היי מקווה שאפשר להצטרף ?

היי מקווה שאפשר להצטרף ?


שמי אלונה שלום

לפני יום סיימתי לקרוא את הספר משחקי הרעב,ומחכה כבר להתחיל לקרא את הספר השני "ההתקלחות".ואני עדיין בשוק,לא יכולתי-
אפילו לשניה לעשות הפסקה קטנה מהספר.
הייתי כלכך מרוכזת בספר,הרגשתי שאני בתוך הספר.

זה הספר הכי טוב שקראתי
הוא מיוחד,מעניין,עוצר נשימה!

אני לא מאמינה שחיכיתי כ"כ הרבה זמן לקרוא אותו,לא רציתי לפני שנתיים סתומה שכמוני.

אבל עדיף מאוחר יותר מאשר לעולם לא .


אז עכשיו אני מתלבטת עם לראות את הסרט חח,כי זה יכול להרוס לי גם ככה .
לפי התמונות של הדמיות אני לא אוהבת את הדמות של פיטה ,הוא לא איך שאני דימינתי אותו,והוא גם לא כזה יפה כן?

ואני מאוד מפחד שזה סתם יהרוס לי את כל הקסם שבספר(זה מה שקרה עם דמדומים
)
מה ש-בטוח אני טים פיטה
הוא כזה מדהים וחמוד אהההההההה


אז החלטתי להצטרף אליכם עם לא אכפת לכם

חג שמח וסופ"ש נעים

נ.ב
מצטערת על החפירה
 

pennylane11

New member
חפירה זה טוב פה


אני מעין, טים גייל

אני אישית לא אהבתי את הסרט, אבל אני חושבת שהוא מאסט למי שקרא את הספרים, ואז תבואי להתמרמר פה איתנו! מה שכן, יש שם דברים שקצת יהרסו לך לפי דעתי את הספר השני, לא ממש פרטי עלילה אבל זה כן מקרב אותך לאווירה של CF ולדעתי זה קצת יהרוס אותו.
מה שכן, זה נחמד לראות שאת כלכך טים פיטה ולא אוהבת את ג'וש האצ'רסוןXD גם אני באתי לסרט במחשבה שהוא לא משהו, הוא שחקן דווקא לא רע בכלל, הרבה יותר מהציפיות שלי, זה בטוח, ובסרט ידעו לא להראות כלכך שהוא הרבה יותר נמוך מג'ניפר...

סה"כ אני אישית לא סבלתי את הסרט (מומלץ לבוא מצויידים בכדור אקמול כי הצילום עושה כאב ראשXD) אבל אני חושבת שבסופו של דבר צריך לראות אותו.
ברוכה הבאה
 
אז נראה לי שאני יראה

את הסרט כש אני יסיים לקרוא את השני.

מה שאני יכולה להגיד על ג'וש האצ'רסון שהוא היה חמוד בתור ילד
.
אבל עכשיו לא כ"כ חח. אבל לא נורא זה משיש אולי אני יואהב אותו יותר
כש אני יראה את הסרט.

תודה על ההצעה אני יבוא עם כדור אקומול חח


תודה רבה
 
ברוכה הבאה


אני דנה, בת 24

שמחה שהצטרפת
וברור שתראי את הסרט!! נכון, הוא לא מושלם ויש הרבה חוסרים, אבל תבואי עם צפיות נמוכות ובידיעה שהוא לא יצליח להעביר את כל מה שדמיינת בראש ותנסי התמקד במה שיש ולא במה שאין בו- וככה תצליחי להנות...
ואני הייתי טים פיטה, עכשיו אני קצת מתנדנדת חחח... אז אני לא ממש טים מובהקת
 
היי דנה תודה רבה


כן החלטתי שאני יראה,משבטוח אין לי ציפיות גדולות לסרט

את צודקת במאה אחוז
.
חחח יא למה בגלל הסרט ?
או שעכשיו את יותר בקטע של גייל
 
חחחח האמת שכן, בגלל הסרט...

כי לדעתי פיטה של הסרטים קצת הורס את פיטה של הספרים...
אבל אם את לגמרי בקטע של פיטה אז הסרט לא יצליח להזיז אותך ממנו אל תדאגי...
 

Digi Lista

New member
אבל בסרט...

