- בעלות לעומת שכירות (דיון פילוסופי)

debby12

New member
מנהל
- בעלות לעומת שכירות (דיון פילוסופי)

יצא לי השבוע לקשקש עם אמא של ילדה מהכיתה של אחת מבנותי.

היא נשואה באושר פעם שנייה, עם 4 ילדים: 2 מהנישואים הקודמים ושניים מהנוכחיים. הילדים יחסית קרובים בגיל עבור סיטואציה של נישואים שניים. הכי גדולה בת 13, אחריה: בן 12, בת 6 וחצי והכי קטן בן 4 - כלומר כולם גרים בבית.

הם במעמד ביינוני גבוה (לא מיליונרים אבל עבודות "טובות" מבחינת משכורת ולה יש נכס נוסף בסטייט אחרת כי היא התחילה להשקיע בנדלן בגיל צעיר).

מה שהיה מעניין זה שהיא אמרה לי שהם *מעדיפים* לשכור בית (באזור טוב, מה שעולה די הרבה באזור שלנו) על פני לקנות אחד. היו לה 2 נימוקים: האחד, שעם כל כל הרבה ילדים אין לה כוחות/אנרגיות להשקיע ולתחזק בית - היא מעדיפה לעשות לזה מיקור חוץ עם בעלי בית שישברו את הראש (והקופה) כל פעם שמשהו מתקלקל, לא עובד וכו'.

השני, הוא שהם לא יזדקקו לכזה בית גדול לעוד המון שנים כי עוד 5-6 שני הגדולים עוזבים את הבית לקולג', ועלויות העיסקה של קניה/מכירה הן משמעותיות (6% למתווך + תועפות מיסי בולים ורישום). אז הגיוני יותר לשכור.

השיחה איתה גרמה לי לחשוב אולי בעצם היא גאונה ואני שפחה חרופה לבית (ולמשכנתא).

מה אתם חושבים? חשבתם על זה פעם?
 

Midriff

New member
דעתי

שאמנם יש יתרונות וחסרונות כלכליים לקניית בית - וזה גם מאוד משתנה פר איזור
אבל מבחינתי ההבדל בין לגור בבית שהוא שלי לבית בית שהוא מושכר ויש לו בעלי בית הוא ענק. מרגיש לי שונה לגמרי ורק בגלל זה שווה לי אפילו להפסיד כלכלית ועדיין לקנות בית.
 

placid1

New member
אני מסכימה איתה שלא חייבים לגור בבית

שרכשת. כלומר, במצבים מסוימים עדיף כלכלית לרכוש בית (או אפילו שניים) באזור איקס ולהשכיר אותו ולגור באזור אחר שמתאים לך מסיבות כלשהן (גודל, אזור רישום בית ספר וכו) אבל אין באפשרותך לקנות בו.

מצד שני, קניית בית (זה שאת מתכננת לגור בו) זה לא עניין כלכלי טהור ומעורבות בו הרבה אמוציות והשפעות תרבותיות ולכן יש אנשים שישקיעו כל אגורה שאין להם בקניית בית ויהיו משועבדים לו, וכאלה שיגורו כל חייהם בשכירות ולא יעלו על דעתם לקנות בית, למרות שיתכן שזה היה עדיף להם כלכלית.
 

KallaGLP

New member
עניין של אופי. בחיים לא ארגיש לגמרי בבית בבית שכור.

