Shoe me your Ink

[MeshiNS]

אהבתי את הצורה של הכתב

 

[בארבאבא]

תודה

 

[svety]

אין לי תמונות על המחשב הזה,

אבל[!!!]
אני מאוד מתחברת למה שאמרת, על לחכות ועל לא לעשות קעקועים בגילאים צעירים.

אם הייתי עושה את הקעקוע שרציתי [גיל 15-16] הייתי תקועה עם נחש מתפתל מהכתף אל הבפנוכו של המרפק (המקום שממנו לוקחים בדיקות דם). ממש נפלא.
במקום זה יש לי היום ארבעה קעקועים שאני שלמה איתם לחלוטין, ואני יודעת כמעט בוודאות (כי כלום לא מוחלט לדעתי) שאהיה שלמה איתם עוד שלושים שנה. הם נעשו אחרי חוויות שעברתי, אחרי דברים שעיצבו אותי, הם מסמלים את המהות שלי ואת האמונות שלי.

 

[innocence]

XDD

דווק אני יכולה לתאר אותך עם קעקוע של נחש כמו של מסומים P:

 

[svety]

 

[svety]

הלוואי וקופץ כי יש תמונות!

אז קעקוע ראשון.

נעשה בגיל 20 וחודש, אחרי גילוי המצבה של חבר ממש ממש טוב שלי.
Carpe Diem, לזכור שהחיים קצרים, אבל מה-זה קצרים, וצריך לנצל כל יום ולחיות את הרגע.

 

[svety]

קעקוע שני ושלישי ביחד

בגיל 21 (ביום ההולדת עצמו) קעקעתי על עצמי את הסמל של מזל עקרב. אני לא מאמינה גדולה באסטרולוגיה, אבל איכשהו אני ממש מתחברת לתכונות הקלאסיות של מזל עקרב - כל תאור אופי שנתקלתי בו של המזל שלי מתאר אותי בצורה דיי מדוייקת. אז קעקעתי.

בגיל... 23 וחצי בערך עשיתי יין ויאנג, כי אני לא מאמינה בשחור ולבן. אני מאמינה בזה שאין טוב מוחלט ורע מוחלט, ובכל רע יש גם טוב ובכל טוב יש גם רע.
הגלים או וואטאבר הזה הם סתם רקע, והרעיון הוא שלכל קעקוע שלי יהיה אותם (כשאשפץ את הקרפה דיאם אז אוסיף אותם). הקעקוע מתחבר לקעקוע של העקרב והתוכנית הסופית (בתקווה שתצא לפועל מתישהו) היא לעשות שרוול ולחבר את הקרפה דיאם ליין ויאנג.

 

[svety]

קעקוע אחרון - לבינתיים - קרפדה

אז קעקעתי על עצמי קרפדה.
לזכור שיש לי את החברים הכי מהממים בעולם. לזכור שגם מבעד לדמעות הכי גדולות ולכאב הכי גדול יש גם צחוק מטורף. לזכור שאני צריכה, או בעצם חייבת, שטות וטמטום וצחוק בחיים. לזכור שתמיד חשוב להמשיך ולהסתכל קדימה, גם כשבאותה שנייה נראה לך שהחיים שלך נגמרו.

יהיו עוד קרפדים בעתיד.

 

[MacabreDoll]

יא לוקקת קרפדים

אני יכולה להעיד שאני מאוד מתחברת לצד הזה שמתגלה אצלך

 

[svety]

 

[innocence]

מותר לשאול למה קרפדה?

כלומר מה הסימבוליזם שלה?

 

[svety]

קטע חמוד ודבילי

[קופי פייסט מפורום פו"ק]

אז, את הקרפדה החלטתי לקעקע בלילה שלירן מת. ישבתי על המרפסת של חברה טובה עם עוד חברה טובה. בכינו, עישנו בשרשרת, שתינו בירה, וקיבלתי עשרות שיחות טלפון של "מזל טוב" כי בחצות התחלף התאריך והייתי בת עשרים.
זה היה אחד הלילות המזעזעים שהיו לי בחיי הקצרים, ובנקודה מסויימת, הכרזתי על כך שאני הולכת לקעקע על עצמי Carpe Diem. חשבתי על זה מהרגע שהודיעו לי שלירן בתרדמת. במשך שלושה ימים ארוכים כמו הגהנום חשבתי על זה.
הכרזתי, ואחת החברות הסתובבה בתדהמה לכיווני ושאלה "קרפדים?! את הולכת לקעקע קרפדים?! ל-מ-ה?!".
התפוצצתי מצחוק. התפוצצתי מצחוק וכעסתי על עצמי כל כך, איך לעזאזל אני מרשה לעצמי לצחוק, כשאהבת חיי [או כך חשבתי בזמנו] מת. עניתי לה בצחוק שאני אקעקע גם קרפדה מתישהו.
לקח לי קצת זמן להבין שהחיים ממשיכים. לקח לי זמן להבין שמוות הוא חלק טבעי מהחיים וכל שאר הירקות האלו. חודש אחרי שקברנו אותו קעקעתי את הקרפה דיאם. ארבע וקצת שנים אחר כך, קעקעתי את הקרפדה.

קעקעתי קרפדה בשביל לזכור שגם כשקשה, צריך ורצוי לחייך ולצחוק. בשביל לזכור שבשביל לעבור זמנים מחורבנים, רצוי וכדאי שיהיו איתך כמה חברים טובים. ותכלס, רציתי גם קעקוע קצת שטותי ומטופש.
אם תשימו לב, לקרפדה יש את אותו הרקע שיש ליין ויאנג

קרדיט לרועי פנטגרם, וגם לתפוז - חיכיתי הרבה זמן עם הקעקוע, בעיקר מסיבות כלכליות. ואז זכיתי בתחרות שנעשתה בפורום, מה שמאוד הקל עלי.

 

[innocence]

אהבתי.

 

[NyaPrawr]

קראתי עליו פעם שכתבת בפירסינג וקעקועים,

ועד היום זה עושה לי טוב בלב להזכר בזה.
אני מרגישה סטוקרית XD
Anyways, הוא ממש מוצא חן בעיני.

 

[svety]

תודה מותק

 

[smady by]

כמו תמיד, לא יכולה להתעלם. חייבת ללייקק..

 

[svety]

כפרה