קדימה, אתגר
- פותח הנושא Yuli Gama
- פורסם בתאריך
HobbitGirl
New member
מכשפה
עוד רגע הם יכנסו. תחילה הוא, אחר-כך ג'וליאן, השוליה. אחריהם האיכרים נושאי הלפידים. אותם איכרים החורשים את שדותיהם ביום ומכים את נשותיהם בלילה. הם יתפסו אותי, ויובילו אותי החוצה. בכיכר כבר הכינו את המוקד, וההמונים מצטופפים סביבו. זה זמן רב שלא היה בכפר שלהם אירוע משמח כל-כך. כשיביאו אותי לשם הכרוזים יתקעו בחצוצרות שלהם, והוא יעלה לבימה. הוא יסתכל ממעל על האיכרים שסביבו, ויקריא את גזר הדין לקול תרועותיהם. רק ילדה אחת, ביתו של אחד האיכרים, תישיר אלי מבט, ותשתוק. עוד תשע שנים גם היא תעמוד שם, ביום חורפי ומושלג כמו זה, וילדה אחרת תסתכל לתוך עיניה, רגע לפני שתתכלה בלהבות. אז הם יקשרו אותי למוקד, ומהשרביט שלו ישלח הברק. הבזק קצר, שדי בו כדי להצית את העץ היבש, הצמא לחום. החיזיון נעלם. הדלת נפתחת והם נכנסים. מי שהיה בעלי מנער את השלג מעל גלימת האינקוויזיטור-המכשף השחורה שלו, ובעיניו מופיע ברק הניצחון. "תפסתי אותך, מכשפה". התעוררתי במערה. הייתי עדיין קטנה וחלשה, והנוצות שלי - דהויות ופרועות. עברו כמה ימים עד שהתאוששתי קצת והתחזקתי. הלידה מחדש נהיית קלה מפעם לפעם, אבל יעברו עוד כמה אלפי שנים עד שאתגבר לחלוטין על ההלם המיידי. פרשתי את כנפי והתמוגגתי למראה הצבע הבוהק שלהן. אדום וזהוב, כמו השיער שלי. הוא תמיד טען שהשיער הזה שלי מסגיר ישר את זרע הפורענות שנבט בנפשי החוטאת והעלובה. בפעם הבאה אסווה אותו טוב יותר. פסעתי ממחבואי והמראתי משם. להתראות, עד השריפה הבאה.
עוד רגע הם יכנסו. תחילה הוא, אחר-כך ג'וליאן, השוליה. אחריהם האיכרים נושאי הלפידים. אותם איכרים החורשים את שדותיהם ביום ומכים את נשותיהם בלילה. הם יתפסו אותי, ויובילו אותי החוצה. בכיכר כבר הכינו את המוקד, וההמונים מצטופפים סביבו. זה זמן רב שלא היה בכפר שלהם אירוע משמח כל-כך. כשיביאו אותי לשם הכרוזים יתקעו בחצוצרות שלהם, והוא יעלה לבימה. הוא יסתכל ממעל על האיכרים שסביבו, ויקריא את גזר הדין לקול תרועותיהם. רק ילדה אחת, ביתו של אחד האיכרים, תישיר אלי מבט, ותשתוק. עוד תשע שנים גם היא תעמוד שם, ביום חורפי ומושלג כמו זה, וילדה אחרת תסתכל לתוך עיניה, רגע לפני שתתכלה בלהבות. אז הם יקשרו אותי למוקד, ומהשרביט שלו ישלח הברק. הבזק קצר, שדי בו כדי להצית את העץ היבש, הצמא לחום. החיזיון נעלם. הדלת נפתחת והם נכנסים. מי שהיה בעלי מנער את השלג מעל גלימת האינקוויזיטור-המכשף השחורה שלו, ובעיניו מופיע ברק הניצחון. "תפסתי אותך, מכשפה". התעוררתי במערה. הייתי עדיין קטנה וחלשה, והנוצות שלי - דהויות ופרועות. עברו כמה ימים עד שהתאוששתי קצת והתחזקתי. הלידה מחדש נהיית קלה מפעם לפעם, אבל יעברו עוד כמה אלפי שנים עד שאתגבר לחלוטין על ההלם המיידי. פרשתי את כנפי והתמוגגתי למראה הצבע הבוהק שלהן. אדום וזהוב, כמו השיער שלי. הוא תמיד טען שהשיער הזה שלי מסגיר ישר את זרע הפורענות שנבט בנפשי החוטאת והעלובה. בפעם הבאה אסווה אותו טוב יותר. פסעתי ממחבואי והמראתי משם. להתראות, עד השריפה הבאה.
