נפרדים משנת 2014

[avivs]

נפרדים משנת 2014

חלפה לה שנה (אזרחית) נוספת, שנה של ספרים וסרטים שעשו לנו טוב, וכאלה שעשו לנו פחות טוב.

מהם הספרים הטובים ביותר שקראתם השנה? (אפילו אם הם יצאו בשנים קודמות ורק השנה קראתם אותם, אין בעיה).
איזה סרט אהבתם במיוחד?
סדרת טלוויזיה שריתקה אתכם למסך?

משהו אכזב אתכם במיוחד?


שתפו אותנו

 

[CuddlyBear]

נעשה ספתח

אולי אין תגובות בגלל שהייתה שנת בצורת מבחינת תוכן?
שום דבר ממה שיצא השנה הרגיש לי מיוחד.
אני מתגעגע להרגשה של גילוי עולם פנטזיה חדש.

 

[מיכאל ג]

נסה את מקס גלדסטון.

 

[מיכאל ג]

סיכום השנה שלי

מבחינת ספרים זו היתה שנה בה גיליתי סופרים חדשים, גיליתי מחדש סופר מוכר והשלמתי פערים עם סופרת ותיקה.
הפתעת השנה מבחינתי היא מקס גלדסטון שכותב את סדרת ה-craft הנהדרת. פנטזיה כמו-אורבנית בעולם שניוני מלא דמיון שלא מזכיר (כמעט) שום דבר אחר.
את דאריל גרגורי לא גיליתי השנה אבל השלמתי את רוב הספרים שלו אחרי שקראתי את afterparty המעולה.
השנה חזרתי לצ'רלס סטרוס אחרי כמה שנים בהן ויתרתי עליו. לא הכל מצא חן בעיני אבל סדרת ה- laundry ממש ממש כיפית.
בתחום הספרות העברית הפנטסטית, קראתי שני ספרים של יואב בלום - מצרפי המקרים והמדריך לימים הקרובים. ספרים מקוריים ביותר ומהנים גם אם נוטים קצת לפאתוס מוגזם.
אבל סופרת השנה שלי היא די ותיקה. בגלל שילוב של תאור ועטיפה שלא ממש משכו אותי בספריה שתורגמו לעברית, יצא שהחמצתי את הספרים של ג'ואן וינג'י. השנה סגרתי את הפער הזה וקראתי את שתי הסדרות הראשיות שלה, מלכת הקיץ וכפת החתול (כולל אלו שלא תורגמו).
מעבר לזה עוד שני ספרים שראוי להזכיר הם לקסיקון המגניב לאללה של מקס ברי ו- hawk, ההמשך המי יודע כמה בסדרת ולאד טאלטוס, שהצליח לשחזר את הקסם של הספרים הראשונים.
אכזבת השנה היא הספר החדש של פיטר וואטס. לא הבנתי מה הוא רצה ממני.
בקולנוע אין לי חדשות גדולות ונצורות. סרט לגו, שומרי הגלקסיה - הדברים הרגילים. ובטלויזיה, חוץ מהחשודים הרגילים (משחקי הכס ו-person of interest), הדברים הטובים באמת לא היו ז'אנריים.

 

[avivs]

ניסיתי את פיטר וואטס החדש,

אבל מהר מאוד הבנתי שהלכתי לאיבוד.
&nbsp
וג'ואן וינג' מעולה. קראתי כמעט את כל הספרים שלה, וחבל מאוד שהיא לא כותבת עוד.

 

[הייזל]

אני גיליתי השבוע מחדש

את אן בישופ.
גיליתי את C. E. Murphy השנה
"גרים" תפסה אותי חזק ואני נותנת ל"קונסטנטין" להנות מהספק. "גוטהם" התבררה כלא רעה בכלל למרות שיש עוד מספיק זמן בשבילה לאכזב אותי.

 

[avivs]

ממה שאני זוכר...

