אירוח בנושא: יחסים בין אחים ואחיות במשפחה

[קרן גאולה גרופר]

זמן רב יותר עם אחד הילדים

אני מציעה להציג את זה בצורה הפשוטה ביותר " אני נמצאת עם כל אחד מכם לפי הצורך , אם מישהו צריך כעת יותר אני איתו , כשאתה תצטרך אותי , אהיה איתך כמה שתצטרך " ילדים מבינים את זה היטב וזה נוטע תחושת בטחון שאמא תהיה גם עבורי כשאצטרך .
כשאחד הילדים שלי רוצה לדבר איתי ביחידות , כמה זמן שזה לוקח ולעיתים זה ארוך , הוא מקבל והאחרים שבאים ואומרים "אמא , נו כבר תסיימי " , אני אומרת "כשאתה תזדקק לי , כמה זמן שתצטרך אתן לך" והם מבינים ומאפשרים .
ואגב ביישן זה לא רע , הביישנות מעידה על היקשרות טובה ומשרתת את ההיקשרות , כשהוא יבשיל ויתבגר , פתאום תראי אותו מעז לצאת החוצה .

 

[קרן גאולה גרופר]

ריבים בין תאומים

חסרים לי המון פרטים כדי שאוכל לענות בדיוק ולעומק , ממתי הם רבים כך? האם משהו קרה לאחרונה שהביא אותם למצב הזה ? האם יש להם רגעים טובים ביחד ? איך מערכת היחסים שלכם ההורים עם כל אחד מהבנים .? ואיך אתם מגיבים לריבים האלו ? האם הילדים חשים עצב מפעם לפעם ? בוכים ?
התחושה שאיבדתם כל סמכות בהחלט מתסכלת ויכולה ליצור תחושה של כאוס , בלבול וחוסר בטחון אצל הילדים , תחושות שמגבירות אצלם תסכול ובהלה ומביאות אותם לעוד אגרסיביות .
לכן חשוב שתמצאו בתוככם את האלפא שבכם , תנו לילדים את התחושה שאתם יודעים איך לטפל בהם [גם אם אין לכם מושג] , שהם לא גדולים עליכם ושריבים בין אחים זה דבר נורמלי , רק בלי לפגוע זה בזה . תסרטו להם איך להתנהג - התסרוט הוא תמיד בשפה חיובית ולשון מדבר " כשאני מרגיש שבא לי להרביץ לאחי , אני הולך לחדר ומרביץ לכריות עד שאני נרגע" - זו דוגמא לתסרוט , כמובן שאתם צריכים להתאים זאת למה שאתם מסכימים שיקרה ולאופן שמתאים לילדים שלכם להוציא תסכול .
חוץ מזה הייתי יוזמת עוד מקומות לגיטימיים להוצאת תסכול בשגרה בבית או בפעילות ספורטיבית משחררת .
וכמובן הדבר שיניב הכי הרבה פירות , זה לקחת זמן עם כל ילד בנפרד ולטפח איתו את היחסים .

 

[הנהלת הפורומים]

אירוח בנושא: יחסים בין אחים ואחיות במשפחה

ביום ראשון, 19.11.17, בשעה 21:00, נארח בפורום את קרן גאולה גרופר, מנחת הורים בכירה ומנחת סדנאות הורים

על האירוח

באירוח תוכלו לשאול ולהתייעץ על יחסים בין בני הבית, מריבות בין אחים, קבלת אח/ות חדש/ה, השוואות בין אחים - איך הורה יכול לספק צרכים שונים וייחודיים לכל ילד, קנאה בין אחים, איך ללכד ולחבר בין אחים, לעזור לילדים לחיות יחדיו ועוד.