אין לי אפשרות לשנות אותו כך שיתאים לכל הצרכים שלי, ואם אני בכל זאת משקיעה משהו כי זה חשוב לי מאוד - לרוב זה לא משהו שאוכל לקחת איתי אחר כך לבית הבא. אני צריכה להיות תלויה ברצונו הטוב של בעל הבית, ביכולות תהקשורתיות שלו והמוכנות שלו להשקיע בתיקונים מהירים ואיכותיים. יש בעיות שלעולם לא ייפתרו גלובלית (כן, אפילו כשיש בעל בית שבסך הכול נחשב לטוב) כי זה יקר, ולכן מוצאים פתרון זול וחלקי שהוא כמו פלסטר שעובד לתקופה מוגבלת והבעיה חוזרת שוב. כל יום בעל הבית יכול להחליט שלא בא לו להמשיך להשכיר ואין ברירה אלא לעבור, ואני שונאת לעבור (ועם ילדים זה קשה במיוחד), וזה גם יקר מאוד. ומה אם לא תמצאי בית דומה לזה ששכרת ואז הרהיטים לא יתאימו? אז גם יש כאב ראש והוצאות של להחליף רהיטים?
מבחינה כלכלית, הכול תלוי בשווקים ובמחירים, אבל לדעתי לרוב (לא תמיד) בכל זאת משתלם לטווח הארוך לקנות ולא לשכור. לאורך זמן ערך הנדל"ן לרוב עולה בהדרגה ובמקרה קיצוני, אם לפתע יש צרות כלכליות או שהילדים יצאו מהבית ומחליטים לעבור לבית קטן יותר, אפשר להשתנמך ולהשכיר או למכור. אנשים שרוכשים בית למגורים גם מקבלים כל מיני הטבות מס במקרים מסוימים, ואם חלילה יש בן זוג שלא עובד ובן זוגו מת, יש ביטוח חיים שמכסה את המשכנתה ונשארים עם נכס נקי מחובות שאפשר להשכיר או למכור או להמשיך לגור בו, כאשר בשכירות נשארים בעצם בלי כלום. ואגב, זה לא שמחיר השכירות נמוך - הרבה פעמים הוא משתווה, או אף עולה, על עלות המשכנתה, כולל המסים והביטוח.
ברור שכלכלית יכול להשתלם להשכיר בית קנוי ולשכור בית אחר, אך אישית, כאמור, אני מעדיפה לגור בבית שלי ולעשות בו מה שנוח לי, כולל להשכיר יחידת אורחים ולראות ממנה כמה גרושים לא רעים בכלל, אם אני רוצה. מצב אופטימלי הוא כשיש כמה בתים, אחד למגורים והיתר להשכרה, אבל זה כבר השלב הבא. בשלב ראשון לגור בבית משלך, שאת יכולה לעשות בו מה שמתאים ונוח לך ושאף אחד לא יכול לגרש אותך ממנו (אלא במקרים קיצוניים מאוד) זה גם לא מעט בכלל.
 

Boston Guy

New member
וזה שאי אפשר לשנות אותו זה בדיוק הסיבה לגור בבית שכור

אחת הסיבות הכי טובות למי שיש לו יכולת לקנות ובכל זאת בוחר לגור בבית שכור - היא זה שהוא יוציא 0$ על שיפוצים, שיפורים והתאמות בבית המגורים שלו.
זה לא בית שלו - ולכן הוא לא ישקיע (יותר נכון "יקבור") בו כסף.
זה עושה את סעיף הוצאות המגורים (תחזוקה, התאמה וכיוצ"ב) לסכום ידוע וקבוע.

כמעט כל מי שאני מכיר שחי בבית משל עצמו - מוצא עצמו משקיע כל עשור כמה עשרות אלפי דולארים (או יותר) על שיפוצים, תיקונים, שיפורים ותחזוקה של הנכס שלו. יש לאנשים אלף ואחד תירוצים למה צריך לשפץ - שבראשם יש את התירוץ השחוק של "זה מעלה את ערך הנכס" (ובמקרים של תחזוקה - "זה מונע מערך הנכס לרדת").

מי ששוכר בית של מישהו אחר - לא מזיז לו במילימטר "ערך הנכס". הוא לא ישקיע שקל.

אם תשבי עם עצמך בעוד 10 שנים - אחרי שיהיה לכם קצת "וותק" בבית שקניתם - ותעשי חשבון אמת - כמה מהחסכונות שלכם "קשרתם" ליסודות של הבית עם ה DOWNPAYMENT, כמה כסף השקעתם לאורך עשור בשיפורים, שיפוצים ותחזוקה, כמה באמת עלו לכם כל המיסים והתשלומים השונים ששוכר לא משלם ואתם כן משלמים - תגלי שהפער בין כמה שעולה לשכור וכמה שעולה להיות "בעל בית" הוא קטן בהרבה ממה שאת חושבת.
 