בקושי היה משהו שקשור לגייל ובטח לא הובהר הקשר העמוק ביניהם אז איך זה גרם לך להתנדנד?...
אני מודה שקראתי את כל ההודעות בנושא הסרט שנכתבו כאן (שלך ושל כולם) וידעתי כבר מה דעתך, אבל עדיין לא לגמרי הבנתי בגלל שאין בכלל במה לגייל אז זה או שלא אוהבים את פיטה (למרות שאני ממש אהבתי את ג'וש כפיטה) או שמצטרפים לטים היימיטץ'
 
מה שגרם לי להתנדנד הוא הפער (
לסרט)

בין פיטה של הספר לפיטה של הסרט...
בספר ממש אהבתי את פיטה, ובסרט..
ממש לא אהבתי את המשחק של ג'וש, הוא פשוט לא פיטה בעיניי, לא מספיק צ'ארמינג וחמוד ומקסים ו.. כל מה שפיטה אמור להיות בקיצור.. והשילוב של סצנת המערה העלובה בסרט שהחריבה את כל התשוקה שהיתה בספר בין קטניס לפיטה... והמבטים האומללים של גייל גרמו לי לרחם עליו...
כל אלו גרמו לי להתנדנד קצת, כי בספר מבינים שקטניס לא רק משחקת משחק בשביל המצלמות, היא כן מפתחת איזשהוא רגש לפיטה בנשיקה במערה... ובסרט ממש לא נראה ככה... בנוסף הסרט מחריב את סצינת הלחם שאני כל כך אוהבת ולא מובהר שפיטה מציל לקטניס את החיים...
קיצר פשוט יצאתי מהסרט קצת פחות חובבת פיטה וקצת יותר נוטה לכיוון גייל אבל מרחמים עליו חחח..
אז אני די מתנדנדת כרגע... אבל גם לא להיות בשום טים נראה לי בסדר כרגע, לא מציק לי במיוחד

וחפרתי ממשששש סורי
 

Digi Lista

New member
ואחזור על עצמי- זו נקראית חפירה?


בחיי, צריך להעביר פה קורסים מזורזים על מה זו באמת חפירה ואיך כותבים הרבה בלי להתנצל שחופרים..., למעשה אפשר להרגיש חפירה גם ממשפט אחד מסכן בסטטוס בטוויטר ולעומת זאת לא להרגיש חפירה ואפילו להנות מהודעות ארוכות, אני בכל מקרה נהנית מאוד מהודעות ארוכות ומעודדת אנשים לכתוב כאלה וכמה שיותר-מבחינתי זו לא חפירה, לזה נועדו פורומים, פורומים אלה קבוצות דיון, אם לא נכתוב הרבה ונרד לעומק הדברים, איך נבצע את המהות האמיתית?
אצלי הבעיה היא הפוכה, אני כותבת הר-בה (והכוונה היא לא לחמש שורות, אלא ל20 מינימום בממוצע) כשיש לי מה להוציא ובגלל שגם ככה ברור לי שיש אנשים שזה יתיש אותם ובגלל שכבר ניסיתי פחות לכתוב וזה לא עבד מעולם אז אני פשוט אכתוב מה שיש לי ומקסימום או שיתרגלו אליי איכשהו או שפשוט לא יקראו או שיתגלה התסריט האופטימי כן ימצאו כאלה שיקראו ויגיבו...
בקיצור, תמשיכי לכתוב והרבה, מבחינתי לפחות זו ממש לא חפירה, אני לגמרי מעודדת אותך


