Just Shira XD
New member
../images/Emo100.gif../images/Emo63.gifAll About You-פרק 34../images/Emo63.gif../images/Emo100.gif
איכשהו הצלחתי להאריך את הפיק בעוד שני פרקים ועכשיו יש לו 46 פרקים DD: תודה לכל הבנות שקוראות ומגיבות
הפרקים הקודמים: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=1238&MessageId=124652684 שורות אחרונות: "אחריך מאדם" דאגי חייך חיוך מתוק ואלי נזכרה ביום ההוא שדאגי בא לאסוף אותה לפגישה אצל טום, יום אחרי שהתקבלה לסופר רקורדס, ואמר בדיוק אותו דבר, עם בדיוק אותו חיוך. היא צחקה והתקדמה לעבר הסירה. דאגי היה ג'נטלמן ועזר לה לעלות. הוא הפעיל את המנוע והם התחילו לשוט. לפתע דאגי אחז בידה של אלי. "אלי יש משהו שאני רוצה לשאול אותך" הוא אמר ברצינות וירד על ברך אחת. פרק 34 אלי הסתכלה עליו מופתעת, לא מבינה מה הוא עושה. דאגי הוציא קופסה קטנה ואדומה מכיסו. "מה? דאגי.." אלי אמרה בבלבול. "אליסון, האם את.." דאגי התחיל לומר. לבה של אלי פעם בחוזקה. דאגי פתח את הקופסה ובתוכה היה מפתח. "האם את רוצה לעבור לגור איתי?" דאגי שאל במבט מבויש. חיוך גדול הופיע על פניה של אלי. היא קפצה על דאגי בחיבוק גדול. "כן! כן אני רוצה!" היא צחקה ונישקה אותו. "ישששש!" דאגי היה מאושר ונישק אותה ארוכות. "תגיד לי אתה נורמלי??" אלי דחפה אותו קלות "הלחצת אותי!" "הוו את חשבת על.." דאגי התחיל לומר. "חתונה!" שניהם אמרו ביחד וצחקו. "אין מצב" אלי אמרה. "ממש לא" דאגי הוסיף. "אנחנו לא מוכנים" הם אמרו ביחד והתחילו לצחוק. "אבל.." דאגי עצר את הצחוק ותפס את ידה של אלי. "אני רוצה שתדעי, שכשאני אתחתן, זה יהיה איתך" דאגי הביט לתוך עיניה. "הו דאגי.." אלי חייכה ונישקה אותו "אני אוהבת אותך". ** מאוחר יותר בביתו של דני ** "מה אתם רוצים?" דני הבחין באלי ודאגי כשנכנסו. "סתם.. כלום" הם הסתכלו אחד על השנייה בערמומיות. "את תעסיקי אותו, אני אחפש למעלה" דאגי לחש לאלי ורץ לקומה השנייה. אלי התיישבה ליד דני על הספה, בעודו משחק עם עצמו פלייסטיישן. "אני רואה שאתה עדיין גרוע" היא גיחכה. "היי היי! בבית שלי לא צוחקים עלי" דני אמר ובדיוק אז נפסל. "טוב צודקת, אני באמת לא משהו" הוא צחק. "אז מה.. מה עם קייט?" אלי שאלה. "דיברתי איתה היום בטלפון וקבענו להיפגש הערב. אני הולך להגיד לה מה אני מרגיש" דני הסמיק. "יאיי איזה יופי! שיהיה בהצלחה!" אלי חיבקה אותו. "תודה. כל זה לא היה קורה לולא את" דני אמר ונשק לה בלחי. תוך כדי אלי הבחינה בדאגי יורד עם מחליק השיער בידו ומסמן לה שתבוא מהר. "טוב דני, אני חייבת לזוז, היה נחמד לדבר, ביי" אלי אמרה במהירות ורצה אל דאגי, ושניהם יצאו מהבית צוחקים. "מוזרים.." דני חשב לעצמו והמשיך לשחק. "יופי גאון שלקחת את המחליק, אבל מה נעשה איתו עכשיו?" אלי גיחכה כשהיו בחוץ. "חשבתי שתכננו להחליק לדני את השיער לא?" דאגי לא הבין. "כן, אבל איך?" אלי גלגלה את עיניה. "אוהה, לא חשבתי על זה" דאגי נראה מהורהר. "נחשוב ביחד" אלי טפחה על כתפו ואז צלצל הטלפון של דאגי. "זה היה טום, הוא אומר שכולם באים אליו לסרט" דאגי אמר