סופשבוע חדש בפתח

אספרסו2

New member
משובת ילדות

היא חביבה ונסבלת במידה שהיא נשארת בגבולות הנורמה שקבעה החברה הסובבת,
כאן נתתי דוגמה מאיטליה ששונה בהרבה מגרמניה ביחס ואמפתיה לילדים והנה ,גם שם,
הם עברו את הגבול ברמה שהכריחה את האבטחה להרחיק אותם מהקניון.
בגרמניה חסרת הרגשות קבע בית משפט לאחרונה,בהחלטה מוזרה לדעתי,לטובת דיירי בנין סמוך לגן ילדים שהתלוננו על ה"רעש" וגרם למעבר גן הילדים מהמקום.
החתונה הסורית בין הגרמנים לאורחיהם לא תניב זוגיות מאושרת.
 

forglemmigej

New member
אין לי מושג איך זה בבריטניה לא ביקרתי במגרשי משחקים

אבל פה משחקים ממש בשקט , מחכים בתור למתקנים , הדיבור פה כל כך שקט בכל מקום, ההורים מדברים בשקט עם עצמם , עם הילדים, ברדיו ובטלויזיה מדברים בשקט ברגיעה, אין מצב לחתוך מישהו באמצע משפט, זה נחשב לדבר גס רוח ביותר , כל רעשי הרקע שמוכרים מהארץ לא קיימים פה, לא חותכים בכביש ולא צופרים, גם כמעט לא ראיתי תאונות פה בשנים הרבות שאני פה , עכשו לא תגידי יש להם דנא אחר הוא בדיוק אותו דבר כמו בארץ או מכל מקום אחר במזרח התיכון, אבל, כשיש אוכלוסיה הומוגנית זה יותר קל להפנים ערכים , באשר למעמדות נמוכים גם פה הם לפעמים לא מתנהגים לגמרי לפי הקודים למשל לא ישימו לייסט כזה בעת קניות בסופר להפריד בינם והבא בתור, לפעמים יעמדו קרוב מדי כשמישהו מתעסק עם הכרטיס אשראי ליד הקופה, יקנו שישית בירות מהפיצוציה במחיר הכי גבוה , יבואו עם הכפכפים לסופר אבל זה באמת בקטנה , הם לא צועקים ומכבדים את המרחב הציבורי למשל לא ישאירו בדלי סיגריות ברחוב, לא יזרקו עטיפות של סוכריות ברחוב ואפילו הילדים שלהם שקטים , השבוע נסענו ברכבת לאיזה עיר גדולה היו שם נערים שנסעו לאיזה טיול שנתי הם היו שקטים מאד, לא התרוצצו בקרונות לא דברו בקול רם בסמרטפון . שביל הזהב המתפתל בין הנכון למותר, האסור והמכוער הוא שביל חמקמק ובלתי נראה כמעט וצריך אדם מתורבת מידה רבה של כושר הבחנה ואינטיליגנציה כדי ללכת בבטחה לאורכו ואז אפשר להחשף לנוף המשגע הנשקף מכל עבר!

 

יוקלילי

New member
הומוגניות היא שם המשחק

במיוחד במדינות עם שטח קטן ו\או אוכלוסיה קטנה. אל תשכחי, דנמרק נמצאת כבר שנים במקום הראשון באיכות חיים במדדים רבים, אז כל השוואה לדנמרק תסתיים במפח נפש.
אנגליה היא חברה מעמדית, וההבדלים פה זועקים לשמיים. יש את האנגלים של 'דאונטון', ויש את השכבות שבהן אין שום מודעות לבריאות וחינוך.
הומוגניות היא לא רק כר פורה להפנמת ערכים, אלא בעיקר יוצרת שותפות וקהילתיות, ומכאן אכפתיות לסביבה.
ההבדלים בין תרבותיים, עם זאת, הם המצע לבעיות חברתיות -איך כל חברה מתמודדת עם זה? אפילו בישראל יש כל כך הרבה בעיות וטענות לקיפוח (עדות, פריפריה, דת..), אז קטונתי..שמחה שניתנה לי אפשרות להכיר תרבות אחרת, הגם שאני חווה את תרבות המהגרים ומסתכלת על הוואספים בעניין אנתרופולוגי :)
 