KallaGLP

New member
כאמור, אני לא רוצה בית משלי מסיבות כלכליות.

גרתי מספיק בשכירויות ובבתים קנויים בשביל לדעת את ההבדל מבחינתי ומה העדפות שלי. אנחנו גם לא מאלה שמשפצים הרבה או יקר. בדרך כלל משפצים פעם אחת לפני שנכנסים לבית לפי הצרכים שלנו (וגם אז מלכתחילה לרוב קונים בית שהוא יחסית זול מאוד ביחס למצב השוק באותו זמן, כך שזה מתאזן), ואחר כך רק מתחזקים מינימלית.
למשל, בארץ גרנו בבית האחרון 10 שנים ועשינו שיפוץ רציני רק פעם אחת, לפני שנכנסנו. וגם הוא כלל רק פתיחת קיר, ריצוף מחדש של חדר אמבטיה אחד, קצת עבודות ביוב וחשמל, קצת צבע וזהו בערך. במשך השנים בנינו כמה דברים בגינה, כמו פרגולה ומדרגות לחיבור המפלס העליון והתחתון של הגינה. וזהו. אפילו את הגדר בנינו בעצמנו בהדרגה - כל פעם קנינו 2-3 חבילות של גדר במבוק בהום סנטר ובנינו קטע קטן, ואחרי כמה זמן קנינו עוד והמשכנו עם עוד קטע, כך עד שהקפנו את כל הבית. אפילו בהנחה שעשינו שיפוצים ב-200 אלף שקל במשך השנים (ולהערכתנו זה הרבה פחות מזה) - עדיין הרווחנו ה-מ-ו-ן. מכרנו את הבית בסכום כסף הגבוה כמעט פי 3 מהסכום שבו רכשנו אותו. ועוד השכרנו חצי ממנו בדרך וחסכנו כסף על מגורי הבן לפני שנכנס לקבע כי כשהיה יוצא הביתה היה גר בחצי השני. אבל שוב - לא בשביל זה קנינו את הבית או שיפצנו אותו. אפילו לא חשבנו שנצטרך למכור אותו, תכננו להישאר בו לפחות עד שכל הילדים יצאו מהבית, ואולי אף לתמיד. לעבור לבית שכור אחרי כל כך הרבה שנים בבית שהיה אומנם מאוד פשוט, אך ממש מותאם לצרכים שלי, היה לי מאוד מאוד קשה.
אנחנו גם לא עושים שיפוצים "פאנסי" או יקרים במיוחד, רק דברים פונקציונליים שתורמים למה שמבחינתנו נתפס כנוחות - המטבח, חדרי האמבטיה וכו' נשארו בדיוק כמו שהקבלן בנה אותם. אבל כן הורדתי שטיחים חדשים לגמרי ויקרים בכל רחבי הבית כי אני ושטיחים (וחיות המחמד) לא הולכים ביחד, אף על פי שברור שלו הייתי משאירה אותם הייתי חוסכת המון, גם כספית וגם עצבית. אבל איזה תענוג זה לחיות בלי שטיחים! את כל רכושי עלי אדמות אני מוכנה לתת בשביל שלא יהיו לי שטיחים, ולא אתחרט אפילו לרגע. וכך גם מזגן - אני מאמינה שמיזוג מעלה במידה זו או אחרת את ערך הבית, אבל גם אם לא - היינו מתקינים אותו כי זה משנה לגמרי את איכות החיים בקיץ.
אצלנו גם השכרת יחידת האורחים לאורך זמן, למשל, תכסה את עלות השיפוצים והתיקונים ולהערכתי גם תשאיר עודף. המשכנתה שלנו נמוכה יותר מהשכירות ששילמנו בקליפורניה (שלא לדבר על כך שכשנגמור לשלם, ישאר עדיין הבית ברשותנו) אף על פי שהבית יותר חדש וגדול, וכך גם החשבונות. מה גם שבזכות זה שיש לנו משרדים כלולים במחיר לעבודה מהבית, אנחנו חוסכים טונה של זמן וכסף על נסיעות לעבודה (דלק, בלאי, קניית ארוחות בחוץ וכד').
אבל אני מלכתחילה לא טענתי בשום שלב שהשיפוצים שעשינו נועדו להעלאת ערך הנכס. אם כי אני די בטוחה שהוספת חדר שינה בעלות שלא עולה בהרבה על בניית קיר גבס, מחסן גדול ומרווח שעלה לנו יומיים עבודת קבלן וחומרי בידוד (העבודה כללה למעשה פינוי חול מתוך חלל זחילה במרתף), הפיכת חדר שירותים לחדר אמבטיה מלא על חשבון פינה קטנה מהגראג' ושיפוץ "יחידת החמות" כך שתהיה יחידת דיור עצמאית (בעלות חומרים זולים מהום דיפו ועבודת הקבלן) שבמקרה הצורך אפשר להשכיר או לתת לאופר לגור בה מעלים בסך הכול את ערך הנכס במידה לא מבוטלת, כפי שזה משתקף גם בשווי הבית המופיע באתרים הרלוונטיים לאחר שהוספתי את השדרוגים. השיפוצים נועדו בראש וראשונה כדי ש*לנו* יהיה כיף, נוח ונעים לגור בבית. גם לו היינו יודעים שבוודאות נפסיד על זה כסף, היינו עושים אותם. לא הכול בחיים נמדד בכסף או נעשה בשביל להרוויח או לחסוך כסף.
 