סרטים:
&nbsp
בין הכוכבים - יצירת מופת. סרט עם לא מעט פגמים, שמתגמדים לנוכח החוויה שהצופה עובר. נהניתי כל כך.
&nbsp
רכבת הקרח - באמת שלא ציפיתי להרבה, סתם סרט אקשן בדיוני. בסוף התגלה לי אחד הסרטים האפלים והמרתקים ביותר שראיתי. שום דבר לא יכול להכין אתכם לטירוף של הסיפור והמשחק. חובה.
&nbsp
&nbsp
מבחינת ספרים, הבולטים שאני זוכר:
RED RISING - הספר הזה נהפך ללהיט ענק, וכבר התחילו לעבוד על הסרט. ההימור שלי - משחקי הרעב הבא.
כתוב מצוין, מותח, מפתיע וממכר.
אה, והשגתי היום את הספר השני

&nbsp
Bel Dame Apocrypha - טרילוגיה מעולה ומאוד מקורית. עולם שהוא בעצם קיבוץ גלויות של הרבה מאוד כוכבי לכת שונים, קסם שמתבסס על חרקים, יותר אלימות מבסרטי טרנטינו. גיבורה ראשית מאוד מורכבת שקשה לאהוב, אבל ללא ספק אי אפשר להישאר אדיש אליה. טרילוגיה נפלאה שכתובה מצוין.
&nbsp
The red knight - ספר פנטזיה מגניב, מצחיק, קצבי ועם רעיונות מקוריים (לפעמים). ארוך מדי, אבל בכל זאת חוויה. ניסיתי (בכוח) לסיים את השני, אבל לא הצלחתי. השני באמת מרגיש כמו בזבוז זמן שיצא מכלל שליטה. אפשר לקרוא רק את הראשון וליהנות.
&nbsp
Three - יותר אנשים צריכים לקרוא את זה. ספר אפל וכל כך מהנה. גיבור שמזכיר את מקס הזוהם, מאוד מורכב ומסתורי. יצא לספר המשך, שלצערי לא הצלחתי להתחבר (יש דמות ראשית אחרת). אבל אולי אנסה אותו מתישהו שוב. גם כאן הראשון עומד בפני עצמו.
&nbsp
The Emperor's Blades - טרילוגיה שהפכה ללהיט גדול בחו"ל. במרכז הספר שלושה נסיכים, כל אחד במקום אחר בממלכה, והכול מסביבם מתפרק. מסוג הספרים שגורמים לך לחשוב על הוב, עם ההתעללות בדמויות שלה. לא כולם אהבו את הספר הזה כאן, אבל הוא כתוב טוב ומעביר את הזמן בכיף. השני יוצא ממש עוד מעט. ממליץ לנסות.
&nbsp
&nbsp
The Crimson Campaign - חיכיתי המון לספר הזה, ההמשך של Promise of blood שכל כך שיבחתי כאן. לשמחתי הספר לא אכזב, ואפילו הפתיע לטובה. פנטזיה נפלאה שמומלצת לכולם. החלק השלישי בטרילוגיה יוצא ממש עוד מעט.
&nbsp
זו גם הייתה השנה שבא גיליתי את עולם הקומיקס. הבולטים היו:
Pretty Deadly (למה אין המשך?!)
SAGA (חמוד אבל נמרח, וקצת מטופש).
EAST OF WEST - אדיר. מחכה להמשך שיסגור את הסדרה.
PREACHER - עדיין נשארו לי כמה כרכים שם. לא יודע למה הפסקתי, אולי כי קראתי אותם מהר מדי והייתי צריך זמן ריענון. בכל מקרה, מעולה.
&nbsp
&nbsp
*ותודה ל Goodreads שהזכיר לי מה קראתי השנה

&nbsp
&nbsp

 

[Bookish]

