אלומת האור
New member
לא יכולה, לא יכולה
אלוהיםםםםםםם ט'
הכאב הזה מכריע, מכניע אותי. אין לי כוח להתנגד לו, להילחם בו, ובטח לא לתת לו מקום ולהרגיש אותו. איזה פחד, אימא'לה. אני רוצה למות ופוחדת נורא מהמוות. אני רוצה שיפסיק לכאוב. בכל מחיר. והמחיר, לצערי, הוא החיים שלי (אני לא מסוגלת להפסיק לאכול, ואם זה לא יהיה אוכל אלו כנראה יהיו כדורים). החלטתי להדפיס את תמונתה של חברה מהתכנית, שנפטרה לפני כמה חודשים ממחלת האכילה הכפייתית. יש לי תמונה שלה עם תאריכי שנות חייה הקצרות. אני אדפיס ואגזור ואשים לי בארנק ליד כרטיס האשראי. אולי זה יעורר אצלי משהו, כי כמו שזה נראה עכשיו שום דבר בעולם, למעט, כנראה, ניתוח, לא יוכל לעצור את הטירוף הזה. וגם ניתוח, הוא יעזור ככל הנראה במישור הפיזי, אבל אף אחד לא יכול לקחת ממני את הכאב הנורא של חיי, שום דבר לא מנחם אותי, אז מה יהיה?!?!?!?
נ"ב אני חייבת להספיק להשלים את הציור שלי של איילה כדי למסגר את זה ולתת לה במתנה. אין לי כל כך איך לעשות את זה, כי השותפה שלי לשעבר לקחה, כמובן, את העפרונות הצבעוניים שלה ואני לא מבינה בדברים האלה כלום.
אבל אני לא רוצה. אני רוצה שיגידו לי שזה לא יקרה. פשוט שזה לא יקרה. כל כך פשוט. אבל זה כן יקרה ואני אמות. אני מרגישה שאני אמות ואין שום דבר שיכול למנוע את זה ככל הנראה. איזה ייאוש. אני מתה מפחד. מתה. לא יכולה לנשום.


הכאב הזה מכריע, מכניע אותי. אין לי כוח להתנגד לו, להילחם בו, ובטח לא לתת לו מקום ולהרגיש אותו. איזה פחד, אימא'לה. אני רוצה למות ופוחדת נורא מהמוות. אני רוצה שיפסיק לכאוב. בכל מחיר. והמחיר, לצערי, הוא החיים שלי (אני לא מסוגלת להפסיק לאכול, ואם זה לא יהיה אוכל אלו כנראה יהיו כדורים). החלטתי להדפיס את תמונתה של חברה מהתכנית, שנפטרה לפני כמה חודשים ממחלת האכילה הכפייתית. יש לי תמונה שלה עם תאריכי שנות חייה הקצרות. אני אדפיס ואגזור ואשים לי בארנק ליד כרטיס האשראי. אולי זה יעורר אצלי משהו, כי כמו שזה נראה עכשיו שום דבר בעולם, למעט, כנראה, ניתוח, לא יוכל לעצור את הטירוף הזה. וגם ניתוח, הוא יעזור ככל הנראה במישור הפיזי, אבל אף אחד לא יכול לקחת ממני את הכאב הנורא של חיי, שום דבר לא מנחם אותי, אז מה יהיה?!?!?!?
נ"ב אני חייבת להספיק להשלים את הציור שלי של איילה כדי למסגר את זה ולתת לה במתנה. אין לי כל כך איך לעשות את זה, כי השותפה שלי לשעבר לקחה, כמובן, את העפרונות הצבעוניים שלה ואני לא מבינה בדברים האלה כלום.
אבל אני לא רוצה. אני רוצה שיגידו לי שזה לא יקרה. פשוט שזה לא יקרה. כל כך פשוט. אבל זה כן יקרה ואני אמות. אני מרגישה שאני אמות ואין שום דבר שיכול למנוע את זה ככל הנראה. איזה ייאוש. אני מתה מפחד. מתה. לא יכולה לנשום.