על המתארח

קרן גאולה, נשואה ואם לארבעה, הוכשרה בלייף סנטר כמנחת סדנאות "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו" ו"אחים ללא יריבות", שם גם התוודעה לגישה ההיקשרותית- התפתחותית לפיה ההורים כמו גננים- מטפחים את ילדיהם ומספקים להם את התנאים להם הם זקוקים על מנת שיבשילו, מתוך אמונה שזרעים אלו יניבו פירות בזמנם.
"בתחילת דרכי כאם חשבתי שאצלי בבית ישררו רק אהבה והרמוניה. לצערי התבדיתי ומצאתי את עצמי בליבן של מריבות. התבוננות מעמיקה עליי ועל ילדיי מבפנים והבנת הצרכים של כל אחד ואחד הביאה אותנו כולנו למצב הרבה יותר טוב. אשמח לחלוק עמכם תובנות".


העלו את שאלותיכם על גבי שרשור זה כבר עכשיו!

 

[אורים כהורים]

אני שמחה על האירוח החדש שיוצא לפועל!

מקווה שיהיה מועיל ותורם לכולנו.
כשעלה הרעיון של אנה לאירוח של מומחית ביחסים בן אחים, ישר עלתה לי לראש האורחת קרן גאולה , זכרתי שבין השאר היא גם מעבירה סדנאות של 'אחים ללא יריבות' לפי הספר (מכירות??) וכשפניתי אליה הבנתי שכבר יש לה 4 ילדים כמו שציינה כך שאני מרגישה שיש לה המון מה לתרום בנושא של אחים ויחסים בינהם

איזה כיף!
אז קדימה להעלות את השאלות

 

[קרן גאולה גרופר]

גם אני שמחה להיות כאן

הי לכולם !!!
שמחה להתארח כאן ותודה על ההזמנה .
אם יהיו הפוגות בתגובותיי , אנא קבלו זאת בהבנה , יש לי תינוקת שרק נולדה - בת חודשיים ומקווה שיתאפשר לי ברצף ...

 

[אורים כהורים]

מתחילללללה

היי קרן גאולה ותודה שהגעת להתארח אצלינו!
2 שאלות:
1. בעינייך, אם תוכלי לכתוב דבר אחד חשוב שהורים ידעו או יעשו כשהם מתמודדים עם מריבות בין ילדיהם?
2. ודבר אחד חשוב שהורים יכולים לעשות כדי לשמור ולטפח את מערכת היחסים בין האחים?

 

[קרן גאולה גרופר]

מריבות בין אחים

1. הדבר העיקרי והחשוב שאנו צריכים לשים לנגד עינינו בזמן מריבה , זה לשמור על מערכת היחסים שלנו עם הילדים. זאת אומרת שכל התערבות שלנו במריבה צריכה להיות ניטרלית ולא נוקטת עמדה כל שהיא . כל עוד לא נשקפת סכנה כלשהי לאחד הצדדים , עדיף לא להתערב , לאפשר להם למצוא את הדרך לשאת ולתת ביניהם .
אם כבר מצאתם את עצמכם מתערבים כדאי שזה יהיה מתוך הכוונה שברגע המוקדם ביותר האפשרי , נחזיר את ילדינו למשא ומתן ביניהם .
בזמן ההתערבות נסו להרחיב את "הרחם" שלכם ולהכיל את שלל הרגשות הקשים שילדים יכולים לפרוק במריבה , בעיקר להקשיב להם ולתאר את הרגשות שלהם מבלי לתת את הפרשנות האישית שלנו ,חשוב מאוד למשוך החוצה את הכוונות הטובות של הילדים , אין להם כוונה לפגוע , זה רק תסכול לא מעובד שיוצא החוצה - ציינו בקול רם שאין כאן כוונה רעה , זה חשוב !!
והביעו אמון ביכולת שלהם להגיע לפתרון וצאו מהחדר , על מנת לאפשר להם את המרחב למשא ומתן .
2. יש מספר דברים שהורים יכולים לעשות על מנת לטפח את מערכת היחסים בין האחים , אבל החשוב ביותר הוא לטפח מערכת יחסים אישית עם כל ילד בנפרד כך שכל הילדים יהיו מקושרים אלינו היקשרות עמוקה . כאשר כל ילד מקושר להוריו באופן מספק , המריבות מצטמצמות , כל אחד חש אהוב ויש לו מקום בלב הוריו .
זמן עם כל ילד בנפרד עושה עבודה נהדרת .
בנוסף הרעיפו אהבה בצורה חופשית וללא רגשות אשם על כל ילד וילד , גם לפני אחיו - זכרו לספק חום לכל אחד מהם .
יש עוד דברים , אבל אינני רוצה להלאות אתכם ....

