סיכום שבועי

[אופה קטנה 75]

סיכום שבועי

הבטחתי ולכן אקיים!

הטוב של השבוע:

הפחות טוב של השבוע:

מאכל השבוע:

סרט השבוע:

ספר השבוע:

בילוי/ יציאת השבוע:

תוכניות לסוף השבוע:

תמונת השבוע:

(ואתם מוזמנים להוסיף סעיפים)

 

[אופה קטנה 75]

טוב, אז אני:

הטוב של השבוע:

הרבה דברים. היו מפגשים משפחתיים מהנים, קצת-קצת ריח של חורף ועלה רעיון לעבודה כלבבי (זה עדיין לא סגור, אבל תחזיקו אצבעות

)

הפחות טוב של השבוע:

לא משהו מיוחד

מאכל השבוע:

היינו השבוע אצל דודה יפה והיא הזמינה פיצות, מלאווח, סביח ואללה איסתור..

היה טעים ואני מפחדת לעלות על המשקל.

סרט השבוע:

אני לא פריקית של סרטים, אבל אתמול ראינו את "ג'אמפר".

ספר השבוע:

חלף עם הרוח. סקארלט החלולה, רט השרמנטי ומלחמת אזרחים מרתקת.

בילוי/ יציאת השבוע:

בחוג המשפחה

תוכניות לסוף השבוע:

הזמנו את חמי וחמותי למנגל במוצ"ש, וחוץ מזה צפויה התעצצות.

תמונת השבוע: גזר מהערוגה.. בא לכם לראות "פסוקו של יום"?

 

[עוד יבואו ימים]

קודם כל - בהצלחה בעניין של העבודה

מקווה מאוד מאוד שזה יעבוד לך!

ספרי על הסרט שראית? על מה הוא?

ו.. איזה יופי, אינ תמיד שמחה ונהנית כשאת מוסיפה תמונות מהערוגה שלך.
אני רוצה לנסות לשתול השבוע תרד ובזיליקום.
משום מה בדירה הזאת לא מצליח לי לגדל כלום..

 

[אופה קטנה 75]

תודה!

הסרט על בחור שמשגר את עצמו ממקום למקום, גם ברחבי העולם. לא יצירת מופת (וגם קמתי כמה פעמים במהלך הסרט - סבלנותי מוגבלת) אבל נחמד.

לגבי העלים - הסתיו אמור עדיין להיות תקופה טובה לשתילה.
את העציץ/אדנית שימי במקום מאוד מואר, אפילו עם שמש ישירה בחלק מהיום.

הנה כמה טיפים:

http://www.mako.co.il/living-garden-and-porch/gardening/Article-ae0cf78cc505811006.htm

בהצלחה!

 

[oritheartist]

סיכום ותודה לימים ובימבו מהסיכום שעבר

אופה, התמונה היא של גזר מאיזור הכור הגרעיני בפוקושימה?

אצלי הכל בדיליי, אז ימים ובימבו,

-ים על התשובה שלכן מסיכום השבוע שעבר.

זה מאיר עיניים ומחזק לקרוא את הדברים שלכן, ולדעת שיש כאן תמיכה.
לא חשבתי על זה ככה. שכרגע אני בשלב שלא הכאב עצמו - שעדיין קיים - שולט בי, אלא הטראומה שהוא בנה. את תקופות-בין-הכאבים אני לא מנצל להתרומם אלא מעביר בדיכדוך והמתנה לגל הבא.

אבל מה שעוד מקשה להתרומם הוא גובה הטיפוס שצריך לעשות בשביל לצאת מהחיים בבידוד. באמת שאין לי מושג איך בגיל 41 כמעט, אחרי שנים של נתק מוחלט מכל החברים (חוץ מחברה טובה אחת ששמרה לי אמונים) ומרוב המשפחה המורחבת, אני מתחיל לבנות חיי חברה? שלא לדבר על זוגיות?
אין לי את האומץ לנסות לתקשר עם החברים הישנים, אחרי שהפרתי את האמון שלהם. והרי אי אפשר להתחיל לבנות באמצע החיים חברויות כאלו שנבנו במהלך שנים...

התחושה הכי חזקה של חיים בבדידות במשך כמה שנים היא שאתה פשוט פְריק. מוזר. ותחושה חזקה של פאתטיות. לא נראה ריאלי לנסות להזמין מישהי לזוגיות במצב כזה.

ומייד התשובות לסיכום של אופה.

 

[oritheartist]

תשובות לסיכום

הטוב של השבוע: קארי מדהים של בשר קצוץ וביצה שלוקה בהפסקת צהרים במסעדה זולה ליד העבודה.

