ממש עכשיו ראיתי את הארי פוטר השלישי
ונזכרתי בשאלה. אני חייב להגיד שלמרות שאני מעריך מושבע של חומריו, יש בעיה בהשוואה שלו להארי פוטר. מעבר לכך שהארי פוטר פונה הן לצעירים והן למבוגרים (שהרי בזה חומריו האפלים משתווה אליו, אם לא יותר), יש שם משהו שלמען האמת לעולם לא הרגשתי בחומריו האפלים, וזהו מתח. כשאני מסתכל על עלילת חומריו, אני רואה עלילת מתח/דרמה/רומנטיקה/מסתורין וכו' אחת גדולה. אך כשאני מסתכל על חלקים בחומריו, אני רואה שבסך הכל מדובר בעלילה אחת ממושכת שיש בה קצת מכל דבר. אל נא תקחו מדברי שאני משמיץ או פוגע בסדרה האהובה, אך עם כל הכבוד לפילוסופייה וההקבלות, בהארי פוטר יש סיפור מסתורי, עם רמזים ששתולים בכל מהלך הספר, ולבסוף יש את הפרק הזה שבוא אתם חושבים כל הזמן: "אההה.. נכון! עכשיו אני מבין למה *בלה בלה* ..." ובחומריו אין את זה. אין את הקטע של הריתוק לספר. אין ספר שעומד בפני עצמו - הכל חלק מגלגל אחד גדול, שפשוט פולמן לא הצליח להכניסו לספר אחד. אז תגידו ששם לא מדובר בסדרת מתח, אלא יותר דרמה, או רומן (לא רומן אהבה, אלא רומן בפשטותו) - אבל בסופו של דבר אין לחומריו את ה"טאצ'" שיש בהארי פוטר. כמו כן ניתן לטעון שהארי פוטר בעצם מעלה סיפור שלא נוגד את מציאותנו - כי הרי כולנו מוגלגים ואיננו יכולים לראות את כל דברי הקסם הללו - ואילו בחומריו האפלים החיבור שבין העולמות מעט תמוה - אך זה גם לא זה. בקיצור, זה רק מוביל אותי לחשוב, שהארי פוטר, מעבר לכך שעלילתו גאונית (מבלי להוריד מערך חומריו האפלים כמובן), תומן בחובו עלילה שמרתקת את הקורא לספר, בצורה כזו שגם אם יש בחומריו כזה סוג של "ריתוק" לעולם לא יהיה ניתן להשוות בין השניים. ולבסוף אני אסכם הודעה זו במילה אחת: דעתי.
]