forglemmigej

New member
זה לא רק דנמרק

רוב מדינות אירופה באותו מצב נראה לי גם מדינות מזרח אסיה באותה קטגוריה מנומסים ושקטים גם אמריקה , קנדה ואוסטרליה אותו דבר אבל המייסדים שלהם היו אירופאים ככה שהתשתית היתה דומה. אני אתמקד על מדינות הגירה יותר מאוחר.
אל תשכחי שהמדינות באירופה קיימות מאות בשנים והיה להם מספיק זמן להקים תשתית תרבותית וקהילתית יש גם שלום הרבה שנים אנשים יכולים להתמקד בחיים הטובים כי אין יותר מדי זעזועים זה לא דבר שבונים מהיום למחר הישראלים למרות שהמצב בקרשים כל יומיים שורדים הולכים למסעדות, מופעים , טיולים . חיים.מי שכשל בדברים האלו זה מדינות שהתרבות שלהן היא שבטית , חוסר אימון ושחיתות. הם נוהרים לאירופה כי היא נראית להם חלום נקי, תרבותי , שלו האם הם יוכלו להפנים את הערכים שנוסדו אחרי מאות בשנים. ימים יגידו.
בקשר לאושר הדני אני לא בטוחה שהם יותר מאושרים אבל לא נהוג פה להתלונן אז זה נתפס כאילו טוב להם, הרבה אנשים גם על טרנקולייזרים ..
בכל מקום יש אנשים שיש להם יותר ולא מוכנים להתחלק אולי בבריטניה זה נראה דרך המבטא אבל הם לא ממש סובלים.
מדינות הגירה אחרות כמו ארהב , קנדה ואוסטרליה רחוקות מכל איום קיומי זו גם דרך לחיות טוב .
 

יוקלילי

New member
לדעתי החבר'ה מהצד הים תיכוני של אירופה לא כל כך שקטים..

אבל אני מסכימה איתך בנוגע להתפתחות התרבות באירופה, בעיקר במרכזה וצפונה. יש לכך גם השפעה לקשר של הדת-מדינה, כי מצבם של הפרוטסטנטים לגווניהם השונים טוב לאין שיעור מהקתולים והאורתודוכסים.
לגבי המדדים באשר לאיכות החיים במדינות, התכוונתי כמובן לסקרים המודדים מדדים אובייקטיביים, כגון מדד שחיתות, שיוויון הזדמנויות בלימודים ותעסוקה, לימודים אקדמיים וחינוך, בטחון תזונתי וכו'- הרי ישראל תמיד יוצאת במצב מעולה לפי סקר עמדות אישיות, אבל במקומות מביכים במדדים אובייקטיביים.
 
השבוע שלי


דברים מתחילים להיסגר וזה קצת מרגיע אותי.
יש כרטיס טיסה, הצוות בגן כבר יודע, יש מחליפה, ההורים בגן ידעו ממש בקרוב ועדיין לא החלטתי אם אני יותר מתרגשת או לחוצה מכל הסיפור

&nbsp
הילדים בגן לדעתי מרגישים שעומד להיות שינוי, הם לא עוזבים אותי לרגע- ברמה שכל אחד מהם רוצה רק אותי לעזור להם בהרדמות . עד שמרדימה את כולם כבר צריך להעיר

לפחות אני כל היום סובבת חיבוקים והתרפקויות וזה תענוג. אני אתגעגע אליהם מאוד!
&nbsp
חוצמזה, כל המתנות שהזמנתי/קניתי הגיעו-מקווה שגם ישאר לי מקום לבגדים

&nbsp
קצת בלחץ מהנסיעה הזו אבל מתחילה להיות שלמה עם זה...
&nbsp
התוכניות לסופ"ש:
אתמול אחרי הרבה זמן שלא יצאנו שנינו לבד בערב, יצאנו למסעדת סושי והיה נחמד. דיברנו על הנסיעה,רגשות וכו'. הייתה ממש שיחה טובה.
&nbsp
היום אמורים להיפגש לארוחת בוקר עם חברים ואז כמה סידורים- רוצה ללכת לחנות container store כדי לקנות עוד כמה קופסאות לאחסון חומרים מהגן. החזרתי מלא דברים שלי מהגן ופתאום הכל נראה עמוס פה חחח (וריק בגן
).
&nbsp
לגבי הכינוי שלי:
היו לי הרבה כינויים, הנוכחי הוא זה שאני הכי מתמידה בו- כבר 9 שנים!
הכינוי הוא פרפרי אהבה וזה בגלל האהבה שלי לפרפרים והחופש שהם מסמלים בעיני.
אהבה היא כי יש בי המון אהבה לתת ואני חושבת שבאיזשהו מקום פרפרים מפזרים המון אהבה והתרגשות.
 
השבוע שלי היה די עמוס משום מה.

