתי על אדם אהוב שלא נמצא באותו הרגע בסביבתי אני תמיד אסיים את דבריי ב"שלא ייחסר".)

וכשאני חושבת על זה אני אומרת לעצמי- היי, הOCD שלי היה יכול להתפתח למשהו כל כך הרבה יותר חמור מאמונות תפלות וכמה מנטרות טפשיות. אינני יכולה להיות כפוית טובה.

ושיר מתבקש-
http://www.youtube.com/watch?v=0CFuCYNx-1g

 

[דאגרוטיפ]

ש א פ ו.

אבל היי, הלחצת את ראבי עם האסופה הזו של אמונות תפלות.

 

[Anna begins cc]

מלחיצה גם את עצמי, תאמיני לי.

 

[דאגרוטיפ]

 

[poseidon111]

אהבתי ואפילו השכלתי. הקטע של הקשר בין

האמוציות לראציו הוא לכאורה סותר, אך נשמע הרבה יותר הגיוני עכשיו.
חומר למחשבה.
אני רק שואל את עצמי איך את חיה את חייך ללא בלגנים אם את צריכה לקחת בחשבון כל כך הרבה אמונות.

 

[Anna begins cc]

הן הופכות להיות טבע שני,

לקח לי מלא זמן לכתוב את ההודעה הזו כי כל הזמן צצו לי עוד ועוד דברים שאני עושה כל כך בטבעיות, שהיה לי קשה להזכר בהם..

מלבד זה,
חיי מלאי בלאגן. שאף אחד לא יגיד לך אחרת.

 

[poseidon111]

יש לי מין אמונה תפלה שהוכיחה את עצמה כל פעם.

האמונה היא שאם היה לי יום טוב היום מסיבה כלשהי, אני אסע בדיוק באותו מסלול למחרת. גם אם אני לא ממש בכיוון.
אמונה תפלה נוספת היא שלא כדאי להחליף את האישה כל פעם שבא לי. גם זו הוכיחה את עצמה עד היום.

 

[רינתי77]

הזכרת לי, סיפור אמיתי , בחיי!

היה לי חבר לעבודה שנהג להגיע לעבודה עם רכבו הפרטי.
הוא היה מצהיר כל הזמן שהוא מאמין גדול באמונות תפלות
ושלדעתו הן נכונות ושכדאי שניזהר ונאמין גם אנחנו. כולנו חשבנו שהוא די מסתלבט עלינו ולא ממש האמנו לו. קרה שערב אחד הוא חזר מהעבודה
וכשעמד ברמזור, עבר חתול שחור המעבר החציה. הוא עמד קרוב לרבע
שעה ברמזור, למרות שהרמזור התחלף לירוק וכל זה כדי לא להיות הראשון
שחוצה את נתיבו של החתול השחור. המזל היה שהשעה הייתה מאד מאוחרת ולא הייתה תנועה בכלל. אחרי כרבע שעה הגיע רכב שחצה
את הצומת והוא היה חופשי להמשיך בדרכו.
אם הוא היה מספר את זה לא היינו מאמינים לו. הקטע שאת זה סיפר לנו למחתרת חבר אחר לעבודה שבאותו ערב תפס איתו טרמפ הביתה והיה
עד לכל הסיפור.

 

[דאגרוטיפ]

נו, תאמרי לי שלא במג'נון עסקינן

 

[רינתי77]

דווקא בכל דבר אחר היה נורמלי,

חוץ מזה שהיה גם היפוכונדר גדול.

 

[דאגרוטיפ]

חחחחחח

 

[Jake Speed]

כשמתאמן בבוקר על הים

אני יודע שלפי מצב הים, כך יהיה יומי.
הים סוער? יום באלאגן,
ים רגוע? יום על מי מנוחות.

העניין הוא שאני תמיד שוכח לבדוק את זה במציאות