.......?

[sad]

.......? ../images/Emo107.gif

 

[ניצן16]

../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif ../images/Emo79.gif

 

[sad]

../images/Emo68.gif ../images/Emo68.gif ../images/Emo68.gif

ומה שלומך חמודה? מצחיק, כשחשבתי איזה סימן להכניס, חשבתי על התווים בסוך הכנסתי את הכלב, סתם בשביל לעשות קצת כבוד לכלבה שלי

 

[sad]

אני מסתכלת על השורות המתחלפות

בראש הכיתובים, ורואה דברים שרחלי27 כתבה וחושבת פתאום, איפה היא ומה שלומה, ואיפה תותי

 

[ניצן16]

היי!!

אני בסדר גמור. לא שמתי לב שאת עדין פה כי הייתי "שקועה" בכתיבת ההודעה הנ"ל. גם אני חושבת על אלו שהיו אתנו ועזבו, מסיבות שונות. ואני מתלבטת אם זה סימן טוב, או רע. ומה איתך?

 

[sad]

כמו שאמר יודופוליס ליפשיץ

שאני לא בטוחה שהוא כבר מתקופתך: אין דאגה, המצב יכול להיות הרבה יותר גרוע ובאמת המצב נהיה הרבה יותר גרוע האמת שזה לא כך באמת, והאמת , שהאמת היא שהכל סטטי, מדשדש, לא נח ולא זע באמצע וזה טוב או רע?

 

[ניצן16]

הממממממ...

איזו שאלה קשה!!! ממש קשה לי לקבוע. כי מצד אחד כל עוד אתה במצב סטטי, אז זה כן טוב, כי אתה מאוזן- וזה הרי השאיפה שלנו, לא? אבל מצד שני- אז יש את היראה מהנפילות המוכרות והמעצבנות האלו. מה אני אגיד לך- לא יודעת... ובקשר למה שאמר יודופוליס ליפשיץ- אני מסכימה לגמרי. היו לי מצבים בהם חשתי שלא יכול להיות יותר גרוע. למשל כשקלטתי שאחות שלי נפטרה... אבל בדיעבד, אני יודעת שתמיד יכול להיות יותר גרוע. וזה קצת מנחם...

 

[sad]

האופטימיות האופטימיות שלך....

, באמת עושה לי משהו טוב ומפתיעה אותי שזה קיים כי אני פסימית מבטן אבל לא מלידה ומתרגשת לקרוא את זה, חושבת שזה חשוב ואפילו מקנאה תגידי את חושבת שזה קשור לאיזו תפיסת עולם כללית שלך שהכל נקבע מלמעלה ורק הרשות נתונה ולא החובה צריכה מרשם, מודה שלא מסוג הכתבה, אני מאלה שבלשון עדינה, זה לא מדבר אלי אבל אם יש לך איזה ספר מתכונים לאופטימיות זהירה אפילו, אנא, ספרי לחבריך

 

[אחת מהצד]

את יודעת מה זה אופטימי שנכווה?

 

[sad]

נו, מה?

 

[אחת מהצד]

פססס.......ימי (אאוץ´) ../images/Emo119.gif

 

[sad]

../images/Emo121.gif

 

[ניצן16]

את יודעת,

את לא הראשונה שאומרת לי שאת מקנאת בי בגלל האמונה שלי. אנשים אומרים שזה עוזר בתהליך של הקבלה שאהובך מת/נפטר. אני מסכימה עם זה. נראה לי שזה קשור מאוד לתפיסת העולם שלי. ושלא תחשבי שכל התפיסה שלי מקובעת וידועה לי. בדיוק היום היה לי שיעור בבי"ס על כל הענין הזה, וחלק דברים שהמורה אמרה היה לי קשה לקבל. יש לי אלפי שאלות ותהיות, ואני בכלל לא תמיד מסכימה עם כל מה שאומרים לי. הרבה פעמים קשה לי לקבל כל מיני דברים. אבל אני חושבת שהאמונה שלי עשתה לי את כל תהליך הקבלה הרבה יותר קל. ודווקא בהתחלת תהליך ההבנה שנאוה ז"ל נפטרה והיא לא חוזרת וכו´ היה לי מין משבר אמונה כזה, והייתי במעין דכאון ואי הבנה, ושהכל לא פייר בעולם. ורק אחר כך כשקצת ארגנתי לי את הדברים במוח מבחינה דתית, אז התחיל לי כל הקטע של קבלת העובדה שנאוה נפטרה. מרשמים וספרי מתכונים אין לי, ואני גם לא רוצה שתחשבו שהשאיפה שלי היא להחזיר את כולכם בתשובה, ולכן לא ארחיב יותר בעניין. (אלא אם מישהו ממש יתעקש. סתם...) אלו מביניכם שמכירים אותי טוב יודעים שאני מקבלת ומעריכה את בני האדם כולם ללא קשר לדת שלהם. ונראה לי שאופטימיות זה דבר שצריך לעבוד אליו. מעין שכנוע עצמי שכזה, שבסוף יוביל לתוצאות טובות. כמו שאומרים "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". לילה טוב לכולם!!!

 

[ניצן16]

לא יצא לי...

הלבבות היו אמורים להופיע בצורה הזו: "אחרי המעשים נמשכים ה

". העיקר הכוונה...

 

[אחת מהצד]

תגידי

איך בגיל כזה את כבר כזאת גדולה אה?!

 

[sad]

לרגע לא הרגשתי שיש פה ניסיון

לחזרה בתשובה שמחה בשבילך על העזרה שיש בתפיסה הזו על הקבל וחושבת שכדרך אגב שלהמשיך לשאול שאלות זה תמיד טוב!

 

[אחת מהצד]

ואני מסתכלת על

האיקונים החדשים. וואלה איזה מדליקים

אישלג|

וזה בכלל לא הכל.. אח.. אח.. צייר לי כבשה

 

[sad]

וולאה מקסימים

ומכיון שכרגע עזרא נעדר, אקח לרגע את תפקידו ואשאל אותך: לאיזה אח את מתכוונת כשאת מבקשת ממנו לצייר לך כבשה לנסיך הקטן מפלוגה ב´?, כי הוא דווקא לא יראה יותר כבשה שאוכלת פרח כי כל שושניו הם קוצים כעת ולבו הקטן קפא כקרח באסוציאציות חופשיות אסקינן אני מכירה מישהי שתהיה מרוצה מזה וכמה שלא

 

[אחת מהצד]

איש השלג לא יצא

נסיון מספר 2:

יצא? והנסיך? שחרש צנח.. וקול הנפילה מעולם לא נשמע בגל החול הרך.. ..... והיה אם יופיע שם ילד אחד שעיניו צוחקות ןשער לו זהב תדעו שזה הוא והושיטו לו יד ונגבו את אבק המדבר. מעיניו...

 

[sad]

ואז תעשו עמי חסד קטן

קראו נא מהר לכל אימותינו שירווח להן קצת ויפוג צערן הנסיך הקטן חזר אלינו ודרך אגב, אני לא קראתי לה, לאמא שלי ולא התקשרתי כי אין לי מה להגיד מה אני אגיד שהיה צריך להיות היום בן 33 וחתם קבע בצבא על 19 כולנו יודעים אז מה יש עוד להגיד.