חוויותיי משניצל טופו
שלום לכולם,
אתמול הייתי צריך להכין מנה עיקרית לארוחת צהריים מהירה, אז חתכתי את קוביית הטופו שנשארה לנו במקרר לפרוסות דקות, הכנתי צלחת עם קמח פשתן מלא, קערה עם פשתן טחון, שום קצוץ, זנגביל קצוץ, פלפל חריף קצוץ ורוטב סויה, וצלחת עם פירורי לחם.
הפרוסות קומחו, לאחר מכן עברו למטבל הסויה ולבסוף צופו בפירורי לחם.
טיגון במחבת עם שמן קנולה, ולצלחת.
התוצאה רחוקה ממושלמת:
1. אמנם הציפוי נותר צמוד לפרוסות הטופו כפי שרציתי, והיה אחיד למדי, פריך וקראנצ'י, אבל:
2. עבורי השניצל היה הרבה יותר מדי מלוח (בת זוגי דווקא אהבה את הטעם של השניצל, והמליחות לא הפריעה לה). להבא אצטרך לדלל את רוטב הסויה עם מים ומיץ לימון בצורה משמעותית. התיבול בשום, זנגביל ופלפל חריף היה לטעמי מצויין.
3. "הצלחתי" לטגן חלק מהשניצלים יותר מדי, כך שחלקם נשרפו קצת. להבא אצטרך להקפיד יותר בזמן הטיגון ולהוציא את השניצלים מהר יותר.
4. השניצלים "שותים" לא מעט שמן. זה צפוי, אבל זה הופך את התוצאה ללא אטרקטיבית מבחינה קלורית.
שורה תחתונה - הרעיון נחמד, התוצאה מוצלחת למדי מבחינה אסתטית, אבל נראה לי ששניצל טופו מתאים במיוחד למי שזקוק לעודף קלוריות.
שכחתי לצלם ולא נותרו עדויות - עמכם הסליחה.
בברכה,
אורי.