כשניתק. "אז בוא נלך להגיד לדני" אלי הציעה והם נכנסו חזרה. "אלוהים אדירים! למה נתתי לך את המפתח למה?!" דני צעק כשראה שוב את דאגי. "כי אתה אוהב הפתעות בצורה של ילד קטן ובלונדיני" דאגי צחק "יאללה בוא הולכים לטום". "אוקיי אבל לא להרבה זמן, יש לי דייט עם קייט" דני אמר ונעמד. "אה חרוז!" דאגי קרא. "נכון גאון קטן של אמא" דני גיחך וגלגל את עיניו ושלושתם הלכו לביתו של טום. ** בבית של טום ** הארי כבר היה שם וכשדני, דאגי ואלי הגיעו טום הפעיל את הסרט וכולם התיישבו לטחון פופקורן. דאגי ישב על הכורסה שלו, דני שכב על השטיח וטום והארי על הספה כשאלי ביניהם, כמעט נרדמת על כתפו של הארי. נשמע צלצול בדלת וטום קם לפתוח. "תעצור את הסרט" טום אמר לדאגי. "כן בטח" דאגי גיחך וכולם המשיכו לצפות. "טומי" ג'יובנה עמדה בדלת, בוכה. היא חיבקה את טום בחוזקה. "ג'יו מה קרה? למה את בוכה??" טום לא הבין וחיבק את ג'יו, מלטף את שיערה. "אנחנו צריכים לדבר" היא הסתכלה עליו בעיניים נפוחות. טום העיף מבט אחורה אל חבריו. הם בכל מקרה לא הקשיבו, וגם אם כן, אין לו מה להסתיר מהם. "מה יש?" הוא שאל בדאגה והסתכל אל תוך עיניה החומות. "אני.. אני.. בהריון" ג'יובנה בכתה לתוך כתפו. טום לא זז. למשמע דבריה של ג'יו הוא נשאר קפוא במקום. דאגי עצר את הסרט, דני התיישר, אלי הרימה את ראשה והארי שמט על הרצפה חופן גדול של פופקורן. "מההההההההה?!" הם צעקו כולם יחד כששמעו מה ג'יו אמרה. "ג'יו זה נהדר, למה את בוכה?" טום התעשת וחיבק אותה בחיוך קטן. "מה? אתה רציני?" ג'יו הסתכלה עליו וניגבה את דמעותיה. "כן בטח! אני הכי רציני בעולם!" טום הרחיב את חיוכו וליטף את פניה. "אני.. פחדתי שלא תשמח.. שלא תרצה ילד" ג'יו אמרה והשפילה מבטה. "מה פתאום?? ילד ממך זה הדבר הכי נפלא בעולם! אני מאושר!" טום הרים את ג'יו וסובב אותה באוויר. "וואו טומי אני כל כך שמחה לשמוע!" ג'יו חיבקה אותו בחוזקה. "אני אוהב אותך" טום נישק אותה ארוכות "וגם אותו" הוא ליטף את בטנה של ג'יו בחיוך. "או אותה" היא תיקנה אותו וצחקה. "אוווווווווווווווו" קראו כולם מהסלון וג'יו וטום צחקו. "מזל טוב!" הם רצו אליהם וחיבקו אותם בשמחה. "אני לא מאמין שאתה הולך להיות אבא!" הארי חיבק את טום. "אני בעצמי לא מאמין שאני עומד להיות אבא!" טום צחק. "אוקיי, אני לא מרגיש כל כך טוב.." הוא התכופף והניח את ידיו על ברכיו. "טומי אל תדאג, נעבור את זה ביחד, אל תילחץ" ג'יו נישקה אותו. "כן את צודקת.." טום מלמל וניגב זיעה ממצחו. הוא לא קלט שהוא עומד להיות אבא. עוד מעט יהיה ילד קטן שהוא יצטרך לשמור עליו, להאכיל אותו, לשחק איתו, לחנך אותו, לפרנס אותו.. "מהר חבר'ה! חזרה! עכשיו!" טום צעק ורץ לגיטרה שלו. "מה? על מה אתה מדבר?" דאגי לא הבין. "הרגע גילית שאתה עומד להיות אבא ואתה רוצה לעשות חזרה?" דני גירד בראשו. "שמע, עוד.. כמה חודשים?" טום הפנה את מבטו לג'יו. "8 חודשים. אני בחודש הראשון" ג'יו חייכה וליטפה את בטנה. אלי חיבקה אותה. "כן, שמונה חודשים, אני עומד להיות אבא. עומד להיות כאן תינוק שצריך לפרנס. חייבים להיות הכי טובים בשביל