 

[סמי הכבאי7]

יריבות וכעס

שלום קרן,
יש לי 4 ילדים, בן עשר, בת שמונה, בת חמש ובן שנתיים
בת החמש נעשתה בזמן האחרון סרבנית וממש מרגיזה בכוונה. היא 'מעתיקה' התנהגויות חצופות ומעצבנות מאחיה המתבגר, ו'מתחילה' איתו ועם הקטן בכל הזדמנות.
היא עקשנית ומתוחכמת, יכולה להיות מקסימה אבל בבירור בוחרת שלא. מציקה לקטן בכוונה, מתחצפת ותמיד חייבת לומר את המילה האחרונה.
מה עושים?

 

[קרן גאולה גרופר]

יריבות וכעס

ראשית , אני ממש מכירה את המצב שאת מתארת , אבל לא אוכל לענות לעומק ובדיוק , כי צריך לשאול כאן שאלות יותר מעמיקות , כדי שנוכל להבין את בת ה5 שלך מבפנים - מה קרה בזמן האחרון שהביא לשינוי בהתנהגות ?
דבר נוסף - איך אתם , ההורים מגיבים להתנהגותה ? הרבה פעמים התגובות שלנו מגבירות את ההתנהגות הלא רצויה ואף יוצרות אצל הילד מגננות שאנחנו יכולים לנסות ולמנוע .
האם ילדתך בוכה או שהרבה זמן לא ראית אותה בוכה ?
האם את מרגישה שאתם ההורים יכולים לכוון אותה ? האם היא נענית לכם ?
אינטואיטיבית , האם את חשה שאת המובילה ביחסים ביניכן או שהיא מובילה ?
בכל אופן הצעד הראשון שהייתי ממליצה עליו הוא עבודה על מערכת היחסים עם בת ה5 , נסי לבלות איתה בנפרד , זה יעשה לה טוב וגם לך , כי תוכלי דרך זה להתחבר לצדדים היפים שלה ולראות את הטוב שבה .
חזרי אחריה , תאמרי שאת רוצה לשמוע את דעתה בנושא... מה היא חושבת על זה , נסי להתחבר אליה אולי דרך משהו ששתיכן אוהבות ...
כמו כן , זכרי שהיא בת 5 והחלק במוח שאחראי של מיתון התגובות שלנו ועל חשיבה אינטגרטיבית {מצד אחד בא לי להציק, מצד שני זה לא נעים לאחי ואמא תכעס} רק מתחיל להתפתח בגילאים 5-7 ואצל ילדים רגישים מתפתח אפילו מאוחר יותר - כך שכל מה שהיא עושה ,היא לא עושה בכוונה !!!! אלו דחפים אימפולסיביים אופיינים לגילאים צעירים . זה אולי יעזור לך להפחית את הכעס עליה ויותר לחמול עליה - כדאי אפילו שתאמרי בקול רם שאת יודעת שהיא לא מתכוונת לפגוע/להציק , זה רק תסכול .
אפרופו תסכול , נרמלי את התסכול , כולנו חווים תסכול כל הזמן ואם את יכולה מצאי זמנים יזומים שהיא יכולה להוציא את התסכול שלה .
לא לשכוח לתת אמון בתהליך , תוצאות לא מיידיות , אם כי שינויים קטנים תחושי די מהר ..
נ.ב. כתבתי בלשון נקבה , סליחה אם אתה זכר ...