Boston Guy

New member
כמו שכתבה קאלה - לחיות בשכירות דורש להיות טיפוס חפשי ומשוחרר

כזה שלא ניקשר אמוציונלית לקירות.
מבחינה שכלתנית נטו - יש דרכים להוכיח שיותר משתלם כלכלית לחיות בשכירות, ואת הכסף ש"קוברים" (יותר נכון - ש"קושרים") לקירות של הבית להשקיע בדברים אחרים. למשל בנדל"ן מניב שה ROI שלו הרבה יותר טוב מהנדל"ן שבו את מוכנה לגור.

אבל זה דורש להיות ב STATE OF MIND של "לא מחובר במסמרים למקום ספציפי". וזה לא מתאים לכל אחד.
 
אני צריכה את החופש שלי

כשהגענו לארה"ב שכרנו בית מבעל בית מקסים, אנחנו בקשר איתו עד היום, וגרנו אצלו לפני 20 שנים בערך. כשרציתי לצרף למשפחה בעלי חיים, הייתי צרכיה לבקש ממנו רשות... הוא הגביל את סכום משקל חיות הבית ל 80 פאונד (משמע כלב בינוני-גדול אחד או שניים עד שלושה חתולים
... לא בטוחה כמה יכולנו להכניס אילו היינו מגדלים עכבישים). פגשנו אותו לאחרונה, והיינו עם הכלבלב החמוד שלנו ששוקל 100 פאונד (הוא לא שמן הוא גדול) וכן, חשוב לי החופש שלי, בלי להתחשב גם בבעל הבית. בין ההתחשבות בבן הזוג ובילדים, ובמשפחה של הצד שלי, ושל הצד השני, אני לא רוצה עוד משהו שיקבע לי חוקים. אם בא לי לצבוע את הקיר בכתום עז אז אני רוצה לעשות את זה בלי שיבוא בעל בית ויגיד לי שאני יכולה לצבוע את הקיר רק בלבן.
כשהבית שלך אתה מתחבר אליו הרבה יותר.
שכירות זה כמו לגור במלון, זה נחמד לתקופה קצרה אבל לא כאורח חיים.

