מועדון הקריאה של פורום משחקי הרעב

[N o R i K o]

מועדון הקריאה של פורום משחקי הרעב

גבירותי ורבותי, הנכם מוזמנים להצטרף למועדון הקריאה האקסלוסיבי של פורום משחקי הרעב!

חברות במועדון כרוכה בתשלום של כתיבת הודעה בודדה בשבוע, ולא מעבר לכך. ניתן להצטרף בכל שלב, לעזוב בכל שלב ולהצטרף מחדש!

חברי המועדון יוכלו להנות מדיונים על הפרקים בסדרה, מחפירותיי הממושכות, מהוצאת דיבה על הדמויות האהובות עלינו ומשאר פרילוויגיות

וקצת יותר תכלס...

בגלל ש... כפי שכבר ציינתי בהודעות עברו, יש בפנינו הרבה זמן פנוי עד לצאת העיבוד הקולנועי להתלקחות (585 יום, לא?), בינתיים אנחנו צריכים למצוא דרכים נוספות לדון בטרילוגיה היקרה שלנו. אז... איזו דרך טובה יותר תהיה לדון בה, אם לא לקרוא אותה שוב?

אז אולי אתם מכירים את הנוהל כבר מפורומים אחרים (בפורום ה"פ השכן, למשל, קוראים לזה 'הארי פוטר והספרייה המקפצת'), אך למקרה שלא, הכללים מאוד פשוטים - בכל שבוע ביום ראשון, ישר לאחר סוף שבוע פורה, ייפתח שרשור "המועדון", ובו נדון בכל פעם בפרק נוסף בסדרת הספרים שלנו. לא עשיתי את החישוב, אבל אם בכל ספר יש בממוצע 30 פרקים, ומדובר ב-3 ספרים... יש לנו 90 שבועות, ונותרו בערך 80 לצאת הסרט...

הנה, כבר מצאנו עיסוק לשנה וחצי הקרובות

תוכלו לקרוא את הפרק עצמאית או להסתפק בתקציר שאני אציע (כי אני כמובן אקרא

) לענות לשאלות המוצעות וגם להציע נושאים לדיון משלכם

מוכנים! יופי, מתחילים!

והשבוע - פרק 1

מה בפרק? הכירו את קטניס אוורדין, נערה בת 16 החיה במדינת פאנם העתידנית שנשלטת בידי בירה אכזרית בשם 'הקפיטול'. קטניס מספרת לנו על פאנם ועל "משחקי הרעב", בהם כל מחוז מתוך ה-12 בפאנם שולח אל הקפיטול שני נערים בגילאי 12-18 להלחם למוות, על כך שהיא יתומה מאב וחיה עם אמה ועם אחותה הקטנה, פרים, בתפר של מחוז 12, הנידח והעני מכולם. היא פוגשת בגייל, ידידה הטוב ביותר, ביער שבו הם צדים באופן לא חוקי, ולאחר ציד השניים הולכים יחד לביתו של ראש העיר ופוגשים שם איתו בתו, מאדג', שעונדת על שמלתה סיכת זהב שמכירתה תאפשר האכלה של המחוז כולו, מה שמעלה את זעמו של גייל. קטניס מספרת על דעותיו של גייל על הקפיטול ועל דעותיה שלה, ועל כך שאין להם את האפשרות למרוד או להתרעם. היא מגיעה לביתה ומתכוננת לטקס האסיף - הטקס שבו נבחרים בכל שנה בן ובת לייצוג המחוז במשחקי הרעב, ומגיעה אל הטקס כששמה מופיע 20 פעמים במאגר - אך הזו שעולה בגורל היא דווקא אחותה, פרים.

אז...
דעתי הכללית על הפרק:

הדמות שעשתה לי את הפרק:

סצנה אהובה:

ציטוט אהוב:

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה:

מקווה שתשתפו פעולה ושיהיה לנו המון כיף

 

[בלונדי211]

מסע בעקבות הזכרונות...