 

[יוצאים לדרך חדשה]

מריבות כשהילד הצעיר עוד קטן

שלום,
הרבה פעמים שמעתי שממליצים לא להתערב במריבות בין אחים ולתת להם להתמודד לבד.
הבנים שלי בני 6 ו 4 ואני באמת משתדלת לא להתערב ובודאי לא להחליט מי צודק כשהם פונים אלי (כי באמת אין לי מושג מי לקח למי, מי התחיל וכדו').
אבל כשהקטן היה צעיר (נגיד שנתיים, שלוש) זה היה יותר בעייתי, כי זה "לא כוחות". הקטן עוד לא ידע להגן או לדאוג לעצמו.
איך לדעתך כדאי להתמודד עם מריבות כשהילד הצעיר עוד קטן?


עכשיו, בגיל 4 הוא עדיין בשלב מסוים מגיע אלי בוכה כשהם רבים, אבל עכשיו אני כבר מרגישה יותר נוח לתת לו להסתדר לבד כי כבר יש לו יותר יכולות.

תודה

 

[קרן גאולה גרופר]

מריבות בגיל צעיר

את צודקת , כאשר הם קטנים הם לא יכולים באמת להסתדר לבד וזקוקים להתערבותינו , אבל האופן שבו נתערב חשוב מאוד.
בעיקר להכיל את רגשותיהם , לתאר מה הם מרגישים , למשוך החוצה את הכוונות הטובות שלהם , לעזור בהצעת פתרונות .

 

[מיהנינה]

חלוקת היחס

היי,
אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לכאן אבל זו די שאלה אישית על ההתנהלות בבית
הבת הגדולה שלי בכיתה א וזקוקה להמון המון תשומת לב מאיתנו, בעזרה בשיעורים ובכלל.
הקטן שלי בן שנתיים ותשע ולמרות שהוא משחק יפה עם עצמו הוא גם זקוק ליחס.
אני לא יודעת איך לחלק את הזמן שלי בין שניהם (בעלי מגיע בסביבות השעה שבע הביתה) חשוב לי לשבת עם הבת הגדולה על שיעורים, מצד שני הקטן גם צריך שישחקו איתו וייתנו לו מעט יחס.
אתמול פעם ראשונה מזה שנים שאמרתי לאימא שלי להוציא את הקטן מהגן ואני הייתי לבד עם הגדולה במשך שלוש שעות בבית והיה מעולה. אבל כמובן שזה דבר לא רגיל שניתן לעשות כל יום, אולי פעם בשבוע
תודה רבה על זמנך

 

[קרן גאולה גרופר]

חלוקת היחס

וואו , מה שאת מתארת הוא את התסכול העמוק שיש להרבה הורים , אם לא לכולם בדבר חלוקת היחס , הלוואי והיתה לי את האפשרות להעניק לכל ילד את כל הזמן שהוא זקוק לו .
לצערי זו נקודה כואבת , שלא נותר לנו אלא להכיל אותה , לחוות את הכאב שלה ולספק לילדנו את מה שמתאפשר בידינו .
פעם בשבוע זה מצויין ואם יתאפשר יותר , אז בשמחה ...
האיכות חשובה יותר מהכמות !!! אז גם אם זה מעט , העיקר שאת נמצאת בשבילה - את זה היא תזכור כשתגדל , את זה שהיית עבורה !!

 

[ai21]

כשהאחות הקטנה מבעסת

לאחר שנה שבה הילדות לא היו באותו צהרון, עכשיו הילדות חזרו להיות יחד,
אבל באותה שנה הרבה השתנה - הן היו החברות הכי טובות ועכשיו יש מרמור.

הקטנה נוטה לריב עם ילדות,
כי למרות שהיא מתוקה ומקסימה לרוב - היא מתרגזת מהר.
אז בדרך כלל יש לה את החברות שלה - אבל הן לא בצהרון.
הדבר גורם לילדות להחרים את שתיהן בצהרון, וזה גורם לגדולה - לנסות להתרחק מהקטנה בצהרון, כדי שישחקו איתה.

