כמובן שבגדול
אבל...
חייבת לציין שיש גם כמה נקודות אור.
חפירה קלה לפניכם.. אתחיל בחיובי כי יש הרבה פחות:
שקטניס שבורה לנצח. זה אמנם מדכא ומורבידי- אבל זה קצת הכרחי. הרי אחרי כל מה שעבר עליה, זה היה ממש לא הגיוני בעיני אם הספר היה נגמר ב "ואז הם חיו באושר ועושר עד בלה בלה בלה". אהבתי את זה שזה מציאותי. היא המשיכה בחיים שלה (סוג של ובצורה מאעפנה מאוד) אבל היא עדיין שרוטה לנצח.
שגם קוין מתה. מההתחלה היא לא מצאה חן בעיני, הנבלה הזו
שקטניס חזרה ל12. לפחות שם היה לנו קתרזיס. אם היא היתה מסיימת את חייה בקפיטול, או ב13, זה היה הורג אותי.
שבאטרקאפ בא ומצא את קטניס ב12
אפילו מלכתוב את זה עכשיו יש לי דמעות בעיניים. ככה לפחות היא מקבלת חלק קטן מפרים שנשאר איתה... ובאטרקאפ הגיע כל הדרך מ13 לבד כי הוא כל כך התגעגע לפרים... אוי זה הורג אותי.
תהרגו אותי, אבל you love me- real or not real- עשה לי ממש שמח. (להלן רגעים קטנים שבהם אני טים פיטה. לא לכעוס עליי) כמה דברים שאני חצויה בנוגע אליהם: קטניס ופיטה ביחד- במקום מסוים, אני קצת אהבתי את זה בסוף. אהבתי את ההסבר שלה, לזה שהיא צריכה מישהו שמח ואופטימי, ושגייל הוא בדיוק כמוה והיה עושה לה יותר רע. אני לא מסכימה עם חלקכם שמרגישים שהיא איתו רק כי הוא היה שם.. אני חושבת שגייל צדק במידה מסוימת. פיטה הוא זה שהיא לא היתה יכולה להמשיך לחיות בלעדיו. אבל כאמור, אני לא סגורה על זה ההצבעה של קטניס בעד המשחקים- אני ראיתי שהרבה מכם לא חשבתם ככה, אבל מבחינתי מהרגע שהיא אמרה כן, והיימיטץ' אמר שהוא איתה- הבנתי שזו מזימה. זה היה נראה לי נורא ברור שלשם הם חותרים, בעיקר שהיא אמרה שזה בשביל פרים- כי הרי היא יודעת שפרים מתה בגלל קוין.. אבל אתם הצלחתם לערער אותי קצת בנושא, לכן אני חצויה גם כאן וכמובן שעכשיו פסטיבל הזעם על סוזן קולינס:
באופן כללי: מבחינתי, סופר שכותב ספר, ופי כמה וכמה סדרת ספרים, חייב משהו לקוראים לו. הסוף לא חייב להיות טוב, הוא לא חייב להיות שמח (אם כי אני לרוב מעדיפה שכן) אבל הוא חייב להיות
מספק. גברת קולינס היקרה, אנחנו השקענו בספרים שלך!! קראנו בשקיקה, התאהבנו בדמויות, שזרנו את עצמנו בחיים שלהם.. וככה את מסיימת?! ככה? זה פשוט זלזול מעליב בקוראים שלך. ככה לא מתנהגים גברת
אז גם אני, כמו נוי, מתפללת שיהיה איזשהו תיקון בסרטים.... כי ככה זה ממש לא לעניין. ובירידה קלה לפרטים:
זה סוף זה? נו באמת
גייל וקטניס לא בקשר בכלל. נו באמת. מילא שלא יהיו ביחד, שגם זה לא משמח אותי... אבל לא בקשר?!? נו? באמת.
פרים מתה. לא, את לא רצינית עכשיו. הרי כל הסיוט הזה התחיל בגלל שקטניס רצתה להציל את פרים! ועכשיו הרגת אותה. פשוט באת והרגת אותה. אז כן, שמעתי טענות של אנשים שאומרים שזה סוף של סגירת מעגל, או שזה אירוני ונפלא כי למרות הכל פרים מתה וקטנסי לא יכלה לעצור את זה. אבל על הז*ין שלי. זה היה נורא. ומיותר. ופשוט לא הכרחי. כאילו שקטניס לא מספיק שבורה גם ככה.
הסוף הפוליטי? מה קורה עם פנאם? מה העתיד הביא? האם הפוליטיקה הסתדרה או לא? יופי, קוין וסנואו מתו ועכשיו הכל בסדר. לא קוקי, זה לא עובד ככה. את צריכה לתת לנו איזשהו הסבר!!
אמא של קטניס. ברצינות? היא מעדיפה להיות לבד ב4 מאשר עם הבת היחידה שנשארה לה? not likely
קצת לפני הסוף, אבל עדיין- מאדג', פיניק, בוגס... למה הם היו צריכים למות? ולמה ככה?!
אני לא יודעת איך להדגיש את זה, פשוט הסוף. באופן כללי. הרגשתי שקולינס ניסתה בכוח לעשות משהו אדג'י ומגניב במקום לתת לנו סוף הולם
וזה ממש מאכזב אותי. כל כך נשאבתי על ידי הספרים האלה, על ידי הדמויות האלה... והסוף פשוט היה אכזבה עצומה
עד כדי כך שבסיום הקריאה, פיזית זרקתי את הספר על הרצפה בכל הכוח, וישבתי ובכיתי על הספה שלי במשך בערך חצי שעה
זאת אחרי שבהיתי במשפט האחרון במשך בערך עשר דקות כי הייתי שמוכנעת שלא יכול להיות שזה באמת הסוף. ואני מצרפת שוב את התמונה שצירפתי אתמול... כי זה מרגיש לי הולם לשרשור הזה
פרים מתה בסטייל. רק אומרת.
האפילוג. פשוט, האפילוג.