בסופו של דבר השאלה היא אם הנכס שמר על ערכו והוסיף עליו או האם הערך ירד, לשם מתנקז הרווח או ההפסד על צורת מגורים כזאת או אחרת, אבל בית הוא מבחינתי הרבה יותר מההשקעה בנדל"ן... זה בית.
 

placid1

New member
באונטריו לבעל הבית אין שום say לגבי

אם וכמה בעלי חיים מותר לשוכר להחזיק, לגבי כמה אנשים יגורו בבית (אתה יכול למצוא את עצמך משכיר את הבית לזוג שמכניס בהמשך את כל המשפחה המורחבת), אי אפשר להעלות את שכר הדירה מעבר למדד יוקר המחיה פעם בשנה, לא חוקי לקחת דפוזיט מהדייר לכיסוי נזקים בסוף השכירות והדובדבן, אי אפשר לסלק דייר סתם כי בא לבעל הבית להפסיק להשכיר את הבית. גן עדן לשוכרים :)
 

debby12

New member
מנהל
נשמע כמו זוועה סוציאליסטית


אני מניחה ששוק ההשכרה שם מצומצם אם ככה? מי ירצה להשכיר נכס תחת כאלה תנאים דרקוניים?

הקטע של "אי אפשר לסלק דייר סתם כי בא לבעל הבית להפסיק להשכיר את הבית" הוא מטורף בעיני. כלומר, אי אפשר להשכיר את הבית בחוזה שכירות לשנה כי זה אומר שהדייר יכול להישאר גם 60 שנה? מזכיר לי שקראתי פעם משהו דומה על הצבא הסורי (כשעוד היתה מדינה כזו....) שבו אין מגבלת זמן לשירות חובה צבאי. הם מגייסים ואין לדעת מה יהיה מועד השחרור.
 

placid1

New member
שוק ההשכרה מטורף, המחירים בשמים ויש בעיה

רצינית של פלח הולך וגדל של אוכלוסיה שלא יכולה לקנות וגם לא עומדת במחירי השכירות המאמירים. בגלל שקשה נורא לפנות דייר, גם אם הוא הפסיק לשלם, למשל, הדיירים צריכים לעבור סלקציות מאד קפדניות כי אף בעל בית לא רוצה להיתקע. הממשלה כבר שנים שלא עושה כלום למען דיור בר השגה לבעלי הכנסה נמוכה ובשנים האחרונות התמקדה בחוקים שבעצם סוג של מלאימים רכוש פרטי.
לנו יש בית/דירות שאנחנו משכירים והסיבה העיקרית שנכנסנו להרפתקה, מתוך ידיעה שהחוקים פה מעוותים, הם שיש לנו מספיק ילדים בגילאים הרלבנטים שבמקרה הצורך אנחנו יכולים לפנות דיירים לטובת בני משפחה מדרגה ראשונה (זה אחד הקלפים של ״צא מהכלא״ שיש, וגם הוא כרוך במחיר של תשלום חודש שכירות לדייר ואיסור על השכרת הבית לשנה שלמה למישהו אחר, פרט לקרוב המשפחה שעבורו פונה הבית!).

אני בדעה שצריכה להיות הגנה לדיירים מפני בעלי בית חזירים או מזניחים, כמו שיש למשל בארץ, אבל פה הלכו רחוק מדי לכוון השני. מבחינת הפוליטיקאים אני יכולה להבין את ההגיון של אלה שרוצים להיבחר, כי יש הרבה יותר שוכרים מאשר בעלי בתים, אבל בסופו של דבר כל ההתערבות המממשלתית הזו לא משרתת את השוכרים לטווח הארוך.
 

debby12

New member
מנהל
מרתק - תודה שחלקת

זה הזכיר לי משהו דומה. פעם, התראיינתי לתפקיד במשרה ממשלתית בארה"ב. המנהל שתחתיו היתה המישרה, ראיין אותי משהו כמו 10 פעמים (אני לא צוחקת). ובנוסף דרש לדבר עם כל בוס שאי פעם היה לי, כולל 10+ שנים אחורה במשרה של אינטרן.

