אמנם לא שירתתי בזמן המלחמה, ואני כולה
ג'ובניק מחורבן, אבל אני חייב להגיד מה אני חושב בקטע, אולי אני אצליח לשנות את החשיבה של אחד מגולשי הפורום כאן. כמו שרשם פותח מהשרשור, זה שכל החיילים עונדים, מוריד מהערך שלה. מקרה של חייל שאיבד את הרגליים שלו או שראה את חברים שלו מתים לא שווה ערך למקרה של חייל ג'ובניק שישב כל היום מול המחשב בקרייה וגירד את הביצים. אם היו עושים הבדלה (בצבע הסיכה למשל או בצורה שלה) בין קרביים, לתומכי לחימה ולג'ובניקים אז הייתי מוצא בענידה של הסיכה זו היגיון, אבל הקטע הוא שהסיכה מסמלת את אותו הדבר עבור אותו אחד שלא עשה כלום כל היום חוץ מלהיות על המחשב, לבין אחד שנפצע במלחמה. אם היו נותנים לתומכי לחימה שנטחנו כל היום עקב המלחמה, אז הייתי מבין (למרות שגם אז לא הייתי עונד אותה). אלו שלא הושפעו מהמלחמה (מבחינת התפקיד שלהם), לפי דעתי לא צריכים לענוד את הסיכה. איפה ההיגיון גם לחלק סיכה על מלחמה רק אחרי שנה ו-3 חודש אחרי שהיא הסתיימה, יותר מ-1/3 שלקחו בה חלק כבר השתחררו.