התוצאה היא ששתיהן כועסות אחת על השניה - גם אחרי הצהרון.
האחת - בגלל שאחותה גורמת לילדות להתרחק ממנה,
והשניה - מרגישה שאחותה (האדם היחיד בצהרון שאכפת לה ממנה) מנסה להחרים אותה.

 

[ai21]

אולי כדאי לציין גילאים

הקטנה בת 5.5
הגדולה בת 7,
שתיהן בבית ספר יסודי.

 

[קרן גאולה גרופר]

הקטנה היא קטנה

המצב שאת מתארת באמת מורכב , כי באמת היה עדיף להפריד ביניהן , שלכל אחת יהיו החברות שלה . אם אין לך אפשרות להפריד ביניהן בצהרון , הייתי מנסה לשבת ביחד ולתת לכל אחת מקום לדבר על הקושי , כל אחת בתורה ואת מקשיבה ומאפשרת להן לפרוק . רק תכירי ברגשות של כל אחת ותני לזה מקום .
אחרי שמוציאים החוצה את הרגשות הרעים , מתפנה מקום לרגשות חיוביים להיכנס , אולי אפילו יעלה בכי טוב - התהליך הזה לכשעצמו ,יכול לשפר את היחסים ביניהם, להפיג מעט את המתח ביניהן ואני מאמינה שיכול לעורר חמלה והבנה אחת כלפי השניה .

 

[בלונד23]

כשהגדולה מארחת חברים

הגדולה בת כמעט 6 והקטן בן שנה ו3 חודשים.
הוא זוחל ועומד, עוד לא הולך ולא מדבר. מתעניין בדברים של גדולים ולא כל כך בצעצועים.
כשבאה אליה חברה, אם הן רוצות לשחק ביחד על הרצפה הוא בא ומעיף להן הכול ובוכה שישתפו גם אותו. אם הן הולכות לחדר אחר הוא זוחל לשם ובוכה שהוא רוצה להיכנס גם.
מה כדאי לעשות? אני לא יכולה כל הזמן להרחיק אותו מהן... אבל הוא מפריע לשחק.
יש לציין שמצד הגדולה אין קנאה כלפיו.

 

[קרן גאולה גרופר]

כשהגדולה מארחת חברים

זה נשמע שהקטן מקושר לגדולה ולכן מתעניין במשחקים שלה , רוצה להיות דומה לה , זה יפה לראות את זה ...הייתי מכילה את הבכי שלו , מבינה לליבו , מתארת לו את שהוא מרגיש , מחבקת אותו וכשהוא נרגע לוקחת אותו ומשחקת איתו - זו הזדמנות נהדרת לזמן איכות איתו . זה מה שאני עושה כשהגדולים עם חברים .

 

[מרגריטה 80]

תאומות לא זהות בנות 4

לא מפסיקות לריב!
מבינה שזה טבעי, שכך הן מגדירות את עצמן ואת הנפרדות שלהן (למרות שהנפרדות מאוד ברורה ומקבלת מקום אצלנו).
כרגע הן באותו גן, שנה הבאה יופרדו.
בגן הן לא רבות, אך הן לא ביחד. כל אחת עם חברות אחרות, אוכלות בשולחנות נפרדים, לא יושבות ביחד....
ובבית כל הזמן רבות, כועסות צועקות. באמת שאין משהו שעושות ביחד..

ממש עצובה ומיואשת...
אשמח לכל הכוונה

 

[קרן גאולה גרופר]

תאומות לא זהות

נכון שריבים זה טבעי , אבל אותי מעניין איך מערכת היחסים שלך עם כל אחת מהבנות ? ואיך את מגיבה כשהן רבות ?
הייתי מתחילה בטיפוח מערכת היחסים עם כל אחת בנפרד , הן עדיין מאוד צעירות , אז ריבים ואגרסיביות לגיטימים בגיל הזה , ככל שיתבגרו , זה ילך ויפחת ...אל דאגה !!