ולענייננו...
אני לגמרי מסכימה איתך בקטע של הלחם וגם בחלק של המערה שעבר מהר מידיי והרבה יותר חלש מהספר, אולי זה קשור לפערים הלגיטימיים בין המדיומים כי הרי מה שאת כותבת בחמישים דפים עלול להיות כבערך שתי סצינות בסרט, "תמונה שווה אלף מילים" וכן הלאה, אבל לדעתי חלק מהכשלים בסרט נבעו בגלל שניסו לפנות לאלה שקראו את הספרים וזה קצת בעייתי להכניס קטע מעורפל מהספר לסרט במקום להרחיב עליו כי מבחינת לא מעט צופים הסרט מספר משהו קצת שונה ואי אפשר להגיד לצופים שלא מכירים את הספרים שיבינו לבד מה הקטע עם הלחם, פה דווקא נדרש יותר הסבר כאילו מתוך נקודת הנחה שהקהל ברובו לא יודע על הספרים כדי שהסרט יעמוד בפני עצמו, בנוסף לזה הסרט לא בא מנקודת המבט של קטניס ולכן קצת קשה להבין מה היא מרגישה לפיטה או לגייל מעבר למה שרואים בפירוש...
סצינת המערה בהחלט הייתה חלשה וחבל. דווקא בעניין של גייל, בגלל שהלכתי לסרט עם חניכת פר"ח שלי ונאלצתי לדבב ולתרגם אותו ממש ברמה פשטנית (היא לא קראה את הספרים, לא ממש עם ידע כללי נרחב ועוד כמה נקודות שהיוו מבחינתה צפייה מזווית אחרת לגמרי, מה גם שסביר שכל העבודה שלי במהלך הסרט גרמה לה לפרשנויות מסויימות) לא היה לי הרבה מה להסביר אודותיו, הבאתי לה הקשרים מהספרים אבל בפועל מבחינתה בסרט סיפור האהבה האמיתי היה פיטה וקטניס, אולי לא ברמת המה שהיה בעבר לפני המשחקים כי זה לא כזה הוסבר טוב כאמור, אבל מול המסך היא ראתה את זה ככה- הם שרדו בריאליטי והם יצאו מאוהבים, לא היה שום קשר לגייל מבחינתה בגלל שהוא לא הופיע ולא נאמר עליו ועל הקשר ביניהם שום דבר משמעותי. בכל מקרה אני מסכימה איתך שהיו הרבה מאוד בעיות בסרט, כולל זה שניסו לאחד כמה פרטים משלושת הספרים בבת אחת וזה לא מתתבשל לאט ויוצר בעיקר אי בהירות ובלבול.
לגביי ג'וש- בהחלט חיבבתי אותו כפיטה, חשבתי שהוא ממש חמוד, כן קצת אנמי אבל זה בכל זאת מתאים לדמות של פיטה מהסרט וגם בחלקים מסויימים בספרים לדעתי, אבל שוב זה כמובן עניין של טעם
 
חחחח את צודקת לא באמת חפרתי


פשוט הרגשתי שכתבתי ממש הרבה ואז שפתחתי שוב את ההודעה אמרתי- מה? זה יצא רק 5 שורות בסוף? בכלל לא חפרתי.. חחח

(כשכותבים בתגובה מהירה השורות קצרות יותר ולכן אולי זה מה שנתן לי את אשליית האורך והחפירה
)

מסכימה עם כל מה שאמרת, לי אישית לא יצא לדבר עם מישהו שראה את הסרט ולא קרא את הספר, הלכתי עם חברה שקראה את הספר לצפייה הראשונה, ולצפיה השניה הלכתי עם 2 האחים שלי- גם הם קראו את הספרים..
אבל אני יודעת לומר שמנק' המבט שלי- בסרט ממש לא נראה כאילו פיטה וקטניס יצאו מאוהבים מהזירה... אני דווקא חושבת שעבור הצופים שלא קראו את הספרים- זה אמור להראות כאילו בין גייל לקטניס יש אהבת אמת שנקטעה בשל המשחקים וקטניס נאלצת להעמיד פנים שהיא אוהבת את פיטה, כשלמעשה ליבה רוצה אל גייל... בגלל שלדעתי בסרט רואים כימיה בין גייל לקטניס, אבל לא בין פיטה לקטניס... בנוסף מהמבטים האומללים של גייל מבינים שיש לו רגשות אמיתיים לקטניס, לעומת זאת מי שלא קרא את הספרים לא יודע שלפיטה יש באמת רגשות אמיתיים לקטניס, הוא חושב שהכל בשביל המשחק.. כי בספר ברור שלפיטה יש באמת רגשות אליה, אבל בסרט ממש לא, נראה כאילו הוא פועל רק מתוך אינטרס והתוכנית על היימיטץ' של הנאהבים חסרי המזל... גם הקטע החשוב מהספר שבו הם חוזרים מהזירה ופיטה מבין שקטניס התנהגה בשביל המשחק לא היה בסרט, אם הוא היה, היינו מבינים שפיטה אכן הרגיש לקטניס רגשות אמיתיים והוא מאוכזב שקטניס לא מרגישה ככה... מה שיכול לגרום לצופים שלא קראו את הספרים לחשוב שגם לפיטה אין באמת רגש אהבה לקטניס והכל העמדת פנים, מה שאנחנו- קוראי הספרים- יודעים שלא נכון...
בקיצור אני חושבת שהסרט מכוון לכיוון של גייל וקטניס- אהבת אמת, פיטה וקטניס- העמדת פנים... ולי זה מפריע כי מי שקרא את הספרים מנק' המבט של קטניס יודע שהיא לא החלטית ומרגישה המון לשניהם, והיא מבולבלת...