למכור מלא דיסקים וכרטיסים להופעות כדי להרוויח הרבה כסף ולגדל את הבן שלי הכי טוב שאפשר!" טום אמר. "אויש טום" ג'יו ניגשה אליו וחיבקה אותו. היא ליטפה את שיערו החלק שהיה מפוזר על עיניו והרגיעה אותו. "לא אני ולא הילד או הילדה שלנו יצטרכו כל כך הרבה כסף. מה שיש לנו עכשיו זה מספיק בהחלט ואפילו יותר מדי. כל מה שהתינוק יצטרך זה אותך- את אבא שלו" היא חייכה אליו. טום נרגע. הוא חשב על זה לרגע, על תינוק קטן שאומר "אבא". דמעה זלגה על לחיו. "איזה יופי.. יהיה לנו תינוק.. יהיה לנו תינוק!" טום צעק ונישק את ג'יובנה. אחר כך כולם פתחו בקבוק שמפניה שטום שמר לאירועים מיוחדים והרימו לחיים. "לחיי ג'יובנה!" הארי אמר. "לחיי טום!" דאגי הוסיף. "ולחיי הילד המקסים שיהיה להם!" דני חייך. "או הילדה" אלי תיקנה אותו וכולם הרימו לחיים, צוחקים ומאושרים. פרק 35 בהודעה הבאה
איכשהו הצלחתי להאריך את הפיק בעוד שני פרקים ועכשיו יש לו 46 פרקים DD: תודה לכל הבנות שקוראות ומגיבות
פרק 35 אחרי הרמת הכוסית דני עזב את ביתו של טום והלך לדייט שלו עם קייט. דני בחר לא לקחת אותה למקום רגיל כמו מסעדה או סרט, אלא למקום האהוב עליו בכל לונדון. כשהגיע קייט כבר הייתה שם, חיכתה לו על הספסל עם הידיים בכיסים, קופאת מקור. "היי" דני אמר והתיישב לידה. "היי" קייט חייכה אליו. "מצטער שביקשתי להיפגש כאן ולא במקום עם חימום" דני אמר. "אין שום בעיה, זה מקום ממש יפה" קייט השיבה. הם ישבו ליד הפסל של פיטר פן בגני קנסינגטון. הפסל היה אפור בדמותו של פיטר פן וסביבו הרבה חיות יער קטנות וחמודות. הילדים בפארק מבלים שעות ליד הפסל, מנסים לספור את החיות אך ללא הצלחה. בזמן שקייט ודני היו שם, לא היה אף ילד בסביבה. "אז למה הבאת אותי לכאן?" קייט שאלה את דני והסתכלה לתוך עיניו התכולות במבט חודר. אפו המנומש הפך אדום מהקור והיא חייכה. "זה המקום שאני הכי אוהב בלונדון ורציתי לחלוק אותו איתך" דני חייך אליה. "אני יכול לשבת כאן שעות ולהסתכל על הפסל הזה. לכאן אני בא כדי לחשוב, להיות קצת לבד. כמה מהשירים שלנו כתבתי כאן" דני הסביר והתקרב עוד קצת לקייט. "ועל מה אתה חושב כשאתה בא לכאן?" קייט הסיתה קבוצת פוני שנפלה על עיניה אל מאחורי אוזנה. "על כל מיני.. לפעמים.. אני חושב גם.. עליך.." דני אמר במבט מבויש. קייט ראתה שהוא מסמיק. "מה?" היא חייכה. היא לא הכירה את הצד הזה בדני. הרגיש, הישיר אפשר לומר. לבה פעם בחוזקה. דני הרים את מבטו והסתכל על קייט. הוא התקרב אליה ורכן לנשקה. קייט עצמה את עיניה והרגישה את שפתיו של דני על שפתיה. כשניתקו דני ליטף את לחיה, בלי לומר מילה. קייט חייכה ודני נישק אותה שוב. "אז.." דני אמר כשניתקו. "מה..?" קייט שאלה. "אנחנו ביחד עכשיו?" הוא שאל בחיוך מבויש. קייט צחקה מעט. "מה, לא?" היא נישקה אותו. ** למחרת ** "שלום, הגעתם לטום וג'יובנה. אנחנו לא בבית כרגע. נסו יותר מאוחר, ביי". "טוב, ננסה את דני" ריצ'ארד חשב לעצמו וחייג לדני. "לא יכול לדבר עכשיו. תשאירו הודעה ואני אחזור אליכם אחר כך" ריצ'ארד שמע גם את התא הקולי של דני. אחר כך הוא ניסה גם את הארי