לא- העברתי מיד לחדר משלהם, כי אני מאמינה בזה-
כי אני מאמינה במקום פיזי לתינוק ובמקום פיזי להורים.
גם הייתי מאוד רגועה לגבי נושא הנשימה (לא עלינו, שלא נדע), ורציתי לאפשר למי שישן- שבאמת יישן- או אני או בעלי.
ומה רע בזה שמישהי יודעת מה טוב ונוח עבורה ועבור בעלה? לא מספיק סבלנו? למה שלא יהיה נוח לגדל את התינוק? למה צריך להקשות? אז למישהי אחת נוח להניק- סבבה. לשנייה לא נוח- סבבה.
אני לא שיפוטית כלפי אמא ששמה את התינוק שלה באותו החדר עם ההורים. אבל כן חושבת שכשהורים מתלוננים על תינוק בן מספר חודשים ואפילו שנה שעוד לא ישן לילות, והתינוק באותו חדר איתם, יש לכך קשר להיותו באותו החדר איתם. כלומר- צריך לדעת שיש השפעה לכל דבר.
יש אגב בעלים שעוברים לישון בחדר אחר, כי מפריע להם שהתינוק בחדר וכל עניין הלילות וכדומה, וזה בעיניי חבל. כי ההורים הם יחידה אחת, והתינוק יחידה אחרת ונפרדת.
שוב- כל סידורי השינה ועניין הנקה/לא הנקה- זה משהו שאנשים צריכים להחליט לגבי מה מתאים להם.
ואל תספרי לי על זה שתינוק ו/או ילד מגיע לפניי בנוגע לנוחות וסבבה. כדאי לך לקרוא איזשהו שרשור שהיה פה לא מזמן, בו סיפרתי כמה אין לי זמן לעצמי, מרוב שאני משקיעה בכל הסובב אותי, ובראש בראשונה בילדים שלי (מעבר לעבודה ולבית, כמובן).
אז אל תספרי לי על נוחות. המשפט הפולני הכי שגור אצלי הוא: "אני אנוח כבר בקבר..."
ומה הקשר לשפיות? מי בכלל דיבר על שפיות או חוסר שפיות?
דיברתי על מה מתאים או לא מתאים לכל אישה ואישה.
בעינייך הנקה זה דבר שפוי לגבי עצמך, ובעיניי- עבור עצמי- זה היה לא מתאים מכל בחינה שהיא, והיה משאיר אותי מתוסכלת, ממורמרת, עצבנית וחסרת אנרגיה. וממש ממש לא נראה לי שכך אמא צריכה להיות.
טוב, נראה לי שמיציתי את העניין.
שנהיה בריאות, ושכולם יהיו בריאים- הנקה, לא הנקה, באותו חדר עם ההורים, בחדר נפרד- הכל שטויות. בחיי. הכל שטויות.
חבל שבכלל התעצבנו פה על זה. צריך לשמור את האנרגיות שלנו לדברים אחרים...
שכל אחת תעשה מה שעושה לה טוב. זה כלל הברזל בעיניי.
שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