ודווקא היתה לנו כימיה טובה והיו לי הנתונים המתאימים למשרה ההיא. בסוף, לא התאפקתי ושאלתי אותו האם אני נראית כמו כזו סכנה/קטסטרופה מהלכת שהוא עושה כזה due dilligence מקיף מעמיק ויסודי

הוא צחקק במבוכה, והסביר שזה לא זה. אלא פשוט כי קשה עד בלתי אפשרי לפטר עובד פדרלי עם קביעות, ושבמחלקה שלו אף אחד לא עזב אי פעם חוץ מאשר פרש לגמלאות. אז היה לו חשוב מאוד מאוד מאוד לוודא שהוא לא עושה טעות. זה עיוות דומה לעיוות של התערבות מוגזמת בשוק הדיור כמו שציינת

צחוק הגורל הוא שבסוף אחרי 6 וחצי שנים הייתי הראשונה מהמחלקה ההיא אי פעם שעזבה (מרצונה, לטובת משרה אחרת). אז אולי הוא השקיע יותר מדי מאמץ בבחינת הרקע שלי
 

vinney

Well-known member
קליפורניה הולכת באותו הכיוון בדיוק.

מוזר שפה לא לומדים כלום מהנסיון שלכם...
 

placid1

New member
כי לפוליטיקאים בדרך כלל אכפת מהכאן

והעכשיו והעיקר להיבחר וזה מצע מאד אטרקטיבי לציבור השוכרים. אז מה אם זה גורם לבעיות בכל שוק הדיור, אחריהם המבול. בסופו של דבר מי שנפגע הם השוכרים הטובים ובעלי הבית ההגונים. השוכרים ה״מקצועיים״ ובעלי הבתים הסליזיים לא נפגעים במיוחד כי ממילא לא אכפת להם מחוקים ותקנות......
יש בטח גם כאלה שחושבים שזה צודק ונכון ולמה לא לחלוק ברכושם של בעלי הבית החזירים, אבל החוקים פה כל כך חד צדדיים שקשה לי להאמין שזה רק מאידאולוגיה, אלא בעיקר בגלל פוליטיקה.
 

Sumsum30

New member
פשוט תבדקי את השוכרים טוב טוב לפני שאת משכירה להם

גם במחיר של חודש או חודשיים שכירות עם נכס ריק. כל פעם שאני משכיר נכס יש לפחות טמבל אחד שאומר לי שהוא הולך להביא לי חודשיים שכירות מזומן אם אני חותם איתו עכשיו חוזה.

אני לא חושב שהחוקים כאן מרחיקים לכת לטובת השוכרים, אני כן חושב שהשוק שכירות כאן ומחירי הבתים ודירות יוצר פלח שלם של אוכלוסיה טובה עם מוסר תשלומים גבוה כי הם יודעים שבפעם הבאה שהם יחפשו בית או דירה הם יאלצו להביא המלצות, ניקוד אשראי, מכתב מהעבודה... בנוסף, שוכרים נשארים הרבה זמן ממש שהם תכננו כי השכירות שלהם לא עולה כמעט.

אגב, אני משתמש בשירות הזה וממליץ עליו בחום רב, הוא הופך את כל מלאכת הניקוד אשראי והמלצות ומכתב לקלה במיוחד, אני לא משכיר לשוכר שלא ממלא את האפליקציה המדהימה הזאת.

https://app.naborly.com
 

vinney

Well-known member
ניסו לעשות את זה גם בקליפורניה בבחירות האחרונות

יש חוק שנותן הגנות מאוד משמעותיות בדיוק בנושאים האלה לבעלי ביתים פרטיים (בניגוד לקומפלקסים) וניסו להעביר תיקון חוקתי כדי לבטל את החוק הזה. לא עבר.
&nbsp
אחרי זה מתפלאים למה יש מחסור בדיור זמין....
 

איי ל

New member
מנהל
נשמע יותר גרוע מסן פרנסיסקו.