הפחות טוב של השבוע: נזיפה מהבוס

מאכל השבוע: ר' סעיף (1)

סרט השבוע: Noise, סרט אוסטרלי נהדר מ-2007.

ספר השבוע: מתבייש לומר שהשבוע קראתי רק חומר מקצועי (אני אחסוך מכם את השיעמום).

בילוי/ יציאת השבוע: קולגה מהעבודה שנותנת לי טרמפ היתה צריכה לעשות בדרך סיבוב עצירות במכבסה, באופיס דיפו ובסופר והיא נאלצה לצרף אותי. היה משעשע.

תוכניות לסוף השבוע: אותה קולגה הזמינה אותי להצטרף לבילוי עם חברים שלה. קצת מאיים מדי. מקווה שאתגבר ואלך.

תמונת השבוע: מצ"ב. מחכה לאוטובוס מוקדם בבוקר בדרך לעבודה.

 

[אופה קטנה 75]

אחלה תמונה

וקבל

לשבוע החדש

 

[oritheartist]

תודה

 

[עוד יבואו ימים]

נו? הלכת?

 

[oritheartist]

לא. כיוון ש

מדובר בקולגה שרק עכשיו חוגגת 30, וההזמנה היתה לבלות עם החברים שלה בבר.
אני חושב שבילוי בבר עם חבר'ה בני 30 היתה רק היתה גורמת לי להרגיש כמו הורה מלווה...

 

[אופה קטנה 75]

מסתבר שירקות לא אוהבים שמג'עג'עים להם

את ההשקיה...
אני לומדת תוך כדי ועם הזמן אני מתכוונת להיות חקלאית מוצלחת ולגדל ירקות אורגניים משובחים, לתפארת מדינה ישראל!

 

[oritheartist]

מה עוד את מגדלת שם בגינה?

ומעניין אותי, יש לירקות הביתיים טעם שונה? (אומרים שהירקות שיש בסופר מהונדסים, נראים יפה אבל בלי טעם וכו')

 

[אופה קטנה 75]

כרגע כלום.

נגמר היבול של הקיץ (תירס, עגבניות, עגבניות שרי, חצילים, גזר ומלון)
ומתכוננים לזריעה של הסתיו (גזר, כרובית ועגבניות).

ולשאלתך - יש הבדל עצום בין הירקות של הסופר לאלה שגידלתי בבית. עד כדי כך שהבן שלי לא מסכים לאכול עגבניות שרי מהגינה, כי הוא כל כך רגיל לעיגולי פלסטיק האדומים שקונים בסופר, שעגבניות אמיתיות ומתוקות לא טעימות לו.
התירס שגידלתי היה הטעים ביותר שאכלתי בכל ימי חיי. אכלנו אותו צעיר וחי, והוא היה עסיסי ומתוק כמו סוכר.
המלונים הגיעו למשקל של 3+ ק"ג והיה להם טעם של דבש.


(התמונה של הערוגות שלי בצעירותן)

 

[אופה קטנה 75]

ומלון

 

[oritheartist]

איזה כיף לכם. אני משתדל לקנות ירקות ופירות

במכולות אורגניות כמה שאני יכול, רק כיוון שזה יותר סביבתי. חייב להודות שאף פעם לא הרגשתי בהבדל בטעם.

 

[עוד יבואו ימים]

מבינה אותך וכמעט באותו מצב, אבל...

אני מבינה אותך מאוד.
אני נמצאת במצב לא שונה מזה בהרבה, אבל.. אני לא מרשה לעצמי לשקוע.
גם בתקופות הקשות ביותר. עד כדי כך שבפעם האחרונה שהייתי בבית לוינשטיין, ביקשו ממני להיות ה"ליצן" המשגיח של מישהי אחרת, שגילתה נטיות אובדניות, כי חשבו שאני "ממש בססדר"...
הענייןה וא שאני לא לגמרי "בסדר".אני לא לגמרי שמחה ומושלמת, אבל אני בהחלט משתדלת להיות שמחה, ולחייך, ולקוות לטוב ולהאמין שיהיה טוב.
בשנים האחרונות רווחת מאוד הגישה של הפסיכולוגיה החיובית.
זאת גישה שאומרת, שאם אתה תיקח רק את הדבירם הטובים, את החוזקות שלך, את האירועים השמחים שקורים לך, ואפילו - רק תמצא 3 דברים טובים שאתה יכול להצביע עליהם ביום- אתה תוכל להיות יותר אופטימי ויקרו לך דברים יותר טובים.