לא הוגן
יש בקטע הקטן הזה מספיק בשר לסיפור ארוך בהרבה! איפה הוא? לא מתביישת לעורר תיאבון אבל לא להביא את הסיפור
? כתוב פשוט יפה. יש הרגשה של בלבול זמנים בשורה הראשונה של הפסקה השניה. -למה הילדה תהפוך למכשפה? -במה להיות מכשפה בא לידי ביטוי? -מי המספרת? במסגרת סיפור תמונה את לא חייבת לעונות על שום דבר מזה, אבל הקטע כתוב כך שפשוט דורש המשך.
יש בקטע הקטן הזה מספיק בשר לסיפור ארוך בהרבה! איפה הוא? לא מתביישת לעורר תיאבון אבל לא להביא את הסיפור
HobbitGirl
New member
תודה,
אני באמת אנסה "להשמין" את זה קצת. למה להוסיף משפטים לא קל כמו למחוק אותם?!
אני באמת אנסה "להשמין" את זה קצת. למה להוסיף משפטים לא קל כמו למחוק אותם?!
Star Maiden
New member
ממש יפה, אבל...
נורא אהבתי את איך שהסיפור כתוב (את מצליחה להביע די הרבה במאוד מעט מילים) אבל אני חוששת שלא הבנתי כל כך את החלק השני ("התעוררתי במערה..."). לא ברור לי ממש מהי הדוברת: ציפור שקמה לתחייה מהאש? בת אדם שהיא מכשפה? שני הדברים ביחד? יכול להיות שבאמת צריך להמשיך את הסיפור הלאה, ואז הכל יהיה ברור יותר, או שרק אני לא הבנתי? אם כן, אני אשמח להסברים... בהצלחה!
נורא אהבתי את איך שהסיפור כתוב (את מצליחה להביע די הרבה במאוד מעט מילים) אבל אני חוששת שלא הבנתי כל כך את החלק השני ("התעוררתי במערה..."). לא ברור לי ממש מהי הדוברת: ציפור שקמה לתחייה מהאש? בת אדם שהיא מכשפה? שני הדברים ביחד? יכול להיות שבאמת צריך להמשיך את הסיפור הלאה, ואז הכל יהיה ברור יותר, או שרק אני לא הבנתי? אם כן, אני אשמח להסברים... בהצלחה!
HobbitGirl
New member
לא הסברתי טוב מספיק
ניסיתי לשלב בין שריפת המכשפות לבין האגדה על הפניקס (עוף החול?). הדוברת היא הפניקס שלובשת דמות אדם, ובגלל כוחות הקסם שלה מוגדרת כמכשפה. משהו כזה. תודה על התגובה
ניסיתי לשלב בין שריפת המכשפות לבין האגדה על הפניקס (עוף החול?). הדוברת היא הפניקס שלובשת דמות אדם, ובגלל כוחות הקסם שלה מוגדרת כמכשפה. משהו כזה. תודה על התגובה
Star Maiden
New member
על לא דבר
הבנתי עכשיו...
הבנתי עכשיו...
יערה אלרואי1
New member
וואו, זה סיפור ממש טוב...
