היה מעניין
לקח לי קצת זמן להיכנס לעלילה ולראש הוביאני כי הייתי נורא מבולבלת בתחילת הפרק. זה הזכיר לי את פרק הסיפתח של הדוקטור של טננט The Christmas Invasion, שהדוקטור לא סגור על עצמו, עלילה מתפתחת סביבו ואז הוא נכנס לפעולה בלי לשאול אף אחד.
אני צריכה עוד זמן כדי להבין את הדמות שלו אבל ממה שכן הצלחתי לקלוט אהבתי.
העלילה הייתה קצת מפוזרת, לקח הרבה זמן עד שהבנו מי זה לעזאזל הסיבורג הזה (וכשהוסבר תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי איך לא חשבתי על זה קודם).
רפרנסים שאהבתי:
* הספינה על שם מדאם דה פומפדור
* "הפנים האלו מוכרות לי" - שמחה שלא טיטאו את זה מתחת לשטיח, אני מקווה שיבוא הסבר נוסף.
* האישה שנתנה לקלרה את המספר של הדוקטור! אני כל כך שמחה שמופאט מחזיר את זה, זה ממש במקום.
חוץ מזה כשהיה נדמה לי שכל הרפרנסים האלו הם במטרה גם להקל על המעבר לקפאלדי, הנחיתו פצצה בשם מאט סמית' ופשוט נמסתי.
בקטעים כאלה לא אכפת לי אם זה קיטשי, דביק, מאוס, או ווט אבר.. זה האיר לי את היום. לא הבנתי כמה התגעגעתי אליו עד ששמעתי את הקול שלו. הסגירת מעגל הזאת הייתה נחוצה.
כל העקיצות האלו לקלרה "חשבת שהוא חבר שלך" ואז הדוקטור אומר לה "אני לא החבר שלך" והיא אומרת "אף פעם לא חשבתי שאתה החבר שלי"
ואז הוא אומר לה (אם הבנתי נכון) "הייתי חייב לומר שזו הייתה טעות שלך". לא בגלל שהוא התאהב בה או משהו, אלא בגלל שהוא אהב לחשוב עליה ככה (לדעתי).
הסוף - כשפתחו דלת לעלילת המשך זה היה כל כך WTF שהרגשתי שהיה אפשר להשמיט אותו אבל מי יודע.. אולי האישה הזאת (רוב הסיכויים) חשובה.
הפתיח דווקא היה מדליק ממש, אהבתי את השעון. והפרק הבא נראה מגניב ממש.
זהו חברים, יש על מה לדבר!
