הנושא ששובר לי ת'ראש בשנתיים האחרונות
ואני עוד בייבי, מה זה 21.. תקציר קטנטן למי שלא ממש מכירה אותי (וגם למי שכן)- חזרתי לפני שבועיים לארץ אחרי 7 חודשים בחו"ל (ארה"ב ודרום אמריקה). עוד לא הצלחתי למצוא את המילה שתגדיר את החוויה העצומה הזאת, וכמה זה חשוב וחיוני לדעתי, ובכל אופן, כמה קלישאתי שזה נשמע- אתה לומד בטיול כזה כ"כ הרבה על עצמך, לומד, חווה, מתנסה... הכל ביחד . והאמת שקיבלתי קצת סיבוב לגבי מה שרציתי ללמוד בשנה הבאה, ופתאום אני ממש חמה על קלינאות תקשורת. נראה לי שזה מקצוע מדהים ומתאים לי כמו כפפה ליד, הבאסה העצומה היא שהרף בשמייםםםם בפאקינג כל מקום!! אני באמת שונאת את הפסיכו' הזה שגורם לי לגשת אליו בפעם השלישית כדי לנסות לשפר לציון המיוחל.... בחיי שזה כל כך מתסכל שאתה יודע בכל לבך שאתה מסוגל ללכת ללמוד משהו מסויים ומאוד נמשך אליו, ומצד שני הביקוש האדיר למקצוע דוחף את הרף ואת הציונים הפסיכומטריים לשמיים. :/ ואם נעזוב שניה את הקלינאות, הכיוון הראשוני שלי היה ללמוד יחסים בינלאומיים ומנהל עסקים באונ' העברית, שאפשר לפנות עם זה לכלמיני תחומים (משרד החוץ, שיווק, הסברה, דיפלומטיה...) וגם נשמע לי ממש מעניין, והרף פחות גבוה. בכל מקרה נרשמתי אתמול לעברית, ונחכה לציוני פסיכו' של אפריל כדי לראות למה אני מתקבלת.. בכל מקרה אלו האופציות, מקווה לתת את המקסימום במבחן הזה.