אהבתי דווקא איך שדחסת את הסיפור לקטן- זה די מייאש לקרוא סיפור ארוך. מאוד מאוד אהבתי את הסיפור... באמת. הכתיבה מצויינת, העלילה מרגשת, מרתקת. אפילו שזה קצר. להתראות, עד השריפה הבאה... וואו. אממ... אין לי הערות, חוץ ממה שכבר אמרו לך- אפשר לעשות מזה סיפור יותר ארוך, אבל רק אם את רוצה. הסוף קצת לא מובן- אבל זה כל כך מוסיף לסיפור, עד שלשנות את זה יהיה כמו להשחית יצירת אמנות. יערה
אהבתי דווקא איך שדחסת את הסיפור לקטן- זה די מייאש לקרוא סיפור ארוך. מאוד מאוד אהבתי את הסיפור... באמת. הכתיבה מצויינת, העלילה מרגשת, מרתקת. אפילו שזה קצר. להתראות, עד השריפה הבאה... וואו. אממ... אין לי הערות, חוץ ממה שכבר אמרו לך- אפשר לעשות מזה סיפור יותר ארוך, אבל רק אם את רוצה. הסוף קצת לא מובן- אבל זה כל כך מוסיף לסיפור, עד שלשנות את זה יהיה כמו להשחית יצירת אמנות. יערה
היום הוא סוף ההווה ../images/Emo29.gif
היום הוא סוף ההווה השענתי את ראשי על ידי, והבטתי לעבר השמיים. האפלה הייתה מוחלטת, שום כוכב לא נצץ אלי משמי הליל. החושך היה כצבע בגדיהם. זיכרון שרדף אותי מאז אותו יום, שב ועלה מול עיני. זה היה יום חורפי, היום האחרון של המאה. היום שאחריו הכול עתיד היה להיות טוב יותר. הם הלכו בבגדיהם השחורים, הארוכים כגלימות, הלכו בדממה מוחלטת, ראשיהם מורכנים. אלו שהכבידו על עתיד כולנו, חלפו תחת המבטים הבוערים של הקהל. הם כולם היו כאן. מגלי העתידות, החוזים, הפותחים בקלפים והקוראים בתה. כל אותם אלו שגנבו את עתידינו, שהעמיסו אותו בדברי שווא וכיוונו אותו לפי רצונם. הגורל הצפוי להם היה רחום מדי. אחרי שיושלם החינוך מחדש הם ישכחו מעברם, ויחיו כמותנו בעתיד החופשי מהתערבות. רחש פתאומי עלה מהקהל, נדחקתי לקדמת שורות האנשים. הנה הם, חשבתי, אלו שמהם הכל התחיל. לעומת שאר ההולכים, צעדו הצוענים בגאווה. לא מסתירים את פניהם, מביטים ישר קדימה. תראו את עתידכם, חשבתי, תראו אותו נגמר. כקולטת את מחשבותיי, הפנתה אלי אחת הצועניות את מבטה בחדות. עיניה הצהובות צומצמו לעברי. "מה" דרשתי, מכווץ את אגרופי. "טיפשים" אמרה "כל כך טיפשים". "טיפשים? אתם עם המילים השקטות שלכם, אתם-" ירקתי הצידה, נזכר בתאונת הדרכים. בגופות הקטנות השכובות לצד הכביש, במילותיה של צוענייה המנבאת לי תקופה קשה. ירקתי שוב. "אתם הורסים את העתיד!" היא ניערה את ראשה, שערה הלוהט מתנופף סביבה. "אנחנו יוצרים אותו" אמרה "אנחנו..." צעקות מהקהל השתיקו את קולה. "היא מודה" צעק מישהו. "מכשפה!" ראיתי את הפחד בעיניה, כאשר קלטה מה עשתה, אבל היה כבר מאוחר מדי. נסוגתי לאחור, נותן להמון להוציא את תסכולו, את תסכולי. זה היה לפני עשרים שנה. ניקינו בדם, באש ובמחיקת זיכרון את העולם מחוזי העתידות. עתידינו היה חופשי. הנבואה האחרונה לתקופתנו הגיעה וחלפה היום בצהריים. הסתכלי לעבר השמיים. "טיפשים" אמרה. "טיפשים" צרחה, בעת שההמון קרע את גופה לגזרים. "טיפשים" לחשתי. אפלת השמיים בלעה כבר את האופק, והתקרבה במהירות. טיפשים.