ודאגי. אף אחד מהם לא ענה. "איפה הם לעזאזל?!" ריצ'ארד מלמל לעצמו והחליט ללכת אליהם בעצמו. "דני! תפתח את הדלת!" ריצ'ארד דפק על דלתו של דני. "ריצ'ארד? מה הוא עושה כאן?" דני ניגש לדלת ופתח אותה כשהוא לובש רק מכנסי ג'ינס ארוכות. "היי ריץ', מה קורה גבר?" דני חייך. "לא משהו, בשל הסיבה שאף אחד מכם לא עונה לי!" ריצ'ארד אמר בעצבים ונכנס לביתו של דני. "השעה 9 בבוקר, כולם ישנים" דני שפשף את עיניו בעייפות. דני נשאר ער כל הלילה. אחרי שהחזיר את קייט לביתה הוא לא הצליח להירדם מרוב התרגשות ומחשבות. "תגיד, מתי חזרת?" דני שאל אותו והתיישב על הספה. "לא מזמן ואנחנו חייבים להתחיל לעבוד על הדיסק של אלי ועל מסע ההופעות שלכם שיהיה עוד כמה חודשים" ריצ'ארד אמר. "טוב, לגרור אותם מהמיטה יהיה קשה, אבל נתמודד" דני לבש חולצה, נעל נעליים ושניהם יצאו. את הארי לא היה בעיה להעיר, הוא טיפוס של בוקר. עם דאגי זה היה קצת יותר קשה. "תשאיר את זה לנו" דני והארי חייכו בערמומיות והשאירו את ריצ'ארד לחכות בחוץ. "אני את דאגי, אתה את אלי. בספירה שלי" דני והארי נעמדו בשני צידי המיטה. דני תפס את דאגי והארי תפס את אלי. "מוכן? שלוש ארבע ו.." דני ספר בשקט ושניהם הרימו אותם בבת אחת. "מה? דני? מה אתה עושה?" דאגי אמר בישנוניות. "בוקר טוב דאגלס" דני חייך וזרק אותו בחוזקה על המיטה. "הארי?" אלי אמרה גם היא מנומנמת, לא מבינה מה קורה. הארי התחיל לסובב אותה באוויר וצחק. "הארי! תוריד אותי! לא על הבוקר!" אלי קראה ודפקה באגרופיה על חזהו של הארי. בסופו של דבר גם הוא זרק אותה על המיטה. "אבל למה להתעלל בנו? למה?!" דאגי התבכיין. "יכולתם פשוט ללחוש לנו 'בוקר טוב' עד שנקום" אלי שפשפה את עיניה מעייפות וקמה מהמיטה. "כן בטח! ומה מצחיק בזה?" הארי גיחך. "מותר לדעת למה ההתעללות?" דאגי לבש את מכנסיו. "ריצ'ארד חזר ואנחנו חייבים להתחיל לעבוד" דני הסביר ואלי סובבה אליו מיד את מבטה. "להתחיל.. לעבוד?" היא בלעה את רוקה. "כן אלי" הארי חייך "סופסוף מתחילים לעבוד על האלבום שלך" הוא טפח על כתפה. "וגם על הסיבוב הופעות שלנו" דני הוסיף "יאללה בואו, עוד צריך להביא את טום". החבורה יצאה מביתם של דאגי ואלי אל ביתם של טום וג'יו. אחרי חצי שעה של דפיקות בדלת וטלפונים שלא נענו, הם התייאשו והחליטו לנסוע לבד לאולפן. אולפן ההקלטות היה במבנה של 'סופר רקורדס' ושם גם המשרדים שלהם. זה היה מבנה יחסית גדול במרכז לונדון. אלי זכרה טוב מאוד את הבניין הזה, שם היא פגשה לראשונה את מקפליי ואת דאגי. שם היא שרה מולם ושם היא התקבלה לחברת הקלטות. במקום הזה ממש, חייה השתנו לנצח. "אוקי אז ככה זה הולך לעבוד- דני והארי הולכים לחדר הישיבות כי הצוות כבר מחכה לכם שם בקשר למסע ההופעות ואלי ודאגי באים איתי להמשיך לחפש את טום. אי אפשר בלעדיו" ריצ'ארד הסביר את מהלך העבודה. הקבוצה התפצלה כשדני והארי עלו במעלית אל חדר הישיבות, ודאגי, אלי וריצ'ארד התקדמו לעבר הדלת כדי למצוא את טום. "אוחח טום הזה! לאן הוא נעלם??" דאגי אמר בכעס כשלפתע טום הופיע מולם, לחיו סמוקות והוא מתנשם בכבדות. פרק 36 בהודעה הבאה