מספיק חפירתי בשבילך?
 

Digi Lista

New member
תמיד אפשר לשפר, אבל נוותר לך נוכח ההשתדלות


כשאני חושבת על זה גם אם יוצא לי להגיב בתגובה המהירה אז אני פשוט כותבת ושולחת, אני בכלל לא שמה לב איך זה נראה מבחינת כמות ושורות בפועל... בגלל שבימים האחרונים יש לי בעיה עם האינטרנט חלק גדול מההודעות נאלצתי להעתיק לוורד ואז לכבות את המחשב ולחזור מחדש לתפוז ואז פתאום מתקבלות פרופורציות כמה כתבתי


אני חושבת שבסרט בכלל הרבה מאותם רגשות עמוקים נעלמים, זה לא בהכרח פיטה/קטניס/גייל אלא בכללי, כאילו משהו נעשה יותר מכאני ופחות עמוס רגשות, יש ביקורת נוקבת על עולם הריאליטי וזה מה שאני חושבת שעבר לאותה ילדה שגררתי אותה לסרט איתי (בגדול אין לה גם אינטרנט בבית ולא יותר מחמישה ערוצים בסיסיים, ככה שערוץ 2 וכל הריאליטי זה מה שהיא רואה ומכירה והיא גם לא ממש קוראת ספרים באשר הם, זה העולם שלה וגם הוא דיי מצומצם ולכן שמחתי שהרחבתי לה אותו קצת באמצעות הסרט, פירטתי בהרחבה בשרשור הסרט...), מבחינת מה שראינו בפועל היה בעיקר שפיטה וקטניס ניצחו יחד במשחקים, איזה משמח שבמקום מנצח אחד יש שניים... אני חושבת שמראש פחות התעסקו ברגשות ולכן אולי זה דיי מתחבר למה שתיארת, לפחות מנקודת מבט יותר בקיאה בספר והקטע שציינת שחסר בסיום אכן היה חסר גם מבחינתי כי בספר הראשון זה היה אחד הדברים שיותר אהבתי. בספרים אין ויכוח שיש הרבה יותר רגשות ומחשבות, אין ספק שפיטה מרגיש הרבה לקטניס וגם גייל מקבל יותר נוכחות בחייה, אבל בגלל הסרט כבר נדמה לי שהכיוון לסרטים הבאים הוא יותר המרד וההתנגדות לתרבות הפופולארית ולא בהכרח סיפורי אהבה ורגשות כביכול כדי לבדל מדברים אחרים, לדעתי זו החלטה קצת בעייתית בגלל שגם אם כל היציאה נגד הריאליטי והמרידה בשלטון וכו' תמיד יש מקום גם לרגשות, זה לא בהכרח אהבה ורומנטיקה אלא בכללי יותר תחושה של אנושיות ויצריות ופחות מכאניות ורובוטיות, לא היה איכפת לי לצפות בסרט ולקבל יותר ממה שעובר לקטניס בראש- הפחדים שלה מהכניסה למשחקים, הגעגוע לגייל, זה שהיא לא מבינה לגמרי את החוקים כדי לשרוד ואת פיטה מדריך אותה בגלל שהוא כן מבין את הרעיון בלכבוש את הקהל כדי לשרוד(זה דווקא בלט יפה בראיון איתם לפני הכניסה למשחקים) ובוודאי שגם יותר שיחות עם גייל ועם המשפחה וכו' בעקבות הכניסה ואחרי היציאה, היה מעניין לדעתי לראות את גייל מדבר עם פרים ואמא של קטניס ומדריך אותן פחות לפחד ולסמוך על יכולות ההישרדות של קטניס ואז לראות אותו קצת מתמוטט בגלל שהוא יודע שהוא עלול לאבד אותה, למרות שהוא סומך עליה... כלומר לא מספיק רק להראות תמונות שלו, צריך יותר מלל... אבל אני חושבת שהכול תלוי בנקודה של הבמאי והעורכים, כמו בכל דבר אפשר לבחור על מה להסתכל ואיזה נקודות יותר להעמיק, אולי אם יהיה במאי אחרי זה יראה אחרת כי הוא יביא איתו נקודה אחרת להסתכלות, זה הרי מה שקרה ב"דמדומים" שכל סרט נראה קצת אחר בגלל הבמאים השונים...
 
מסכימה עם הכל....


