שלום.

[2099]

את במקרה מוסיקאית ?

אם לא ישנה מוסיקאית בגילך. זוהרה מהפורום שאסור להזכיר פה את שמו בקיאה מאד בנושא וגם ביתה הצעירה חולה ומאובחנת בפיברומיאלגיה. אולי היא תכנס מחר ותשיב לך.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

../images/Emo6.gif אסור להזכיר את שמו? - להפך!!

את יכולה לומר: זוהרה, מנהלת הפורום בוואלה, את יכולה לומר: בפורום בוואלה עלה נושא מעניין לדיון: .... מה שאת לא יכולה זה לדון כאן במה שקורה בוואלה, לברר את הבעיות האישיות שלך שם וכדומה. מקווה שזה מבהיר את העניין

 

[ritosh]

לניאו ושיר, וגם לנאוה../images/Emo8.gif

שיר וניאו ברוכים הבאים.חבל שבכאלה נסיבות, אבל בכל זאת

. ניאו..(אולי תכנס בניק יותר קצר), אני כלכך מבינה את מה שעובר עליך. אני אמנם מבוגרת ממך בהרבה אבל גם אני חולה ומתחיל להתברר שגם הבת שלי חולה בעייפות הכרונית. גם היא חלתה במונו בצורה קשה עם אישפוז של שבועיים בשניידר במצב קשה. לאחר כ7 ח' היא התגייסה עם פרו' 97. היא שוחררה מהצבא עם פרו' 21 עם חשד גבוה למחלת הלופוס. כיום, לאחר שנה, היא מרגישה יותר טוב. היא עדיין לא פעילה כבעבר, אבל אני מאמינה שהיא תצא מזה ולא תסבול כמוני. תשתדל להיות אופטימי. ולשיר, נאוה השיגה אותי בתגובה שלה. בטח שמותר להזכיר את הפורום בוואלה עם זוהרה ודודו. שווה גם להכנס לשם! אבל בבקשה, לא לגרור לפה את הריבים שם.

הרבה בריאות לכולם וגמר חתימה טובה

, ריטה

 

[זוהרה7]

נאווה יקרה - קבלי ../images/Emo24.gif ענק

יש לי הערכה רבה מאוד אלייך. כל טוב. זוהרה*

 

[זוהרה7]

לשיר שלום../images/Emo24.gif

מצטערת לשמוע שגם את בגיל כל כך צעיר עם הפיברומיאלגיה. בתי בת 21 והיא אובחנה לפני כשש שנים כחולה בתשישות כרונית. בזמן האחרון בתי היתה שוב אצל ד"ר גליה רהב ובבדיקה אין עקבות של פיברומיאלגיה. ב"ה. מספיק קשה לה עם התשישות. מה שאני יכולה להגיד זה להוסיף על דברי נאווה איך מה לעשות אלא ללמוד לחיות בצל המחלה, לפני כשש שנים אמר לי הרב פירר כי צריך "להקשיב לגוף" ואכן מנסיון של כל השנים זה מה שיש לי להגיד. להמשיך הלאה למרות המחלות, להשתדל לחיות את היום יום ולא לחשוב ולא לדאוג יותר מדי לעתיד, לנוח כמה שצריך. להשתדל לא להגיע לעומס כדי שלא תהיינה נפילות. והעיקר לחשוב טוב ולקוות לטוב. מאחלת לך רפואה שלמה בהקדם. כל טוב. זוהרה*

 

[shirbell]

תודה לכולם על התגובות המחממות

אני אמנם רק בת 17 אבל אני חושבת שעברתי מספיק מכל וכל בכדי לדעת להתמודד עם הפיברו' (כמובן שלא מספיק עדיין ואני עדיין צריכה עזרה מהסובבים אותי אך כן במידה מסויימת) אני כמוכם מאמינה בחיבור העצום בין הגוף לנפש-אני חושבת שהם משפיעים ומושפעים אחד מהשני. ומכיוון שמבחינה רפואית יותר קשה להשפיע על הגוף אני חושבת שתפקידנו לאזור כוחות (אבל לא את כל הכוחות - אין לנו מספיק) ולעשות דברים טובים בשביל עצמנו שיעזרו למצב הנפשי. וזהו.... נ.ב : רציתי לשאול שאלה - איך בודקים תשישות כרונית- כלומר איך הולכת הבדיקה (זה גם נקודות וכאלה)? אני רוצה לבדוק את זה אבל אני מפחדת כי הבדיקה של הפיברו' נורא כאבה לי (גם הרבה זמן אחרי) תודה ורק טוב לכולכם שיר

 

[dodo281]

הי שיר היפה - טוב לראותך ../images/Emo13.gif

שתהייה לך שנה מתוקה כ-