LeAnnDylan
Well-known member
זה הדבר היחיד שאני יודעת לעשות
זה מזכיר לי שני קטעים מהעבודה; הגננת של הקטנים קישטה את הגן לפורים ומתחה סרט בין שתי קירות, תלתה עליו וילון תכלת וזרקה כמה קרפים ורודים הסתכלתי על זה במבט בוז ואמרתי לה שזה מכוער. היא בתגובה אמרה שחסרים לה כמה סרטים זהובים כדי שזה יהיה יפה ובכתגובה עניתי לה גאורגיה מאץ'? היא אמרה שהיא מחכה לראות את פרץ היצירתיות שלי. עניתי לה שאני לא עושה יצירתיות, אני מסתפקת בביקורתיות
והיה קטע דומה עם הגגנת של הגדולים אצלנו שבהתחלה כשהגעתי לגן היא שאלה אותי אם אני רואה את עצמי ממשיכה לעבר חיי נצח אומליים של גננות/סייעות ועניתי לה שלא. היא שאלה במה הייתי רוצה לעבוד אז ואמרתי לה שבשום דבר. שחלום חיי הוא לזכות בלוטו, לקנות את האופרי, לשבת כל היום בבית לעשות שופינג אונליין ולצאת רק אל הבריכה הפרטית שתהיה לי בבית, לחדר כושר הפרטי שלי ולהופעות פרטיות באופרי. וזהו. היא תהתה אם במסגרת החלום הזה הייתי מעוניינת לעסוק במשהו בתור תחביב. אמרתי לה שהייתי שמחה להיות מבקרת מוזיקה, ניצוץ של רגיעה בתחושת "אולי היא לא כזו הזויה אפטר אול" ניצת בעיניה והיא שאלה אם אני אוהבת מוזיקה ואם זה משהו שמענין אותי. ואז ישר כיבתי לה אותו ואמרתי לה שאני יותר בקטע של ביקורות אבל מוזיקה זה בסדר.
זה מזכיר לי שני קטעים מהעבודה; הגננת של הקטנים קישטה את הגן לפורים ומתחה סרט בין שתי קירות, תלתה עליו וילון תכלת וזרקה כמה קרפים ורודים הסתכלתי על זה במבט בוז ואמרתי לה שזה מכוער. היא בתגובה אמרה שחסרים לה כמה סרטים זהובים כדי שזה יהיה יפה ובכתגובה עניתי לה גאורגיה מאץ'? היא אמרה שהיא מחכה לראות את פרץ היצירתיות שלי. עניתי לה שאני לא עושה יצירתיות, אני מסתפקת בביקורתיות