ספרים

כשאני חושבת על זה, לא ראיתי השנה סדרות או סרטים שהרשימו אותי במיוחד, ז'אנר או לא ז'אנר. כן שמתי עין על הסרט the one i love, ואני בטח אבדוק אותו מתישהו בקרוב.
לגבי ספרים, הסופרת הותיקה שגיליתי רק השנה (והוציאה ספר חדש שייקח לי זמן להגיע אליו, כנראה) היא Juliet Marillier. היא כותבת ספרי פנטזיה עמוסי פולקלור ובדרך כלל מבוססים בחופשיות על אגדות מוכרות יותר או פחות. קראתי את Heart's Blood שמבוסס על "היפה והחיה" במבנה הכללי שלו, אך שונה מספיק מהסיפור המקורי בשביל להיות מעניין, ועם כישופים אפלים, פיות ושאר יצורים מסתוריים ו/או רצחניים. ספר נוסף שלה שקראתי והיה אפילו יותר טוב הוא wildwood dancing" שמבוסס על האגדה על 12 הנסיכות הרוקדות (שכאן צומצמו ל5 אחיות, שמזכירות קצת באפיון שלהן את בנות משפחת בנט), על נערות שגרות בטרנסילבניה עם אביהן האהוב והחולה. פעם בחודש הן עוברות לממלכת הפיות המקבילה, אך כשאביהן עוזב כדי לטפל במחלתו הן נאלצות להתמודד עם אנשים שמנסים להשתלט על הנכסים של המשפחה בעולם האמיתי, ועם העובדה שהאחות הבכורה התאהבה באדם (כלומר, יצור אפל כלשהו, ספק ערפד) מהעולם המקביל. ויש גם צפרדע מדבר. [אל דאגה, הספר לא מסופר מנקודת מבטה של האחות הבכורה שמאוהבת בספק-ערפד, אלא ע"י האחות השניה, the sensible one]. ספר הבערך-המשך, cybele's secret, שנכתב מנקודת מבטה של אחות אחרת במשפחה, מחכה לי על המדף. כרדע אני קוראת את daughter of the forest שלה והוא בינתיים נהדר.
עוד סופרת שגיליתי היא Megan Whalen Turner שכתבה את סדרת הספרים the thief of Eddis. הספר הראשון מכוון לקהל צעיר יותר, כנראה, והספרים הבאים לוקחים כיוון יותר פוליטי ומדמם, אבל לא עד כדי כך. יש בספר סיפור אהבה שמתחיל באמצע הספר השני. ידעתי שהוא מגיע מכל הביקורות על הספרים, והרגשתי שהוא לא אמין במיוחד (בעיקר לעומת הציפיות שלי ממנו), אבל בספר השלישי קניתי אותו לגמרי. הוא נמצא ברקע של הסיפור, ומערכת היחסים הזו כל כך מוזרה (בצורה טובה) שהיא ממש עשתה לי את הספר. וגם העובדה שיש כאן סיפור underdog עשוי היטב, שזה תמיד נהדר.
מהספרים שממש יצאו השנה,
the girl with all the gifts-ספר זומבים. זה לא כתוב על הכריכה או בשום מקום, אבל צריך לדעת את זה לפני שנכנסים לספר. אני קיוויתי שזה יהיה יותר בסגנון never let me go, אבל זה היה רק בתחילת הספר ואחר כך הוא הפך לספר זומבים מלא. ובכל זאת, מערכת היחסים בין מלאני למיס ג'סטינו היתה נהדרת והסוף שלו גרם לי לאהוב את הספר יותר.
the first fifteen lives of harry august-כתבתי עליו פה לא מזמן. ספר בערך-מסע-בזמן, על אדם שכאשר הוא מת חוזר כל הזמן לנקודת ההתחלה. יש הרבה חורים ב"מדע" שמאחורי החזרות שלו והכתיבה קצת מרוחקת, אבל הספר די מהנה.
traitor's blade-מעין גרסת שלושת המוסקטרים בעולם פנטזיה. ספר כיפי מאד.
red rising-ספר YA-דיסטופיה חביב. אני חושבת שהדבר שהכי ייחד אותו בעיני היה סגנון הכתיבה דווקא. העלילה היתה טיפה פחות מקורית בעיני, (וזה לא שקראתי יותר מדי דיסטופיות לאחרונה) אבל הספר היה מהנה מאד.
bitter greens-שילוב של רומן הסטורי על צרפת של המאה ה-18 בשילוב על אלמנטים של פנטזיה והסיפור של רפונזל. נהניתי מהספר, אבל ציפיתי ליותר. אני חושבת שהבעיה העיקרית שלי עם הספר היתה שהתקופה ההסטורית שתיאר לא מעניינת אותי במיוחד.
ספרים שיצאו השנה ואני ממש רוצה לקרוא:
the goblin emperor
city of stairs
the three body problem
the girls at the kingfisher's club
the martian (אני חושבת שאחכה עד שאניח ידי על התרגום)
station eleven (אני חושבת שאחד הספרים עם הכי הרבה הייפ השנה. או לפחות בחודש האחרון. לא?)
וכמובן dreamer's pool של ג'ולייט מרילייר (או איך שלא הוגים את השם שלה)