הרעיון שלך על גייל המתמוטט מעולה.. באמת חבל לי שלא הראו קצת יותר ממחוז 12 ומפרים/גייל/אמא של קטניס בזמן המשחקים, כמו שראינו את "המאחורי הקלעים" בחדר הבקרה בקפיטול...
מעניין יהיה באמת לראות את הכיוון שאליו ילכו הסרטים הבאים...
בדמדומים זה פחות תלוי בבמאי לדעתי, כי הספרים מאוד ברורים ויש סיפור אחד מרכזי שהוא סיפור האהבה בין בלה ואדוארד, כשג'ייקוב מבליח לו פה ושם...כך שאין ממש תלות בבמאי שבוחר מה להראות וכו', ועובדה שגם הסרטים הם כאלה ופונים בעיקר לנשים, לעומת זאת במשחקי הרעב יש שני קווים מקבילים מבחינתי, "משולש האוהבים" מחד והמרד וההתרסה וכל זה מאידך, ואין ספק שגם נשים וגם גברים יכולים להתחבר לסיפור.. (אולי הדגש על ה"אקשן" ופחות על סיפור האהבה נעשה משיקולים כלכליים של פניה גם לקהל הצופים הגברי? אני אהיה מאוד עצובה אם זאת האמת..)
 

Digi Lista

New member


בואי נקווה שיש להם הזדמנויות לשפר בסרטים הבאים... לא יזיק אם נראה יותר רבדים על מה שקורה בזמן המשחקים ומה שקורה מתחת לפני השטח בכללי, ככה למשל לא יהיו קטעים כמו כשקטניס עושה את הסימן כשרו מתה ולמי שלא קרא את הספרים לא כזה ברור מה הפואנטה ומי האנשים שמחזירים לה, לא מתמקדים מספיק בקשיים של המחוזות, לא לוקחים סיפור גדול ומפרקים אותו ברמה אנושית של רגשות, מחשבות, תהיות ואולי זה מה שהיה חסר לי בסרט, אני רוצה לקבל סיפור עומק ולא רק את מה שמתנגד לתרבות הריאליטי וכו'... אם הגדרת שיש כמה רבדים ב"משחקי הרעב" אנחנו לא מספיק מקבלים אותם בסרט, ואם לא משווים לספרים מדובר במשהו קצת שונה מבחינת הסיפור המועבר...
למרות ש"דמדומים" זה אכן סיפור מופשט יותר ועמוס יותר ברגשות עדיין יש הבדלים בין הסרטים עצמם לפחות לדעתי (נתעלם מהעובדה שכשחברה גררה אותי כמתנת יום הולדת שלי לסרט הרביעי<כן, נחמד שחברות מחליטות בשבילי מה תהיה המתנה, אבל זה יצא בדיוק באותו תאריך והיא מעריצה מושבעת של סרטי 'דמדומים' ורק עכשיו קוראת את הספרים, אז נוותר
> בחלק מהקטעים הדרמטיים נקרעתי מצחוק ברמה כזאת שהיא נשבעה שלא תלך איתי יותר לסרטים בחיים...), אולי אני לא קנה מידה מוצלח כי בספרים עצמם הכי אהבתי את החלק שג'ייקוב מספר את הסיפור (נדמה לי שזה התחיל בספר השלישי) ולא כי חשבתי לרגע שבלה תהיה איתו או כי הוטרדתי מהסוגיה הזו אלא כי הסגנון שלו משך אותי יותר, מבין הסרטים אני חושבת שהכי אהבתי את השלישי גם, אבל אני לא בטוחה שאני זוכרת נכון, אני רק יודעת שכשראיתי את הסרט הראשון חשבתי שצריך לשפר הרבה ולהכניס יותר אקשן כדי שאתחבר יותר לסרט ולא אגיד לעצמי שלמרות שזה צפוי זה עדיין יכול להיות יותר מעניין, בכל זאת ניסיתי גם את הסרטים הבאים ושמתי לב שלמרות שהסיפור הבסיסי נשאר אותו הסיפור מין הסתם, יש כמה הבדלים מבחינת דגשים מסויימים שקשורים לצילום, עריכה ואולי אפילו כמה מהטקסטים, וחשבתי שזה כנראה כן קשור לשינויי הבמאים בגלל שמהניסיון שלי מתחום אחר דווקא יש לעורך תפקיד משמעותי מה להשאיר, מה להעצים ומה להעלים כי מבחינתו זה לא העיקר... זה מה שאני חושבת שעלול לקרות בסרטים הבאים של "המשחקים", כמובן שאת העבר כבר אי אפשר לשנות (או שכן? כמו שיש מיליון גרסאות לסיפורים אחרים- שלגייה למשל היא דוגמא מהזמן האחרון וגם "טיטאניק" יש למשל עכשיו ביס גרסה אחרת מהסרט המפורסם...) אבל אולי בסרט השני במקום ליפול כמו לא מעט סרטי המשך נקבל משהו אחר, כולל כזה שגם לא מופיע בספרים בכלל כי השינויים מהסרט הראשון במילא איחדו ושינו כמה דברים מהספרים אז במקום לחזור אחורה אפשר לפתח עלילות חדשות עם הבסיס הדומה, אולי הסרט השני יתחיל כשהם חוזרים מהמשחקים ומנסים לחזור לחיים הרגילים ואז נקבל את כל ההתמוטטויות (כי קטניס התחילה קצת לעכל וגייל הנחית אותה למציאות ואולי אפילו פיטה מציע לה לבחון מחדש את היחסים ביניהם כי זה שהוא מרגיש כלפיה דברים לא אומר שזה מה שהיא מרגישה ואולי זה קשר זמני כמו הרבה קשרים שקורים על סטים של צילומים וקצת אחרי שנגמרים הצילומים מתפרקת הזוגיות כי כבר לא נמצאים באותם מקומות...), את העבר של המחוזות ובעיקר את של 12 בגלל שיש לנו שם דמויות להעביר דרכן את הרעיונות...
אני דרך אגב בטוחה שהרבה ממה שרואים בסרט של המשחקים נעשה משיקולים כלכליים ומרצון לפנות לקהל הרחב וזה כולל נשים, גברים, נערים ונערות בכל גיל... במקביל דיי ברור שאקשן לבד לא מספיק ואני אומרת את זה בתור חובבת אקשן, אני אוהבת שסרטים מאתגרים אותי, שמישהו אומר או עושה משהו ואני יכולה לתהות ולהתחבט בלמה הוא בחר לעשות מה שעשה, אבל מהסיבה הזאת אני לא הקהל הממוצע לשום דבר מסחרי, אני יכולה רק לקוות שיאזנו בין הרגש לאקשן ואפילו יביאו עוד צדדים שלא חשבתי עליהם עדיין ויתגלו כמהנים
 