היום הוא סוף ההווה השענתי את ראשי על ידי, והבטתי לעבר השמיים. האפלה הייתה מוחלטת, שום כוכב לא נצץ אלי משמי הליל. החושך היה כצבע בגדיהם. זיכרון שרדף אותי מאז אותו יום, שב ועלה מול עיני. זה היה יום חורפי, היום האחרון של המאה. היום שאחריו הכול עתיד היה להיות טוב יותר. הם הלכו בבגדיהם השחורים, הארוכים כגלימות, הלכו בדממה מוחלטת, ראשיהם מורכנים. אלו שהכבידו על עתיד כולנו, חלפו תחת המבטים הבוערים של הקהל. הם כולם היו כאן. מגלי העתידות, החוזים, הפותחים בקלפים והקוראים בתה. כל אותם אלו שגנבו את עתידינו, שהעמיסו אותו בדברי שווא וכיוונו אותו לפי רצונם. הגורל הצפוי להם היה רחום מדי. אחרי שיושלם החינוך מחדש הם ישכחו מעברם, ויחיו כמותנו בעתיד החופשי מהתערבות. רחש פתאומי עלה מהקהל, נדחקתי לקדמת שורות האנשים. הנה הם, חשבתי, אלו שמהם הכל התחיל. לעומת שאר ההולכים, צעדו הצוענים בגאווה. לא מסתירים את פניהם, מביטים ישר קדימה. תראו את עתידכם, חשבתי, תראו אותו נגמר. כקולטת את מחשבותיי, הפנתה אלי אחת הצועניות את מבטה בחדות. עיניה הצהובות צומצמו לעברי. "מה" דרשתי, מכווץ את אגרופי. "טיפשים" אמרה "כל כך טיפשים". "טיפשים? אתם עם המילים השקטות שלכם, אתם-" ירקתי הצידה, נזכר בתאונת הדרכים. בגופות הקטנות השכובות לצד הכביש, במילותיה של צוענייה המנבאת לי תקופה קשה. ירקתי שוב. "אתם הורסים את העתיד!" היא ניערה את ראשה, שערה הלוהט מתנופף סביבה. "אנחנו יוצרים אותו" אמרה "אנחנו..." צעקות מהקהל השתיקו את קולה. "היא מודה" צעק מישהו. "מכשפה!" ראיתי את הפחד בעיניה, כאשר קלטה מה עשתה, אבל היה כבר מאוחר מדי. נסוגתי לאחור, נותן להמון להוציא את תסכולו, את תסכולי. זה היה לפני עשרים שנה. ניקינו בדם, באש ובמחיקת זיכרון את העולם מחוזי העתידות. עתידינו היה חופשי. הנבואה האחרונה לתקופתנו הגיעה וחלפה היום בצהריים. הסתכלי לעבר השמיים. "טיפשים" אמרה. "טיפשים" צרחה, בעת שההמון קרע את גופה לגזרים. "טיפשים" לחשתי. אפלת השמיים בלעה כבר את האופק, והתקרבה במהירות. טיפשים.