ואני באמת שלא חשבתי שיכול להיות גרוע יותר.
בקליפורניה ככלל, החוק אומר שכשחוזה פג תוקף, הוא ממשיך באותם התנאים עד אשר אחד הצדדים מבטל או משנה אותו. בגלל שבסן פרנסיסקו גם יש Rent Control, החוזה הוא בעצם חד צדדי- הדייר חותם לחוזה של שנה ויכול להישאר גם 50 שנים (ויש לי כאלה דיירים) כאשר בכל שנה יש את ה Rent Board שמחליט בכמה אחוזים מותר לשכר הדירה לעלות באותה השנה (בשנים האחרונות הסכום נע בין 0.5% ל 1.5%).
לבעל הדירה יש 14 סעיפים שבהם הוא יכול להעיף את הדייר (לדוגמא, הדייר לא משלם.)
מה שיותר מצב בלתי אפשרי.
החוק בקליפורניה מאפשר 2 בני אדם לכל חדר. חיות זה עדיין בשיקול דעתו של בעל הבית, אלא שהקלות שבה ניתן להוציא אישור ל Service Animal גורמת גם לשיקול הדעת של בעל הנכס להיות לא רלוונטי (אסור לסרב).
&nbsp
כמובן שיש לי עוד המון סיפורים, אבל בגלל ש placid שיתפה על האפשרות לפנות דיירים לטובת בני משפחה מדרגה ראשונה, אז הנה סיפור דומה:
יום אחד קיבלנו צ'ק לשכר דירה מאישה שלא הייתה רשומה בחוזה של הדירה.
בירור קצר העלה שהשוכרת עברה להתגורר באירופה, והבת שלה שלחה את צ'ק שכר הדירה מתוך כוונה להישאר ולהתגורר בדירה.
כמובן שמדובר בדירה גדולה ובאזור טוב (בזמנו שווי השוק היה 5K בחודש, הדיירת שילמה בערך $400).
כמובן שהצ'ק הוחזר לדיירת יחד עם מכתב שהיא צריכה לעזוב.
הבת טענה שזה הבית שהיא אמנם לא רשומה בחוזה, אך זה הבית שהיא גדלה בו, ולמעט תקופת הלימודים באוניברסיטה, היא תמיד התגוררה בבית.
בעל הנכס לעומת זאת, נורא רצה שהבן שלו יתגורר בדירה.
&nbsp
הבת של השוכרת זכתה. זה הבית שהיא גדלה בו כל החיים ולכן הזכות שלה להתגורר בנכס גוברת על זכותו של בנם של הבעלים.
&nbsp
עולם הפוך כבר אמרנו?
&nbsp
 

debby12

New member
מנהל
איזה סיפור "מכה"

אחרי כל זה לא מתחשק לך ( או לבעל הנכס - לא הבנתי אם זה שלך או של מישהו אחר) למכור את הנכס ולהיפטר מהייאוש הזה? (נשמע שהדיירת משלמת שכר דירה של 10% משכר דירה במחיר בשוק... לא נשמע אפיק השקעה טוב)
 

איי ל

New member
מנהל
זה המקצוע שלי.

אני מנהל נכסים עבור אחרים. הסיפור הזה הוא אחד מיני רבים שיצא לי להיתקל בהם.
ואת צודקת, הרבה מבעלי הנכסים בסן פרנסיסקו מרגישים כמו אזרחים סוג ב'. העירייה (לדעתי) מעודדת את המלחמות בין הדיירים ובעלי הנכסים. ככה זה כשרוב המצביעים הם שוכרים.
אז את צודקת, זה מאד מייאש- וזו כנראה הסיבה שיש לי עבודה

&nbsp
והדרך הנכונה (לדעתי) להסתכל על זה היא להבין שמדובר בחוקי משחק שונים לגמרי מכל מקום אחר ולפעול בהתאם. אם פועלים נכון, אפיק ההשקעה הזה יכול להיות הרבה הרבה יותר מניב מנדל"ן במקום אחר.
&nbsp
והנה דיסקליימר קליל: ההודעה הזאת (או כל אחת אחרת שאי פעם כתבתי לצורך העניין) אינה מהווה המלצה, הצעה כלשהי. למרות שאני ברוקר נדל"ן, אין לי יחסי סוכן-לקוח עם אף אחד שקרא את ההודעה שלי ופעל לפיה. כמו תמיד, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע (סוכן נדל"ן/עורך דין) שיוכל לתת ייעוץ פרטני.
בהצלחה!
&nbsp
&nbsp
 
למעלה