אחרי ששלחתי את
לסרט ל CF ו MJ

ההודעה הקודמת רציתי לתקן את עצמי ובסוף לא תיקנתי, אבל נגעת בדיוק באותה נקודה- התכוונתי לגבי הבמאים השונים בדמדומים שאין שוני מבחינת נק' המבט על העלילה עצמה, כי הסרטים ברובם די נאמנים לספרים (בעיקר השני והרביעי), אבל ב-ה-ח-ל-ט רואים את השוני ביניהם מבחינת צילום, עריכה, ובכלל באוירה הכללית שאני בטוחה שיש מושגים מעולם הקולנוע שיוכלו להסביר את כוונתי אבל אני לא בקיאה בהם לצערי... (וגם פערים בתקציב עושים את שלהם, הראשון הרבה יותר "אינדי" ונטול אפקטים מהשאר)

אין ספק שהטעם שלנו שונה, גם אני אוהבת אקשן אבל מעדיפה הרבה יותר את הרומנטיקה והצ'יזיות
(אין פלא שטיטאניק הוא אחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים
, כמו גם היומן וריקוד מושחת חח)

אבל לגבי הסרט השני- אני לא בטוחה את האמת כמה הם כבר ישנו... הם די מחוייבים לסוזן קולינס ולספרים שלה, וכמובן לקהל מעריצים רחב שלדעתי לא יקבל באהדה רבה שינויים דרמטיים בעלילה... אני גם לא חושבת שזה שהראו את מחוז 4 פוצח במרדון קטן זה ממש ערבוב של עלילה מ CF... קטניס מתארת בספר שהיא החליטה לעטר את רו בפרחים כהתרסה עצמית בפני הקפיטול, לתת כבוד למיועד שמת וכו', כך שהגיוני שיראו מה קורה באותו זמן במחוז 4, וגם חיפשו בסרט סיבה חיצונית לכך ששינו את החוקים בזירה ל-2 מנצחים אפשריים מאותו מחוז, כי כמו שרואים בשיחה של היימיטץ' עם סנקה הוא אומר- בוא ניתן לעם תקווה לנאהבים חסרי המזל וכו'... וזה די מתבקש כי ב CF מתחיל המרד ולמי שלא קרא את הספרים זה עלול להיות קצת פתאומי בסרט הבא, אז רצו להראות ניצוץ מזה בסרט הראשון, נקרא לזה רעידת עדמה בעוצמה 2, כאשר ב CF היא תעלה לדרגה 6 ותהיה בדרגה 9 ב MJ חחח.. מקווה שהבנת את כוונתי.. בקיצור מה שאני מנסה לומר זה שהמרד הזה במחוז 4 לא היה שינוי עלילה מבחינתי ובלי קשר, זה גם לא הפריע לי במיוחד...
 

