[NorthernStar]

תנחומיי

אבל כמו שאת עצמך אמרת, זוהי רק משרה אחת, ורק תחילת הדרך. יהיו רבות אחרות, בטח גם טובות יותר.

 

[יעל אפריל]

נכון? יהיו עוד הזדמנויות.

ויהיו עוד תשובות שליליות. זה חלק מהמשחק. תודה.

 

[tulkin]

אמרו כבר הכל....

אבל דחיל רבאכ... ישר להסתכל על החיובי? בלי לשקוע ולו לרגע קט במרה שחורה ודכאונית מעל דפי הפורום? אפילו לא קצת? אפילו לא קצת התחשבות באנשי הפורום שרוצים לעזור ולתמוך ולתת עצות... ישר את מפציצה אותנו ביתרונות?

ברצינות... אני מסכים עם פלפל ומצטרף להערצה של האופטימיות שלך. והכל יסתדר בסוף. איך לא....

 

[רוקדת בשחקים]

מצטערת לשמוע ../images/Emo10.gif

ושאפו על רשימת היתרונות שהצלחת למצוא

נדמה לי שהעקרון המוביל כאן הוא לנסות לנסות ו...לנסות, ואז עוד קצת לנסות ולנסות, עד שמוצאים משהו מתאים נשמע לי שאת בדרך הנכונה להצלחה

 

[יעל אפריל]

תודה.

 

[יעל אפריל]

אל תדאג ../images/Emo8.gif

כבר כמה ימים שאני משוכנעת שלסיים את הדוקטורט זה למעלה מיכולתי. אין סיכוי שאצליח. אני מכירה את עצמי - בכל פעם שהדברים שאני עושה נראים לי קשים מדי, סימן שאני מדוכדכת. אבל דכאון או לא - עדיין יש דוקטורט לעשות ואני עומדת בגבורה בפיתוי למחוק קבצים ולנסח מכתב יפה של עזיבה. אה, וגם אחרי כל פעם שבה שואלים מה מצב המשרה ועניתי, אני יוצאת מאיפוס לחצי שעה לפחות. ואתמול בכיתי אחרי שראש המסלול אמר לי שבשנה הבאה לא אלמד כאן (אי אפשר להגיד 'אולי'? להעמיד פנים שבשנה הבאה אמנם נגמרות לי המלגות אבל לא זורקים אותי לגמרי החוצה?). וגם אתה. חייב להפריע לתדמית שלי כאופטימית טוטלית. באמת. קצת חמלה.

 

[ניצת הגפן]

את נהדרת!