ההופעה של תיאטרון הילדים היא ב 20-21/5 אז אחרי חופשת האביב אנחנו בישורת האחרונה. אני מוצאת את עצמי עושה דברים שלא חשבתי שאני יכולה לעשות/ליצור, אנשים מתיעצים איתי, מה אני מבינה בדרמה או בתיאטרון??????? ואני מאוד מאוד נהנת מזה.

סופ"ש רגוע וכייפי מתוכנן פה


לגבי הכינוי שלי בתפוז. הגעתי לתפוז, לפורום הזה, אחרי חיפוש ברשת בנושא לימוד קריאה וכתיבה לילדי ישראלים שחיים בחו"ל. זאת היתה פעם ראשונה שפגשתי את המדיה החברתית. רציתי כינוי שיהיה ברור מאיפה אני בעולם, בזמנו זה נראה לי חשוב.
 
שבוע עמוס

היה לי מבחן בדנית ביום שישי וחרשתי אליו מלא.
גם המעבר לכיתה המתקדמת דרש ממני להשלים חומר.
עושה לי טוב העומס הזה :)
&nbsp
היום היו לנו אורחים - משפחה חמודה מגרינלנד.
היה כייף.
מחר אני מתכוונת לנוח ולהשלים כמה משימות,
ומין הסתם אבלה גם קצת באפייה. הכי טוב :)
 
והכינוי

שם חיבה שחברה שלי קוראת לי בו.
אין לי מושג למה בחרתי בו לפני עשור כשנרשמתי לתפוז לראשונה...
 

יוקלילי

New member
ממלאת קורות חיים...

התחלתי את תהליך חיפוש עבודה, דבר שלא עשיתי כבר שנים...אתרי חיפוש עבודה פה מאוד מסודרים, ולכל משרה יש הגדרת תפקיד, מה מצופה מהמועמד, וטופס מילוי שאלון שבו צריך לפרט את ההשכלה וההכשרה המקצועית, נסיון ועוד. אסור לשלוח אליהם קורות חיים, רק למלא את השאלון, ומעל הכל- לא לדבר עם אף אחד שמכירים במוסד שבו רוצים לעבוד, בשביל להבטיח תחרות שווה בין המועמדים. דבר נוסף שהפתיע אותי הוא ציון המוצא האתני- הם כותבים שזה עבור שיוויון הזדמנויות ולוודא שאם יש מועמדים לא מקומיים וואספים, אז זו הבקרה שלהם לכך. דבר שונה נוסף הוא פרסום השכר המובטח למשרה. גיליתי, לא לתדהמתי, שהעבודה שלי בישראל שוות ערך לשכר של משרה פשוטה שלא מצריכה השכלה גבוהה, הכשרה וותק. לא הופתעתי, אך זה יצר תחושת דכדוך לגבי השכר בארץ למי שלא עובד בהיי טק או בתחום עסקי. המעמד הכלכלי של אנשים מהתחום הפרא-רפואי שונה פה באופן מהותי, ובכלל עולם ההשכלה הגבוהה שונה לגמרי מישראל- אם בעלויות, במשך תקופת הלימודים, השירות והליווי שנותנים פה לסטודנטים. מצד אחד אני מודעת לכך שאני צריכה להתאמץ פה יותר כדי למצוא עבודה, אך מצד שני אני מרגישה שעולם העבודה פה יותר מסודר ומתגמל.

לגבי הכינוי שלי: יוקלילי הוא כלי נגינה, מן גיטרה קטנה. מרלין מונרו היא נגנית יוקלילי בסרט 'חמים וטעים', ומאחר ואני אוהבת את הסרט והשחקנית, וגם את הצליל של המילה, בחרתי בו.
 
גם אותי הפתיע השאלון הזה שממלאים

להתמודדות על עבודה במוסדות, לא פגשתי את זה הסקטור הפרטי. זה הרבה עבודה למלא את זה. יש שם שאלות מאוד מוזרות על העדפות מניות שאותי מאוד יפתיעו.
 

picnic4

New member
השבוע שלי

היי
משום שאני עדיין בדנמרק לבד, אז השבוע שלי מתמקד בעבודה. יש לי עובד שמתלבט האם לעבור לצוות אחר. היה לו קשה להחליט וזה מאוד הטריד אותו. אמרתי לו שהוא זה שיחליט ואני אתמוך. כעבור כמה יהיה שיחות בנושא הוא אמר לי שהחליט להישאר בצוות שלי וזו בשורה מעולה. גם הצלחתי ניהולית וגם הצלחתי לסדר על פער התרבות. שמחתי מאוד.
בנוגע לכינוי שלי? סתם כך פתאום מהראש...
 
למעלה