Digi Lista

New member
.........

מבאס לי למצוא כל פעם כותרות מקוריות להודעות


אני גם לא ממש באה מעולם הקולנוע, למעשה את רוב הסרטים אני רואה בטלוויזיה כי אני בקושי מספיקה ללכת לקולנוע ועד שזה כבר מגיע לטלוויזיה כבר שמעתי על כך דבר כל כך הרבה וקראתי באינטרנט ובעיתונים כל כך הרבה מידע, ביקורות ודעות שכל מה שאני מנסה זה להנות מהצפייה ולהתחבר לדמויות מבחינת הרגש או המחשבות (כלומר מה שמניע למעשים מסויימים) שלהן (אפילו לשנוא אותן, לפחות להרגיש משהו כלפיהן מלבד אדישות) או לפחות לאתגר את עצמי ולא להרוס לעצמי בגלל שקשה לחדש ברמת העלילות, זה קורה לי גם בסדרות טלוויזיה ובספרים- דיי מהר אני מבינה מה הולך לקרות ואז נשאר לי להישאר בסביבה בעיקר בזכות הסגנון בו מועבר הסיפור למשל אם הוא מצחיק במיוחד או מרגש במיוחד... אני לא כזה מבינה בכל האלמנטים הקולנועיים (לאחרונה אני נאלצת ללמוד קצת קולנוע ואני מודה שממש קשה לי לשבת ולצפות בסרטים שלא מעניינים אותי ואז לנתח אותם ברמות של מושגים כמו "מיזנסצינה", אני מעדיפה ללמוד דרך צפייה במאחורי הקלעים למשל...) ואם כבר מדיום אני מעדיפה כאמור טלוויזיה (וגם בה אני לא מתיימרת להבין לחלוטין, בעיקר מתעניינת), אבל יש לפעמים פרטים קטנים שאני כן שמה
אליהם, לפעמים לוקח זמן עד שמבינים מה קלטתי ולא תמיד אני יודעת להסביר אבל לפחות ב"דמדומים" הרגשתי את השוני מכל מיני בחינות, על אף שהסכמנו שסיפור העלילה הבסיס נשאר זהה

אני אוהבת את האיחוד בין אקשן לרומנטיקה, לא אמרתי שיש לי משהו נגד "טיטאניק" (אני אפילו דיי בטוחה שאהבתי אותו כשראיתי אותו), רק ציינתי שראיתי שיש ביס סדרה מזווית אחרת (ועוד לא ראיתי אותה בכלל, אם כבר מדברים
) ואמרתי שאולי בעתיד, בעוד כמה שנים יחליטו לעשות עוד גרסה ל"משחקי הרעב" ושם הסרט הראשון יהיה אחר לחלוטין בגלל השוני בבימוי, עריכה, תסריט, הצמדות לספרים... על "היומן" ו"ריקוד מושחת" שמעתי המון פעמים, אבל לא יצא לי לראות אותם (כן, מדובר בבורות בהשכלה, יש לי הרבה כאלה כי אני עוקבת אחרי סדרות ובדרך כלל פחות צופה בסרטים, לא מתוך אג'נדה, סתם כי לא יוצא...) ככה שאני לא יכולה להגיד שום דבר בעצם... אבל את תמיד מוזמנת להמליץ ולספר עוד, אולי זה יזרז אותי