מה יש להגיד
את נופלת למלכודות קלישאתיים, מישהו צורך מכשפה - וישר יש לינץ'. כשהסיבה לא ממש ברורה, למה? מה הם עשו? מאיפה צמחה כל "התנועה לשחרור העתיד" או איך שאת לא קראת לה בראשך? איך היא התבססה? למה האנשים שבצעו את הלינץ' הם טיפשים? מה קרה? זה נשמע כאילו היה ליקוי חמה, זה קורה, את יודעת. אם חוזי העתיד יוצרים את העתיד והטענה של מצבעי הלינץ' היא שהם מכוונים אותו, הם בעצם צודקקים, לא? הוא שבלי החוזים הזמן יגמר? זה ממש לא ברור. ומה הסיפור אם התאונה? ומה כל כך מיוחד בצוענים? אנקדוטות זה חמוד, אבל גם סיפור לא יזיק, עלילה יכולה להיות דבר ממש נחמד. כל מה שיש פה זה סצנה אחת, והיא לא משהו. תיאור די משעמם עם רגש שלא עובר.
את נופלת למלכודות קלישאתיים, מישהו צורך מכשפה - וישר יש לינץ'. כשהסיבה לא ממש ברורה, למה? מה הם עשו? מאיפה צמחה כל "התנועה לשחרור העתיד" או איך שאת לא קראת לה בראשך? איך היא התבססה? למה האנשים שבצעו את הלינץ' הם טיפשים? מה קרה? זה נשמע כאילו היה ליקוי חמה, זה קורה, את יודעת. אם חוזי העתיד יוצרים את העתיד והטענה של מצבעי הלינץ' היא שהם מכוונים אותו, הם בעצם צודקקים, לא? הוא שבלי החוזים הזמן יגמר? זה ממש לא ברור. ומה הסיפור אם התאונה? ומה כל כך מיוחד בצוענים? אנקדוטות זה חמוד, אבל גם סיפור לא יזיק, עלילה יכולה להיות דבר ממש נחמד. כל מה שיש פה זה סצנה אחת, והיא לא משהו. תיאור די משעמם עם רגש שלא עובר.
ממשיכה, ממשיכה (אחורה, וקדימה) 
פשוט מעניין אותי לדעת עד כמה הרעיון הגולמי לא ברור. ביינתים יש לי אדם אחד שהבין, ושניים שלא הבינו כלל. זה באמת עד כדי כך לא ברור? אפילו מקריאה שניה? אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שאנשים לא מכירים את הקונספט
הסיפור מדבר על משהו שנשמע לי מובן לחלוטין. תמיד מעניין לגלות שאנשים שונים רואים דברים שונים אחרת. תודה! נ.ב אפילו מקריאה שניה?
פשוט מעניין אותי לדעת עד כמה הרעיון הגולמי לא ברור. ביינתים יש לי אדם אחד שהבין, ושניים שלא הבינו כלל. זה באמת עד כדי כך לא ברור? אפילו מקריאה שניה? אני חושבת שהבעיה העיקרית היא שאנשים לא מכירים את הקונספט
תמיד מעניין לגלות שאנשים שונים רואים דברים שונים אחרת. תודה! נ.ב אפילו מקריאה שניה?
הממ...
אני חושבת שהבנתי. (תקני אותי אם אני טועה) החוזים ושות' הם אלה *שיוצרים* את העתיד בנבואות שלהם, ולכן מהרגע שהם אינם והנבואות נגמרו - העתיד נגמר והעולם "מפסיק". האנשים טיפשים כי הם לא הבינו את זה, והם הרגו/שינו את החוזים והצוענים כי חלקים גדולים מהעתיד שהם יצרו/ניבאו היו רעים מאוד. בכל מקרה, זה באמת רק רעיון גולמי בינתיים. תפתחי אותו. זה יכול להיות מעניין
.
אני חושבת שהבנתי. (תקני אותי אם אני טועה) החוזים ושות' הם אלה *שיוצרים* את העתיד בנבואות שלהם, ולכן מהרגע שהם אינם והנבואות נגמרו - העתיד נגמר והעולם "מפסיק". האנשים טיפשים כי הם לא הבינו את זה, והם הרגו/שינו את החוזים והצוענים כי חלקים גדולים מהעתיד שהם יצרו/ניבאו היו רעים מאוד. בכל מקרה, זה באמת רק רעיון גולמי בינתיים. תפתחי אותו. זה יכול להיות מעניין
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.