אגב, אם לא קראת את "פוליאנה" אני ממליצה לך מאוד מאוד!
אני חושבת שבלי שהתכוונתי - הספר הזה הפך להיות דרך חיים שלי מאז קראתי אותו בגיל 10 או משהו כזה.

אני מבינה מאוד את תחושת הבדידות, ואת זה שאתה רווק בן 41 ואיך תוכל להכניס מישהי לזוגיות, אבל. תזכור, שאותה מישהי תיכנס בעצמה. אתה לא תכניס אותה לשום מקום.
זה יהיה תלוי גם בה. והיא תיכנ סלזה כי היא תאהב אותך, ותראה בך את אורי, ולא את "הכאב של אורי" או את "המוגבלות של אורי".

ודווקא תקופה שהיא תקופה טובה יותר בכאב היא תקופה שטוב להתחיל בה קשרים, כי אז גם אתה וגם היא יכולים לראות אחד את השני בצורה הנכונה, ה"נקייה" מהכאב.

אגב, יש הטוענים, שמערכת זוגית ותומכת מסייעת גם בעניין הזה, וגורמת להפחתה של הכאב...

אוסיף כאן עוד משהו אחד.
גובה הטיפוס הוא באמת גבוה מאוד, ודורש ממך המון אנרגיה וכוח, אבל... תחשוב על זה שזה מאמץ חד פעמי. ברגע שאתה תעשה אותו, ותצליח להתמקם באיזה מקום קצת יותר טוב ממה שאתה נמצא בו עכשיו, אתה תהיה כבר במקום אחר, ולא בקלות תיפול שוב.
אבל צריך לעשות את הפעולה הזאת פעם אחת ולתמיד.

ואגב, אין שום בעיה להתקשר שוב לחברים. אם הם חברים אמתיים, הם יבנו שעברת תקופה קשה, ותוכלו לחדש את הקשרים.
אני עשיתי אתז ה עם חברות שלא דיברתי איתן כמעט 10 שנים.
היחסים שלנו היום - כאילו לא נפרדנו מעולם.
זה עניין בעיקר של אומץ ורצון.

אני מבטיחה להיות כאן לעזור לך לעשות את המהלך (אם תספר לנו ותרשה לנו לעזור).

מחכה לשמוע שהתקדמת!

בהצלחה!

 

[oritheartist]

אני מניח שזה מאד תלוי במבנה האישיות

אני חושב, ימים, שהתברכת (את וחברות/ים אחרים פה בפורום) באישיות חזקה, עם יכולת התמודדות מיוחדת במינה - שהתמודדות עם כאב כרוני דורשת - ועם אופטימית. גם במבחנים קשים כמו שאת עוברת, את שומרת על עמוד שידרה יציב. רואים את זה איך שאת מנהלת את הפורום ואת מעידה בעצמך איך ראו אותך בבית לוינשטיין.

לי תמיד היה קושי לראות את הצד האופטימי. אבל זה לא הפריע ממש בחיים, עד שנאלצתי להתמודד עם משבר שכזה. שם הפוטנציאל לדיכאון השתלט בגדול.
סיפרה לי הקולגה שלי שנותנת לי טרמפ הרבה פעמים (אנחנו די גלויים בשיחות אחת עם השני; היא יודעת את מה שאני גם מדבר עליו פה) שכשהיתה בתחילת שנות העשרים שלה, נטתה לדיכאונות ומחשבות שליליות. לקח לה לעבור כמה רופאים עד שאחד רשם לה מינון מינימלי של תרופה שהיא תואמת/נגזרת של פרוזאק, ואיך זה פשוט "תיקן" את חוסר היכולת שלה לראות באופן חיובי.
אולי מבנה האישיות שלי היה מרוויח מעזרה כימיקלית כזו לאורך החלקים הקשים של ההתמודדות. כרגע אני מרגיש שאני מעוניין להתמודד ולשנות דברים, אז אולי בנקודה זו אין צורך.

(האם למישהו מכם היה נסיון עם תרופות נוגדות דיכאון?)

לגבי זוגיות, איך את היית מסתכלת על מישהו שמבודד מחברים? עוד לפני הקבלה של מוגבלות או כאב. אין מישהי שלא תרתע מגבר שחי בבידוד חברתי, ועוד אחרי גיל 40...

ולבסוף, מותר להסתקרן לגבייך, ימים? (רק מה שאת מוכנה לענות)
- איך את מרגישה היום?
- כמה זמן "בילית" בבית לוינשטיין?
- איך עבר עלייך השבוע? (לפי הסעיפים של אופה)
- איך את מנסה למצוא זוגיות?

 

[עוד יבואו ימים]

בטח שמותר להסתקרן לגביי.