הם מחוייבים לקולינס, אבל היא מעורבת בסרטים עצמם ויכול להיות שיש לה חלק בולט במה שקרה בסרט הראשון, יכול להיות שהיא תופסת את העניין הכללי כמרד ולכן בסרטים זה יודגש יותר, בגלל שהיא לא לבד אז לכי תדעי מה יוצע בישיבות התסריט ומי יהיו הכוחות שינכחו וישפיעו על השינויים שיתבצעו בסרט עצמו וכמובן שבסוף תצטרף גם האמירה של הבמאי... אני מסכימה איתך עם השימוש במונחים של רעידות אדמה, מתחילים בקטנה, עולים ובסוף מגיעים לשיא, אני רק תוהה אם לא ישכחו גם את הפן האנושי, אני למשל לא יצאתי מהסרט עם הבנה ממשית איך מלבד שמחת הניצחון קניס ופיטה הרגישו כשיצאו מהמשחקים, האם קטניס שמחה שהיא עם פיטה? וכן הלאה עם אינספור שאלות בסיסיות ואפילו אם הן מתבטאות אחרת בספרים אבל רק שיהיו ופה אני דווקא כן מקווה שיתמקדו יותר בצד האנושי,ויש לי תחושה שאת גם מאוד תהני בגלל שיהיה חיבור בין אקשן מתבקש לבין צד רגשי שיעורר בנו משהו (מלבד הבנה כמה העולם עגום, הריאליטי והשלטון בעייתיים ושלל הכללות מופשטות
)...
 
גם אני אוהבת חיבור בין אקשן לרומנטיקה


ולא טענתי שאת לא אוהבת את טיטאניק, סתם ציינתי אותו כדוגמא לסרט שאני אוהבת שהוא מאוד רומנטי ונחשב לצ'יזי בעיניי רבים...
אני אישית פחות אוהבת לראות סרטים בטלויזיה, ואם זה סרט שחשוב לי אני לא אוותר על החוויה הקולנועית, אני ח-ו-ל-ה על הקולנוע... ואם את לא אוהבת רומנטיקה נטו- אל תראי היומן וריקוד מושחת חחח..
ולמה את נאלצת ללמוד קולנוע?

ומסכימה כמובן לגבי הסוף של הסרט והרגשות הלא ברורים של קטניס ופיטה..
ומצטערת שאני לא עונה לך באותה רמה חפירתית מתבקשת
פשוט לא נותר לי מה לומר, מסכימה עם הכל
 

Digi Lista

New member
אז סיכמנו שאנחנו בעד סוג של איזון ביניהם?


אני לא אוהבת כל כך לראות סרטים ארוכים באופן כללי, אני מעדיפה סדרות, זה לא שאני לא רואה אבל איכשהו יותר נוח לי עם סדרות (היס מקס/הוט מג'יק הם המצאה מעולה מבחינתי
) , אולי זו הסיבה שאת רוב הסרטים יוצא לי בסוף לראות בטלוויזיה או באינטרנט, זה לא סותר שיש לי רשימה ארוכה של סרטים שכולם פחות או יותר ראו, חוץ ממני והיא הולכת ומתארכת כל יום, יש ברשימה הזאת את "ריקוד מושחת" ו"היומן" שיהיו צ'יזיים, אני צריכה קודם לנסות אותם ולמען האמת כבר קרה שציפיתי לאקשן מסרטים מסויימים ונהניתי דווקא מהחלקים האחרים ולהיפך, ככה שחבל לי להתקבע (וכן, תרגישי נוח להמליץ ולפרט דווקא כי את הסרטים האלה את כל כך אוהבת)
...
אני נאלצת ללמוד קולנוע כי אני לא רוצה ללמוד סטטיסטיקה, אני עושה תואר ב"אוניברסיטה הפתוחה" בתקשורת וחינוך (מסלול של "מדעי החברה"), כלומר זה היה עד עכשיו ובהחלט נהניתי מרוב הקורסים כבר שלוש שנים (לקחתי בערך קורס בסמסטר מטעמים שונים, רק עכשיו התחלתי להגביר קצת את הקצב) ואז קלטתי שאצטרך שני קורסים בסטטיסטיקה שהם חובה לתואר במסלול הזה והחלטתי שיש גבולות לעונשים שאני צריכה להתמודד איתם מבחינתי, אז עכשיו אני במסלול שכולל מדעי רוח וחברה (כי מה שלמדתי עד עכשיו נשמר) שזה אומר שהאפשרויות שלי לקורסים כוללות הרבה תיאוריות מתחומי הקולנוע, ספרות, היסטוריה, תיאטרון וכל מיני דברים כאלה, חבל רק שבמקום להתמקד בסרטים מעניינים או בספרים מעניינים בינתיים מדובר בעיקר בכאבי ראש מהסוג שמתחיל לאזן את חוסר הרצון לסטטיסטיקה

את יודעת שתמיד אפשר לחפור גם כשמסכימים על דברים,לא?
 
למעלה