דעתי הכללית על הפרק: חמוד על גבול המוזר
הדמות שעשתה לי את הפרק: החתול, וה"ידיד" של קטניס
סצנה אהובה: הציד של קטניס וגייל ביער (גם בסרט!!!)
ציטוט אהוב: איך אני אמור לדעת אם אני קורא את התקציר שלך?!
תהיות שעלו בי במהלך הקריאה: אולי עשיתי טעות כשקניתי את הספר הזה, סתם כי המאחורה נשמע מעניין?

 

[N o R i K o]

תקרא את הפרק ותדע!

זו המטרה

ומשעשע כמה שלתקציר מאחור אין אף קשר לספר!!11 קטניס אוהבת לבלות את ימי האביב באחו שבתפר... באמת?

פטה מוכן להקריב את חייו עבור קטניס? אבל קוראים לו פיטה, וזה בכלל ספויילר!

 

[Dirrty 4 Christina]

אה רעיון מגניב

דעתי הכללית על הפרק: פרק מאוד נחמד על ההתחלה,עוד שום דבר לא מתפתח כ"כ.
הדמות שעשתה לי את הפרק: גייל

סצנה אהובה: אני חושבת הסצנה של גייל וקטניס ביער ,היא גם הכי מעניינת בפרק הזה .לפחות במשזכור לי.
ציטוט אהוב: אממ..
"אנחנו יכולים לעשות את זה,את יודעת" גייל אומר.
"מה" אני שואלת
"לעזוב את המחוז.לברוח מכאן.לחיות ביער.את ואני.אנחנו יכולים להצליח" אומר גייל.
אני לא יודעת מה לומר הרעיון כל כך מגוחך.
אני לא ירשום את כל השיחה בניהם אבל זה מה שאהבתי . הוא רוצה לברוח מהכולם,ולחיות עם קטניס כי הוא יודע שהם ישרדו ביחד.
אבל ככה לעזוב את ההורים ואחים זה באמת רעיון דיי מגוחך.

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה: אמ..מזאת אומרת חח?

 

[Sivan1993]

עונהה

דעתי הכללית על הפרק:מדהים, מותח

הדמות שעשתה לי את הפרק:החתול של פרים

חח סתם- קטניס

סצנה אהובה: כל הסצנה של גייל וקטניס ביער

ציטוט אהוב: "מהמקום הזה אנחנו נסתרים מעין אבל יכולים להשקיף על העמק כולו - עמק קייצי מלא חיים, צמחי מאכל ירוקים ללקט,
שורשים לחפור, דגים הזוהרים בשלל גוונים בשמש."

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה: למה קטניס לא עוזבת עם גייל? חחח

 

[Black Stain]

יהה איזה רעיון כיפי!!

~הולכת לקרוא את הפרק הראשון~


דעתי הכללית על הפרק: אינפורמטיבי בעיקר.. הייתי די מבולבלת ומשועממת עד האסיף ואז הופתעתי שקראו את השם של פרים, הייתי בטוחה שזאת הולכת להיות קטניס (רגע אנחנו אמורים להעלות זכרונות או מה אנחנו חושבים עליו כיום?

)
הדמות שעשתה לי את הפרק: קטניס וגייל
סצנה אהובה: קטניס ביער עם גייל
ציטוט אהוב: האמת שהיו המון דברים יפים.. אבל אני אלך על "מחוז 12, המקום לגווע בו ברעב בבטחה."
תהיות שעלו בי במהלך הקריאה: הם באמת רעבים

 

[N o R i K o]

גם וגם!

מצחיק, כשאני קראתי הרגשתי שנורא נורא צפוי שפרים תיבחר, כי קטניס ציינה כמה היא חשובה לה וזה שהשם שלה מופיע מלא פעמים ושל פרים רק פעם אחת, והייתה לה מן תחושת בטחון מופרזת כזו לגבי פרים, שכשהייתה את הקראת השמות היא אפילו לא התפללה שזו לא תהיה פרים...

