מי מאמינה בעקרון הרצף ?

dana29

New member
קראתי את עיקרון הרצף בהריון

ותאורטית נראה לי שכך אגדל את ילדיי.....מנשא, הנקה לפי ביקוש, שינה משותפת, ולסמוך על התינוק שיודע מה הוא רוצה ומבקש זאת, ולכבד אותו ואת מה שהוא דורש/רוצה. אז במציאות אני לא מיישמת הכל, בעיקר כי הבנתי שמה שאי אפשר לעשות באופן הכי טבעי, והוא מבוסס רק על אמונות, לא הגון כלפי כל הצדדים. אז אני מניקה בכל הזדמנות, עכשיו כבר בלי לשאול שאלות, אם מור לא מעוניין הוא לא יינק, אני משתדלת להיות קשובה ולא לכפות שום דבר על מור, לינה משותפת לא מיישמים אצלנו, ואני שלמה עם זה, וכמה שאני יכולה (פיזית, ונפשית) אני מסתובבת עם מינשא. לפעמים עליי להודות אני חייבת ניתוק פיזי ממור ע"מ לחדש כוחות.
 
../images/Emo104.gif לא מאמינה בקיצוניות לכאן או

לכאן. הכי חשוב שכל אחת ואחד יעשה מה שמתאים לו, מבלי לבטל את עצמו ותוך כדי ראיה עכשוית ועתידית של טובת הילד. חשוב מאוד להציב גבולות לילד. מי שקצת למדה פסיכולוגיה, עם דגש על הגיל הרך, יודעת שגבולות לילדים זה דבר ברור. העולם הוא ענק ומפחיד, וללא הגבולות שנציב להם, הם ילכו לאיבוד. ילד צריך לדעת שהוא מונח במיטתו כשהוא עיף, לדוגמה, והוא נרדם במיטתו. אבל זה נכון לגיל החל מ-5 חודשים ולא לגיל שבועים וחצי. וגם-להרים את הילד על הידים זה לא פינוק, זה צורך שלו (וגם שלנו). וגם-מה רע בפינוק? מה? אנחנו לא אוהבים להתפנק? זוהי דעתי האישית. סיגל של שגיא שמאוד אוהב ידים, אבל גם אוהב להיות במיטה שלו סתם ככה.
 
למעלה