פחד ולחץ הם דברים טיבעיים
וזה בסדר להרגיש ככה, את הולכת לעבור ניתוח, להכנס לאיזשהו תהליך ולעבור שינוי, הפחד עוזר לנו לשמור על עירנות מסויימת אבל חשוב לא לתת לפחד לשלוט עלינו ולעצור אותנו.
למרות שכבר אופירה המקסימה ענתה לך (חשבתי לכתוב שוב כי זה לא מזיק
)טרם ניתוח זה פגישה עם המרדים לשמוע עליך קצת (את יודעת תחביבים, צבעים אהובים וכו'
) אלרגיות אם יש, אם עברת בעבר ניתוח והרדמה ואיך הגבת, מציץ על בדיקות הדם ואקג, לפעמים מבקש בדיקת דם נוספת (בטרום ניתוח לפני השרוול המרדים שלח אותי לאחות לבדיקת דם ובטרום ניתוח לפני הפלסטיקה המרדימה לא ביקשה כלום), אל תתביישי לשאול כל שאלה טיפשית ככל שהיא תראה לך, גם אני שאלתי את המרדים (לפני השרוול) כל מיני שאלות שחלקן טיפשיות, אבל זה הציק לי ורציתי תשובה אז שלא יטריד אותך מה יחשבו או לא יחשבו ואם זה טיפשי או לא, פשוט תשאלי.
מבחינת חזרה לתפקוד, אני אישית לקחתי כמעט חודש חופש מהעבודה, היה חשוב לי להתפקסס ולהתסדר מבחינת אוכל ושגרה נכונה וידעתי שאם אני אחזור מהר לעבודה יהיה לי קשה לעשות את זה ואני יכולה לפגוע בעצמי (לא במודע או בכוונה) , אבל מבחינת תפקוד אחרי עשרה ימיים-שבועיים כבר הייתי די בסדר הלכתי רגיל יצאתי ועשיתי דברים, במיוחד אחרי שמורידים את הסיכות למי שיש (יש רופאים שעושים עם תפרים נמסים), השבוע הראשון יכול להיות קשה ומעייף, אבל תראי כל יום שעובר יש שיפור ומרגישים קצת יותר טוב וקצת יותר חזקים.
ואת מתנתחת אצל רופא נהדר מקצועית ובאופי, אמא שלי נותחה על ידו לפני כמה חודשיים.
שיהיה לך המון בהצלחה! מחכה לשמוע שאת אחרי ואת ה'חוויות' שלך