הדמות הראשית אף פעם לא נבחרת בכזו קלות, תמיד יהיה לה איזה סיפור מתוסבך

 

[Black Stain]

חחחחח אני ממש לא!

ומעבר לזה הייתי בטוחה גם שגייל יבחר איתה

גם כשהקריאו את השם "פרימרוז אוורדין!" אני כזה.."מי זאת?!" ורק הפרק הבא הבנתי מה הבעיה פה חחחחחחח

 

[N o R i K o]

חחחחחחח!

MJ

לי זה היה כל כך צפוי, שהלכתי ואמרתי לחברה שלי - "יו, היא כל הזמן חופרת על אחותה, היה ברור שהיא תיבחר!!11"
ואז חברה שלי - "נזכרתי שאני יודעת ספויילר אימתני לסדרה הזו".
אני- "אה, יופי, אז פרים מתה. ~_~"
"לא אמרתי את זה!!11"
"... פרים מתה. ~_~"
"סליחהההה

לא התכוונתייי"
יש לציין שהספויילר ממש לא הרס לי את ההנאה מהסדרה...

 

[s u c a r i a]

איזה כיף! גם אני עונה |באטרקאפ|

שכחתי את הספר אצל חבר אז אני עונה מהזיכרון אבל פעם הבאה אקרא שוב!

דעתי הכללית על הפרק:
אחלה פרק, התחלה "טובה".

הדמות שעשתה לי את הפרק:
באופן מפתיע, קטניס

סצנה אהובה:
האסיף, סצנה חזקה. וגם כשהם יושבים ואוכלים ביער, לא יודעת למה.

ציטוט אהוב:
"and it's not me. It's Primrose Everdeen."

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה:
אבל למה, למה זה נראה להם אפקטיבי?!?!3#@
כן, בואו נרצח כל שנה ילדים שלהם בלייב ונכריח אותם לצפות בזה ולחגוג את זה... הם לא ימרדו....

 

[E l S i]

כשהם יושבים ואוכלים ביער

היא סצנה מקסימה כי זו תמונה שחזרה יום אחרי יום, או לפחות שבוע אחרי שבוע בחיים של קטניס בשנים האחרונות, כמו רוב הפרק הראשון (ודברים שהיו ספציפיים לימי אסיף חמש השנים האחרונות)

ואז, זהו.

 

[s u c a r i a]

 

[E l S i]

אוקיי.. פרק ראשון? כולכם טים גייל!

תוך כדי:
יש אוכמניות גם בתחילת הספר!
קטניס מודיעה לנו על ההתחלה שהיא לא טיפוס סלחן, שהיא כן טיפוס אמיץ, שהיא לא רוצה ילדים, שאין לה חברים
אם קטניס בת 16 לא צריכות להיות
השם של גייל מופיע במאגר 42 פעמים. ILTG.
זנב הברווז של פרים פה עדיין לא ייחסתי לזה חשיבות
היימיטץ' מנסה לחבק את אפי

סיכום

דעתי הכללית- פרק טוב. מלא רקע בסיסי על הדמויות, על האופי שלהן, אין מצב שהייתי עוזבת בשלב הזה.
הדמות שעשתה לי את הפרק, בהנחה שאני מזדהה עם קטניס, היא גייל.
סצנה אהובה: לא יודעת. במקום זה סצנה שנעשתה במדויק בסרט- קטניס בבית עם אמא שלה ופרים.
ציטוט אהוב: "ומי ייתן והסיכויים"... משפט ממש קליט.

 

[N o R i K o]

חחח תופתעו שדווקא אני לא?

אולי כי קראתי בתקציר שפיטה מאוהב בה, אז ציפיתי לבואו והייתי בטוחה שעתידה איתו...