 

[avivs]

בנוגע ל...

the goblin emperor, התחלתי אותו ולא ממש התחברתי, אבל לא נתתי לזה הרבה סיכוי, האמת. פשוט הרגיש לי קצת מטופש.
אבל מה שמעניין זה שהסופרת כותבת הפעם בשם עט חדש, והשם המקורי שלה הוא Sarah Monette. היא כתבה סדרה מעולה (לפחות שלושת הספרים הראשונים מתוך הארבעה), שלא מספיק אנשים מכירים: Doctrine of Labyrinths.
&nbsp
Melusine הוא הראשון, והוא נפלא. אחד הספרים הטובים שקראתי.
מאוד אפל ומיוחד, עם זוג גיבורים שכתובים נפלא, ובניית עולם מושלמת.
&nbsp
ממליץ לנסות

&nbsp

 

[Y. Welis]

למי שזוכר את טאנית' לי, סופרת פנטסיה בריטית חביבה

משנות השבעים -
היתה לה סידרה אורבנית-ערפדית בשם blood opera sequence בשלושה חלקים -
http://www.goodreads.com/series/57974-blood-opera
לפחות *10 שנים* לפני שהם חזרו לאופנה בעשרות סדרות של ספרים.
&nbsp
בזמנו התחלתי את החלק השני (דווקא אותו קנו לספריה האוניב'), ונתפסתי. כותבת יפה, בלי המיסחור של היום. שווה לבדוק.

 

[מיכאל ג]

תנית' לי מעולה

קראתי כמה ספרים שלה ואהבתי את כולם אבל עוד לא הגעתי לספרי הערפדים שלה. היא כותבת *המון*.

 

[kenny66]

לגבי the girl with all the gifts

אני לא חושב שצריך לדעת שזה ספר זומבים כשנכנסים אליו. להיפך, זה דווקא סוג של ספוילר שהורס חלק מההפתעה.

 

[Bookish]

אני באמת מתלבטת האם זה באמת ספוילר.

הרשתי לעצמי לכתוב את זה כי אף ביקורת על הספר שקראתי (אחרי קריאת הספר, כך שאני לא הייתי מוכנה מראש) לא התייחסה לזה כספוילר וציינה שזהספר זומבים. טוב, קשה להגיד משהו על הספר הזה בלי להתייחס לעובדה הזו. וגם הרגשתי, תוך כדי קריאת הספר, קצת מרומה. היה לי חשד שיהיה פה זומבים (מהתיאור "היא אומר שלא תנשך. הם לא צוחקים"), אבל לא ידעתי עד כמה. הנחתי מהתיאור שזה יהיה יותר על בית הספר של הילדים כמו בכמה פרקים הראשונים. כשכתבתי "ספר זומבים" התכוונתי יותר לכך שיש כאן עלילה על אנשים "רגילים" שמנהלים מסע השרדות לאחר אפוקליפסת זומבים, ולא על ה"חיים" של הילדים (כמו שקיוויתי בהתחלה). יכול להיות שלא הייתי רוכשת את הספר אם הייתי יודעת איך העלילה תתנהל, כי זומבים הם ממש לא הסגנון שאני אוהבת (ולאנשים אחרים זה אולי יגרום כן לקנות). בדיעבד, זו היתה יכולה להיות טעות לוותר על הספר רק בגלל זה, אבל כן הייתי רוצה לדעת מראש.

 

[kenny66]

~ספוילרים!~

חלק מהסקירות שקראתי עשו מאמץ רציני להימנע מגילוי הפרט הזה, אחרות לא. הידיעה טיפה אכזבה אותי, אבל לא מאוד. מצד שני, אני תמיד טוען שכשהייתי ילד נשך אותי ספר רדיואקטיבי ומאז אני חסין לספוילרים.