יעל, ראשית - אני בהחלט מבינה את הבאסה ועוד יותר - מזדהה. קרה לי דבר דומה (בערך) בשבוע שעבר, ו.... הנה ההסבר ל -למה את כל כך נהדרת, ולה אין סיכוי שלא התקבלת כי את לא טובה אלא פשוט כי זה לא הדבר הנכון- אני אפילו לא חשבתי לספר למישהו על ה"כישלון לכאורה" הזה שלי.. ואת - בשיא הפתיחות - סיפרת. מה שזה אומר מבחינתי הוא ש: א. את כל כך בטוחה בעצמך ובידע שלך וביכולת שלך, ובמעמקי הלב, למרות הדחייה הזו, את יודעת שאת בהחלט שווה וראויה ולכן את יכולה להיות לגמרי לא בלחץ ב. שאת יודעת להתמודד עם זה נהדר, ואת יודעת לשמר על פרופורציה ואיזון, וזה לפעמים הדבר הגדול באמת ושני הדברים שאני רוצה להוסיף, גם הם כבר נאמרו בצורה זו או אחרת: שאין שום ספק שכמו שאמרו כאן מאמי וכוכב הצפון ועוד - שבטוח שזה לא היה מיועד לך (או שעוד ישתנו דברים, אם זה דווקא כן...) וגם ש... כל עכבה לטובה ולכן - תני לזמן לעשות את שלו. אני תמיד חושבת במקרים האלה על זה שכשהלכתי לעבור טסט נהיגה ראשון, היה לי בוחן שהיה ברוגז עם המורה לנהיגה שלי ולכן באופן שיטתי הכשיל את התלמידים שלו. אני הייתי ביניהם. והייתי כל כך מאוכזבת, זה היה אולי הכישלון הראשון שלי בחיים. וכל כך נעלבתי, שהגשתי ערעור עליו. כי לא הייתי מוכנה לעבור ב"טסט שני" כי הרגשתי שזה לא מתאים לי... הערעור אמנם נתקבל, והוציאו אותי לטסט חוזר ו... את יודעת מה, אני עד היום אומרת לעצמי (ואמרתי את זה גם מייד אז, ייאמר לזכותי..) שבטסט השני ואחריו - נהגתי הרבה הרבה הרבה יותר טוב. בלי ספק! ובדיעבד - אפילו שמחתי שהוא הכשיל, כי נוצרה לי הזדמנות לבוא יותר מוכנה, יותר בשלה, יותר יודעת, ובעיקר - מודעת לערך של עצמי כי בניתי לעצמי "סיבות עידוד" - (כמו שאת עשית כאן ניתוח של הסיטואציה - הבנת שאת במקום טוב מאוד , את יודעת שיש לך ממליצים, את יודעת שעצם המועמדות למשרה הזו היא כבר סוג של מעמד מקוּדָם ואולי פותחת דלתות אחרות שלא חשבת עליהן בכלל - רגע, עליתי כאן על עוד יתרון.

.. ) בקיצור - אני גאה בך על דרך ההסתכלות, ואני בטוחה שכשתימצא המשרה שאליה תתקבלי - היא תהיה המתאימה לך ביותר!

 

[יעל אפריל]

../images/Emo140.gif

כל כך הרבה תמיכה ועידוד קיבלתי כאן בפורום בשלבים השונים של המועמדות, שהרגשתי חייבת לפחות לעדכן. ההשתפכות מעבר לכך - היא בשביל תשומת הלב והעצות. זה נורא מקל. אני לא יכולה להתעלם מהכשלונות שלי, פשוט לא מצליחה, אז מה שנותר זה לדלות מהם משהו טוב או להצליח להפוך אותם לחוויה לימודית. אני לא אוהבת את 'כל עכבה לטובה' וחבריו. אני חושבת שלפעמים נכשלים במשהו וזה לא בגלל שמשהו טוב יותר מחכה בהמשך. כשאני מסתכלת על ההצלחות והכשלונות שלי לאורך השנים, אני לא יכולה שלא לחבב את אלו ואלו - הם הביאו אותי למקום שבו אני נמצאת ביום, שעל פי רוב מוצא חן בעיני מאוד. למשל, אם הייתי מקבלת מלגות שהיו מספיקות לי למימון מלא של המחיה בלונדון, לא הייתי מכירה את בעלי. אבל באותה מידה יכולתי לא לנסוע ללימודים בחו"ל ועדיין לא לפגוש אותו. אני לא חושבת שמשהו טוב יותר מחכה לי מעבר לפינה. מסביבי אני רואה דר' צעירים שמחפשים, במשך שנים, דרך להתפרנס מבלי לעזוב את התחום. אני מכירה חוקרים מצויינים שמחפשים פוסט שנתיים, שלוש. ימים יגידו אם אני פסימית או מציאותית. ומשהו נוסף - איזה יופי סעיף א' שלך. לא חשבתי ככה על הדברים. תודה.

 

[d a p h n a]

בעקרון אמרו את כל הדברים החכמים שהיו לי להגיד

אבל

, ואני בטוחה שבסוף הכל יסתדר, למרות ש"שבע המידות הרעות" עדיין נמצא על מדף הספרים לקריאה עתידית אצלי.

 

[יעל אפריל]

תודה. וזה באמת ספר שכיף לקרוא מתוך האקדמיה.