היה שווה.
אתה יודע למה? כי זה היה הוויז'ן של המארגנים (כלומר, אבא שלי וזוגתו).
כל האוכל היה מדהים. על הגריל עמדו שני חברים שהסכימו לעשות זאת בהתנדבות. הבשרים נקנו ותובלו באותו בוקר ועלו על האש במהלך האירוע. הכל היה טעים בטירוף, וכולם ממש נהנו מהאוכל.
עבור הילדים הכין אבא שלי המבורגרים תוצרת בית. כל הילדים נהנו מאד וכשאמרו לאחותי הקטנה כמה ההמבורגר מוצלח היא יכלה להגיד בגאווה "אבא שלי הכין!"
אמנם אנחנו לא מטבח של מסעדה, אבל יש לנו בבית מטבח גדול, והמשפחה נרתמה לעזור. כן, זה לקח הרבה זמן (עבדנו על הסלטים והתוספות קרוב ל3 שעות) אבל המחמאות שעפו באוויר השכיחו את כל העייפות.
 
אני עובדת עם ילדים, יש פעמים שההורים מתבקשים לקחת חלק בפעילות ואז אתה רואה איזה הורים עושים פעילות ב"10 אצבעות" ואיזה הורים משתמשים בדברים מוכנים (מפעיל חיצוני/ דברים קנויים). אין שום דבר רע בלקנות ולהעזר בשירותים חיצוניים, כמו קייטרינג למשל שציינת פה.
זה פשוט לא הויז'ן של כולם, ולא האופי של כולם, ולא ה"עקרונות" של כולם.
העקרון באירוע הזה היה אירוע קטן יחסית (יש מעט מאד בר/ת מצוות היום שלא מגיעים ל100 אנשים, כשהנוכחים כללו את חבריה לכיתה, משפחה וחברים קרובים של המשפחה בלבד) ובעיקר תחושה מאד משפחתית. אז כן, אבא שלי טרח על הכנת המבורגרים ועל שווארמה. ואנחנו טרחנו על הכנת 6 סלטים בכמויות גדולות מאד.
אבל זה היה הרעיון. זה היה החזון. אף קייטרינג שבעולם לא היה מעביר את התחושה הזאת ומספק לנו את אותה גאווה והנאה מהאירוע, ואני מסתכנת גם בלהגיד שאני בספק אם היה טעים יותר (בלי לזלזל ביכולות של אף קייטרינג מקצועי, אני חושבת שגם לנו יש יכולות מרשימות מאד.)
