לא, משום שתרבותית היצירה הזו
שייכת לרוק, וספציפית לפסיכדליה - גם אם זה 'נשמע' לך קלאסית. קול המוסיקה לעולם לא ישמיע דבר כזה, כמו שלא ישמיעו סימפוניות של בטהובן בתחנות רוק. ככלל, אנשי המוסיקה הקלאסית דחו את הרוקנרול. הם קיבלו חלק מהפופ -בעיקר הביטלס - משום שפופ לא איים על ההגמוניה שלהם בתחום התרבות ה"גבוהה". (הביטלס גם עבדו עם מפיק - ג'ורג' מרטין - שלו השכלה מוסיקלית פורמלית ברמה שהיתה מקובלת עליהם). אבל הם דחו את הרוק המבוסס על בלוז ופולק - מסורות שערכיהן שונים ולעיתים סותרים את אלו של המוסיקה הקלאסית. מנקודת המבט הקלאסית, זוהי מוסיקה 'נחותה' - לא מספיק מורכבת, לא מספיק אקדמית, לא דורשת ידע מוקדם במוסיקה או מיומנות טכנית מיוחדת, ולכן לא "נחשבת". גם מלחינים, מבצעים ומפיקים שנראים בעינינו גאוניים - החל מפיל ספקטור, דרך בריאן ווילסון, אריק ברדון או סטיב מאריוט (אם לתת כמה דוגמאות) - לא זכו להכרה או הערכה מצדם. וגם הצד השני של המטבע נכון: נסיונות לאלבומי "מחווה" סימפוניים לאמני רוק נראים ונשמעים מגוחכים, רוב הזמן, ונתפשים כמוצרים נחותים, הן מצד אוהדי הרוק, והן מצד מוסיקאים קלאסיים. אפילו אלבומי "מחווה" כאלו, לא יושמעו בקול המוסיקה ודומיו, לא כל שכן Saucerful בעצמו. (היסטורית ותרבותית, אלבומי-מחוה אלו שייכים לתחום ה-Easy Listening - לא רוק, ולא מוסיקה קלאסית). כ"כ, למיטב הבנתי, לפלויד לא היו שום יומרות "קלאסיות" כאשר כתבו את היצירה. היא נכתבה - כמו שנכתבו מרבית הקטעים שלהם עד אמצע שנות השבעים - בחלקים, כאשר על כל חלק עבדו בנפרד כקטע בפני עצמו. החיבור בין הקטעים נעשה רק בסוף. לא היתה מחשבה מכתחילה שזו תהיה "יצירה בחלקים", ולא ידוע לי אפילו על השפעות קלאסיות בכתיבתה. אשמח אם תביא לי מקורות סותרים, ואז נחכים כולנו.