אני פשוט לא זוכרת מה הייתה הדעה שלי כלפיהם כזוג בפרק הראשון! אני חושבת שנורא קיבלתי את ההצהרות של קטניס על כך שהם ידידים בלבד, למרות שנראה לי נורא מופרך שהיא מציינת את זה Out Loud.
אבל בקריאה חוזרת... הכי טים גייל

 

[חיפושית מחפשת]

אני הייתי מאד מבולבלת בקטע הזה...

כי הבנתי שהם חברים טובים, היא חשובה לו והוא חשוב לה, וגם איכשהו הבנתי שה"הוא רק החבר הכי טוב שלי" יהפוך להרבה יותר מסתם ידיד, לא משנה מהצד של מי (אני חושבת שבפרק הראשון היא אומרת שהיא מקנאת בבנות שמסתכלות עליו, אבל בגלל שהשותף טוב לצייד ולא בגלל מה שחושבים. ברגע הזה ידעתי שעומד להתפתח בניהם משהו, לא משנה מה. תסביך הידיד הידוע). אבל גם זכרתי מהתקציר שהיה כתוב על מישהו שלא קוראים לו גייל, פיתה או משהו בסגנון הזה... אז כמובן בדקתי את התקציר והייתי מבולבלת לגמרי. יש שניים...? אחר כך הכל נעשה ברור יותר. מישהו בהוצאת הספרים צריך לכתוב תקצירים עם פחות ספויילרים.

 

[N o R i K o]

נכון?

פעם חברה שלי נתנה לי לקרוא ספר וכיסתה לי את הכריכה האחורית... כשסיימתי לקרוא הסתבר שספויילר ענקקקקק הופיע שם! ענק! ברמה של "הארי הוא ההורקרוקס השביעי"

צריך לתת למתרגמים לכתוב את התקצירים. הם יודעים הכי טוב

 

[N o R i K o]

סוף כל סוף מצטרפת

דעתי הכללית על הפרק:

האמת? אני חושבת שכפרק פתיחה הוא די חלש. לא התלהבתי, הרגשתי שאני קוראת על השואה, ואין דבר שמדכא אותי יותר מלקרוא על השואה. הוא היה יותר מדי אינפורמטיבי ומדכא. חוץ מזה, כמו שכבר אמרתי לדנה, לי אישית היה נורא צפוי שפרים תעלה בגורל. אבל על אף שזה היה צפוי, זה העלה בי את התהייה של איך קטניס תגיב למצב. היה ברור לי שהיא תתנדב להחליף אותה. אבל הרבה יותר שוקיסטי להתנדב מאשר להבין שנדפקת. קטניס שהולכת למשחקים ברצון זה שונה לחלוטין מקטניס שעולה בגורל בעצמה. וזה מה שגרם לי לרצות להמשיך.
עכשיו כשאני קוראת את הפרק... קשה לי להיות אובייקטיבית כמו שהייתי, אבל אני מעלה אנחה כשאני כבר ממלמלת בעל פה את "When I wake up, the other side of the bed is cold." אני אוהבת אותו, אבל אני תמיד מרגישה שאם הייתי יכולה לדלג עליו, הייתי עושה את זה. ובכל זאת אני לא יכולה, כי איכשהו, בניגוד ל-CF שאני מרגישה שחצי ממנו מיותר, כשמדובר ב-HG אני מרגישה שכל פרק הוא טראגי.
הדמות שעשתה לי את הפרק:

אה, נראה לי שקטניס. לא ממש עניינה אותי אף דמות אחרת בספר בשלב הזה, וגם עכשיו בקריאה החוזרת, אם אני מנסה להסתכל אובייקטיבית נראה לי שהיה אכפת לי רק מקטניס, היא מוצאת חן בעיניי, האמינות שלה כובשת אותי. אני כמובן גם אוהבת את גייל

אבל קטניס מהותית יותר.
סצנה אהובה:

גייל וקטניס ביער, כשרואים כמה טוב לה... כמו שיעל אמרה, פשוט שובר את הלב לדעת שזה יגמר.
ציטוט אהוב:

אני אתן שניים-
"In the woods waits the only person with whom I can be myself. Gale. I can feel the muscles in my face relaxing, my pace quickening as I clim the hills to our place, a rock ledge overlooking a valley. A thicket of berry bushes protects it from unwanted eyes. The sight of him waiting there brings on a smile. Gale says I never smile except in the woods."
"Prim giggles and gives me a small “Quack.”
“Quack yourself,” I say with a light laugh. The kind only Prim can draw out of me."
שני הציטוטים האלה אומרים המון מבחינתי. היא מחייכת רק כשהיא עם גייל. היא מסוגלת לצחוק רק עבור פרים. שני האנשים החשובים לה ביותר, האהובים עליה ביותר, האלו שהיא תעשה הכל עבורם.

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה:

קודם כל - איך זה שגם אחרי המשחקים, אף אחד לא ניסה למרוד? אני מבינה את זה שלפני המשחקים היה את מחוז 13 הזועם, שניסה למרוד ונמחק כתוצאה. אבל... אחר כך, משפחות על גבי משפחות הסכימו לשלוח את ילדיהם למוות? נשמע לי מוזר. הייתי מקבלת את זה שהיו מספרים לי שהיה עוד מחוז שניסה להלחם. אבל... עצם העובדה שעברו 74 שנים ולא היה אף מרד, אף אחד לא ניסה לצאת מזה... נשמע מוקצן. אני חושבת שקולינס הייתה צריכה להקטין קצת את מספר השנים... 24 זה הרבה יותר הגיוני.

דבר שני - אם בסופו של דבר, קטניס התנדבה להחליף את פרים, למה פרים לא לקחה עוד אסימונים מלכתחילה? נכון, קטניס ניסתה להקטין את הסיכויים של פרים להיכנס, אבל אני בטוחה שפרים היא לא הראשונה שעולה בגורל כשיש לה רק פתק אחד בפנים. גם לפיטה היו רק חמישה פתקים, זה אמנם משהו שאנחנו מגלים רק בפרק השני, אבל זה עדיין משמעותית פחות מלגייל. במצבים של כזה רעב קיצוני, לא עדיף לקחת את הסיכון? בעצם, אולי על פרים לא עדיף להמר... יש לה את קטניס, הן משפחה קטנה. אבל גייל... יש לו פאקינג 4 אחים. הם מורעבים. כשגייל יתחיל לעבוד בגיל 19 במכרות הפחם, אפילו זמן לצוד עבורם ולעשות טריידים בכירה לא יהיה לו... נראה לי שהגיוני שרורי יכניס את שמו יותר פעמים להגרלה כדי להשיג אוכל למשפחה. נכון, גייל לא יוכל להתנדב עבורו... אבל הוא לא יוכל להתנדב עבורו גם ככה כי הוא מבוגר מדי.
ומכאן הדבר האחרון שיש לי לומר... למה אנשים מביאים כל כך הרבה ילדים במצב הזה? גם אמצעי מניעה זה נורא יקר?

איך להורים יש לב להביא ילדים למציאות כזו? אני מבינה את הרצון לילדים. אבל יותר משניים... זה שובר לב. זה לא הוגן כלפי ההורים ולא הוגן כלפי הילדים.

כיף לי

 

[פאנגירל]

אז... תורי? :חפירות בפתח:

דעתי הכללית על הפרק: כשאני קוראת אותו בקריאות חוזרות הוא פרק טוב מאוד (בעיקר הסוף שלו... סוףסוף קצת מתח), אבל כשקראתי אותו בפעם הראשונה ממש לא הרגשתי שהוא סוחף. להפך. ישבתי באמצע הכיתה וקראתי - אחרי שחברה שלי ניגשה אליי עם הספר ומילולית הכריחה אותי לקרוא אותו - אבל פשוט לא יכולתי להתרכז בו. משהו לא תפס אותי שם. אחרי שעברתי את הפרק הראשון כבר נתפסתי, אבל ההתחלה הייתה קצת משמימה בעיני, בתור התחלה. הפרק כתוב מצוין (שוב, בעיקר הסוף) אבל כשקוראים ספר חשוב שההתחלה תתפוס אותך. מצאתי את עצמי אומרת הרבה לחברות שלי "ההתחלה קצת משעממת, אבל תוותרי שם... זה משתפר" ואני לא מתחרטת. אני יודעת מה חברות שלי רוצות... הם רוצות משהו סוחף. בהתחלה הן לא מקבלות את זה... לאורך כל שאר הספר כן

חוץ מזה שהיה לי ברור שקטניס תכנס למשחקים בדרך כלשהי... די ברור. אה, ובקריאה ראשונה של הספר ממש לא הבנתי מי זו 'פרימרוז אוורדין'. הייתי כזה 'מי זאת לעזאזל?'

אבל בגלל זה גם המשכתי לקרוא את הפרק הבא, כי לא ידעתי מי זו.
הדמות שעשתה לי את הפרק: קטניס! הו, קטניס האהובה של לפני השלישי

סצנה אהובה: אני אוהבת את הסצנה עם מאדג', קטניס וגייל. חוץ מזה שהיא תשמש אותי כנגד חברה שלי, שתומכת במאדג'\גייל. וגם אהבתי את האסיף... בעיקר את הנפילה של היימיטץ' על אפי (היימיטץ'\אפי - קאנון!!11

). ואלו שני הדברים שממש התגעגעתי אליהם בסרט גם... מאדג' והנפילה המקסימה של היימיטץ'!
ציטוט אהוב: "קרביים. בלי נשיפות. הדבר הכי קרוב לאהבה שישרור בינינו." על נורי

תהיות שעלו בי במהלך הקריאה: היו כמה תהיות... זו בהחלט הייתה קריאה מועילה!
1. גייל מביא לקטניס כיכר לחם מהמאפייה. האם מדובר במאפייה של המשפחה של פיטה? אם כן זה ממש חמוד... אבל אז צריך לשים לב לזה שגייל גם אומר, "נתתי עבור זה רק סנאי. אני חושב שהזקן נתקף רגשנות הבוקר." מי זה הזקן? אבא של פיטה? האם הוא כל-כך זקן שהוא ראוי לכינוי 'זקן'? אני מניחה שאין הרבה מבוגרים במחוז 12, אבל בכל זאת...
2. קטניס אומרת שהערב "לפחות שתי משפחות יגיפו את התריסים, ינעלו את הדלתות וינסו למצוא דרך לשרוד את השבועות הקשים המצפים להם." זה גרם לי לחשוב... זו יכולה להיות משפחה אחת? כלומר, אח ואחות? אני יודעת על גלוס וקשמיר, אבל הם לא נבחרו באותה שנה... האם זה אפשרי שרק משפחה אחת תתאבל? שאח ואחות יבחרו יחד? ואם זה יקרה, האם מישהו במחוז 12 יתנדב עבורם?...

אני לא יודעת למה אזהרתי מחפירות... יחסית לעצמי זה היה מתומצת להפליא

 

[E l S i]

תהיה 1 זה בול מה שאני חשבתי

לדעתי, ומאותו נימוק של "הזקן", התשובה היא לא.

והיימיטץ'/אפי הייתה הוכחה קאנונית לחלוטין, אבל הסצנה הזאת כתובה מבולבל נורא. טוב, נו, משאיר מקום לדימיון...

 

[פאנגירל]

אפי\היימיטץ'!!!

ויש את השורה הזו "אם כי כולם יודעים שהיא משתוקקת שכבר יקדמו אותה למחוז מוצלח יותר שיש בו מנצחים אמיתיים, לא שיכורים שמבצעים בך את זממם לעיני האומה כולה."
ואני כזה... ביצע את זממו?!?! אז זה קאנווווווווווון!