ואני אפילו אנסה לענות.
1. על מה שאתה אמרת בסוף דברי ך על עצמך.
אני חושבת שלא הייתי פוסלת איש שסובל מכאב, או נכה או כל דבר אחר.
אני לא מסתכלת על "הקנקן". באמת שלא. אני מסתכלת ורואה מי האיש שעומד מולי.
כבר יצאתי גם עם אנשים מבודדים מחברים. השאלה המובילה שלי היא למה זה קרה.
אם זה מישהו שמעולם לא היו לו חברים, כי הוא טיפוס לא חברתי, זה עניין אחד. אבל אם , כמו במקרה שלך, זה מישהו שהיו לו חברים, אבל נסיבות החיים שינו את מצבו.. לא הייתי אומרת על זה כלום . אמרתי לך, אני מאמינה שחברויות זה משהו שאפשר לחדש, ואפשר ליצור חדשות. זה לא מהווה שיקול בשבילי.
ולעניין כאב, תראה, אשקר אם אומר, שזה לא יעורר אצלי מחשבה, כי אינ חושבת על זה שמישהו שיש לו בעיית כאב, וגם אני עם כאב.. זה יכול להיות בעייתי.
מצד שני, מכיוו ןשאני יודעת מה זה, ומכיוון שלא הייתי רוצה שיפסלו אותי על זה, ומאחר ש.. בעיקר ברור לי שאפשר לחיות עם כאב רק צריך לבחור איך (טוב יותר או פחות) - אני ממש חושבת שזאת לא תהיה בעיה.
אגב, אני גם חושבת שכל אישה/בחורה שתצא איתה, לא תפסול אותך בגלל זה.
אנחנו מטפחים לעצמנו כל כך הרבה חששות, וחוסר ביטחון ותולים כל כך הרבה מאי האומץ או החשש שלנו בנכות/מוגבלות/כאב שלנו, שזה פשוט משתק, והפוך אותנו לפועלים בדפוס של הימנעות, וכאילו עם מניעים רציונליים.
אבל זה לא רציונלי.
צריך לצאת, ולהכיר. אתה תמצא את המתאימה לך!
וצריך לעשות את זה עכשיו.
כשאתה עוד לא "זקן" מדיי. וכשאתה בתקופה טובה שלך!
ואם אתה מתכוון לא להישאר לנצח במקום שאתה בו עכשיו,אז.. להתחיל להתארגן לחזור לארץ, כדי להכיר כאן .
אבל לא לעמוד במקום.
החשש מפגיעה/אי הצלחה הוא כל כך גדול שהוא מונע התנסויות, אבל .. מי שנמנע ולא מנסה, לא רק לא הולך קדימה עם החיים ובכללל, אלא למעשה -ה ולך לאחורה. וזה חבל!

2. שאלות הסקרנות:
א. איך אני מרגישה היום - ובכן, אין לי מושג. כואבת היטב, עייפה מאוד! ומנסה לשכנע את עצמי לנוח אבל יודעת שאני לא יכולה להבריז ממחויבויותיי.

ב. ביליתי בלוינשטיי ן כמה חודשים טובים.

בשני סשנים.

ג. צודק, שכחתי להשיב על הסעיפים של האופה.

הטוב של השבוע: היינו לפני החגים הכמעט אחרונים לשנה הזאת. זה היה יופי וגם . ערכתי מסע קניות

הפחות טוב של השבוע: אמא שלי הייתה חולה וגם אני....

מאכל השבוע: כל האוכל של החג הזה...

סרט השבוע: לא צופה בסרטים.

ספר השבוע: "מנהג נשים" של עליזה לביא. מומלץ!

בילוי/ יציאת השבוע: ....

תוכניות לסוף השבוע.....



ג. איך אני מנסה למצוא זוגיות...
שאלה טובה. בכל דרך הגיונית. מסכימה לדבר ולהכיר כמעט כל מי שמציעים לי במשפחה, חברים וכו.
מנסה להכיר בעבודה.
בודקת את האפשרות להשתמש גם ברשת לצורך העניין.
ובעיקר, מתפללת בכל הלב שה' ישלח את האדם הנכון בזמן הנכון. ושהזמן הנכון יהיה מהר יחסית...

עניתי?

 

[oritheartist]

כן, ענית

וכמו תמיד נתת לי חומר למחשבה...

 

[bimbo.]

אופה קטנה, אני מתפעלת מגינתך ומכושרך

החקלאי.
לי יש חצר גדולה, אבל קשה לי לגדל גינה, כי גם מה שיש לי בעציצים (לא הרבה)
דורש ממני מאמץ להשקות ולטפל.
יישר כוחך