אבל זה ממש לא ספר זומבים רגיל. הוא מצטרף לכמה ספרים מהשנים האחרונות שעושים דבר מעניין - הופכים את הזומבים לאנשים "רגילים", פשוט אל-מתים. דריל גרגורי עשה את זה בצורה נפלאה ב raising stony mayhall, מור לאפארטי עשתה את זה ב the shambling guide to new york city. כל הפואנטה של "הילדה" היא שלא כל הזומבים הם מפלצות רעבתניות חסרות מוח, שיכול להיות מקום מסוים שבו בני אדם וזומבים יכולים לחיות זה לצד זה.

 

[Y. Welis]

אגב זומבים, עלה בדעתי שהשיר המוכר מ'האחים בלוז'

every body need somebody, יכול להתאים בדיוק לסרט/סידרה עליהם...
&nbsp
https://www.youtube.com/watch?v=IAG8iD-XS44

 

[ניימן3]

חן חן על הסיכום הנהדר

וגם חן חן חן על traitor's blade. אהבתי אותו בעצמי. ספר כיפי ולא-עוד-פנטזיה-אפלה (שקצת מעייפת אותי לאחרונה). כתבתי עליו בעצמי.

http://www.neiman.co.il/2014/11/9078

התחלתי את קיסר הגובלינים, ואני דווקא נהנה ממנו. בצורה איטית שכזאת. ספר מיוחד. עוד בטוח אם אוהב אותו בסוף, אבל להעריך אותו על המקוריות זה בטוח.

איכשהו הצלחתי להתעלם מ - dreamer's pool עד שציינת אותו עכשיו.

 

[avivs]

נזכרתי ששמתי עין על

Traitor's Blade. הביקורות היו טובות והסיפור נראה מעניין, אבל אז ראיתי שהרבה התייחסו להומור של הספר, אמרו שהוא מעין ספר קומי. אני פחות אוהב ספרים שמנסים להצחיק אותי.
&nbsp
הוא באמת כזה?

 

[ניימן3]

לא קומי. סתם קליל ושנון כזה

כמו דיאלוגים של הנסיכה הקסומה (או סקאלזי - או הארי דרזדן למי שאוהב). הוא בעיקר ספר הרפתקאות פנטזיה כיפי וקליל.

הסופר מאד מעריץ את שלושת המוסקטרים של דיומא, ואני רואה את Traitor's blade כמחווה קטנה אליהם.

 

[מירטל נקודה]

יאללה, ננסה.

בפינת הספרים - קראתי סוף סוף את ריקוד עם דרקונים ואחד מהספרים של הוב על סדרת הדרקונים.

סרט אהוב במיוחד - לא חוכמה, ראיתי בערך ארבעה סרטים בשנה האחרונה, אבל לסרט שאני אהבתי קראו אפס ביחסי אנושי, לא מד"ב או פנטזיה, אבל מצחיק בצורה הכי כואבת שאפשר.

אני שונאת סדרות טלוויזיה, אבל לאור הניסיון שלי למכור סריגות, התחלתי להחשף אליהן יותר ויותר - שזה אומר לשאול שאלות לגבי דברים בפאנדומים שונים, יום יבוא ואני עוד אראה פרק של ד"ר הו, מבטיחה!

מעדיפה לשכוח אכזבות, במיוחד את הטריה ביותר - ההוביט.

 

[annefan]

ספרים

הייתה לי שנה לא פשוטה, וזה די התבטא בספרים, גם מבחינת כמות וגם מבחינת סגנון.
גני הירח - סיימתי. היה מדהים, לא היתה לי פניות להתחיל את השני (ועוד באנגלית...)
Steerwoman - סוף סוף קראתי את ארבעתם. מעולה. אני מחכה בקוצר רוח לחמישי\ששי.
The girl with all the gifts - קראתי ונהנתי, אבל לא ברמה של כל השבחים ששופכים עליו.
האחרונים של כישור הזמן - סיום מצוין לסדרה שהתחילה טוב והידרדרה מאוד. סנדרסון יודע את העבודה.
יואב אבני - וירטואוז של השפה. הכי אהבתי את "הרצל אמר", אח"כ "שלושה דברים" ובסוף "החמישית של צ'ונג לוי" בגלל הבחירה של הגיבור בסוף.
המדריך לימים קרובים של יואב בלום - טוב מאוד.
גבעת ווטרשיפ בתרגום החדש והמצויין של יואב אבני
(היו עוד, אבל אלו היותר משמעותיים)