רק עם מימיה צמודה של ארבעים גאלון (וכמובן, רובוט צמוד שיסחב אותה... אה, אופס, אסור רובוטים. טוב, נו, משרת צמוד עם מימיה משלו, שאותה יסחב משרת אחר, שאת המימיה שלו יסחב משרת אחר, שאת המימיה שלו...)
את הארי פוטר בהחלט הייתי לוקחת, אבל חולית?! שהאל שלי יהיה תולעת?! עדיף כבר אחד בלתי נראה ושנוי במחלוקת מאשר עריץ מפוזר בתודעות תולעים שלשרת אותם אומר יובש מוחלט וסכנת חיים. הדרך היחידה שהיו משכנעים אותי להיות חלק מהם הוא ע"י היותי בת-גשרית או ליתר דיוק אם נערצה. לגבי פוטר ידידנו לא הייתי מתנגדת להיות איזו קוסמת טובה.
היותר יבשושיים ומדכאים שקיימים. פוליטיקה זה נחמד, אבל הן כל כך ´זקנות´ כל הזמן... נראה שכל החיים שלהן זה רצינות אחת גדולה, בהחלט לא הייתי רוצה להיות אחת מהן. לא אכפת לי לקבל את ההכשרה שלהן, אבל לא אם המחיר הוא להיות אחת מהן. ועוד משהו, האם ההבדל בין נערצה לבת גישרית הוא שלאם נערצה יש זכרונות של נשים אחרות? או אולי הן המירו את הסם? אף פעם לא הבנתי את ההבדל במלואו.
זה חלק מהוויתן של הנערצות - אין אהבה ואין שנאה אין הנאה ואין שום דבר שלא קשור לשרידה ולתפקיד שקיבלו!!! כמובן חוץ מאודראדה שבבית הלשכה בהחלט הוכיחה שהיא מסוגלת לאהוב וכן מורבלה (למרות שאצלה הסיפור היה שונה). לגבי העברת הזכרונות - זה אפשרי רק לאחר היסורים. הסם נותן להן את היכולת הזו. לגבי החוסר עניין שיש בחייהן - קחי אדם שחוזר בתשובה, הוא כלכך שלם עם מה שהוא עושה שזה לא מעיק עליו אלא עושה לו טוב. כנל הנערצות - כל כך חלק מזה שביטוי אישי לא מעניין אותן וכשהוא קורה זה אסון (העריץ,שיאנה וכולי)
ואני אישית, לא הייתי רוצה להיות עבד למטרה, אלא אדם חופשי שיכול לעשות החלטות בעצמו. המחשבה שלהן סובבת רק סביב צורך ואפשרות לקדם את המטרה. הן סך הכל בורג במכונה וזה לא מוצא חן בעיני. הייתי רוצה שלצרכים והרצונות שלי תהיה איזושהי חשיבות.
מכל מה שהבנתי מהסדרה עד היום: אם נערצה היא בת גשרית שעברה את היסורים. עד שלב מסוים, היסורים האלה נעשו באמצעות סמים שונים ומשונים. משלב מסוים, עברו להשתמש במי החיים (אחרי שהם נתגלו באראקיס). במסגרת היסורים האם הנערצה מגלה את הזכרונות, ועוד כוחות. בקיצור, נשמע כואב...